יש לי שאלה...

[אשתו של פשוט אני]

נכתב בטעות תחת הניק של בעלי(אני כתבתי)

 

[Mister Pinto]

אני תומך בך לגמרי

קודם כל אני חושב שהזוגיות שלכם נשמעת די מדהימה... למרות הנושא הזה- כל הפתיחות הזו והישירות הזו, והעובדה שהוא שיתף אותך במה שהוא עובר, זה דבר מדהים.
קיימים הרבה גברים הומוסקסואלים או דו מינים שחיים עם אישה, אך בסוד... ואם יש להם את השתוקקות הזו למגע עם גבר, הם הולכים ועושים זאת בסתר.

כאן מדובר בבעלך שמשתף אותך בכל... ואת יכולה להיות רגועה ששום דבר לא קורה מתחת לשטיח שלך אלא באופן ישיר.
וזה ממש יפה בעיניי...

אני אישית חשוב שאת לא יכולה לתת לבעלך לשכב עם גבר כדי "להרגיע את רעבונו"... אלא לעבור איתו את התקופה הקשה הזו...
אני אישית חושב שיש מה לשמר בקשר הזה, לא חושב שאת צריכה להקשיב למי שאומר לך שאת צריכה לבחור או לחיות עם זה או להתגרש (מבלי לזלזל כאן באף אחד, חלילה!!)... הוא יצטרך להתמודד. אבל היי- אני בנאדם פשוט די שמרן בכל מה שקשור לזוגיות, לכן קשה לי קצת לדמיין את הנושא הזה של יחסי מין מחוץ לזוגיות/נישואים, ועוד יותר קשה לי כשזה מגיע עם אישור של בן/בת הזוג. ליברלי מידי לטעמי.... ועושה לי רושם שגם לטעמך.


תעבדי על זה איתו... תדברו על הכל, שישפוך, אולי זה ישחרר... לגרום לו לגמרי לאבד את החשק המיני לגברים אולי אי אפשר, אבל להראות לו כמה חשובה הזוגיות והאהבה ביניכם, ולהציג לו את כל היתרונות והצדדים היפים ביניכם- אולי יגרום לו לעשות את השיקולים הנכונים ולדעת שאולי הוא מפסיד יחסי מין עם גבר, אך מרוויח דבר יקר והרבה יותר חשוב וגדול שזו המשפחה החמה והאוהבת שבניתם.



וסתם בקשר לנושא הזה שהוא היה בן 12 והיה לו קטע עם חבר שלו... אני לא חושב שזה מה שהפך אותו לדו-מיני... המשיכה לגברים (לדעתי ולדעת מחקרים רבים..) היא מולדת... אבל הסעיף הזה (שלדעתי הוא נכון) לא קשור ולא אמור לשנות כלום. סתם פשוט חשוב לי שאנשים שאין להם מודעות בנושא יהיו יותר מודעים וידעו שהומוסקסואליות היא דבר שאינו ניתן לשינוי ולרוב זו תכונה מולדת ששמים לב אליה ולפרטים הקטנים שלה עוד מילדות ברבים מהילדים.

בכל מקרה, אני מאחל לך המון המון בהצלחה!!

 

[גיי40 גברי]

אדון פינטו, מעניינת אותי דעתך

שכתבת מצד אחד שההומוסקסואליות תופעה מולדת ושאינה ברת-שינוי. אבל מצד שני אתה מצפה מהבעל שיעבוד על עצמו ויתגבר על המשיכה שלו לגברים, לא פעם אחת ולא לשבוע, אלא לכל החיים.
האם לדעתך הזוג הזה יוכל לחיות חיים שלווים כך? גם אם יש ביניהם פתיחות מופלאה ונדירה כזאת.

 

[חול פירמידות]

תהיות ושוב תהיות

המקרה שלך בעלך הדו-מיני מזכיר לי מאוד את החבר שלי, שגם מגדיר את עצמו דו-מיני. גם הוא טוען שאתה לא מתאהב באיברי המין של הבן אדם, אלא באופי שלו, ושאת הסיפוק הוא מקבל מהקשר ומהאהבה, ולא מהמגדר של בן/בת הזוג שניצב מולו. וגם אנחנו שנה וחמישה חודשיים ביחד.

אבל לדעתי כאן נגמר ההבדל;
החבר שלי מעולם לא דיבר איתי על זה שחסרות לו בנות.
הוא מעולם לא הציע שחזק ממני הצורך בבנות ולכן הוא צריך ש"ארשה" לו להיות איתן.
ואני מעולם לא הייתי שוקל בכלל לאפשר לו להיות עם מישהו/מישהי אחר מאשר אני.

כל בסיס של זוגיות מושתת על הבלעדיות בני בני הזוג. מעולם לא חשבתי אחרת. לא הייתי מקבל בגידה רגשית או מינית. אין שום סיבה שאת תקבלי. זה מערער את יסודות הקשר, מזיק לך וגם יכאב לך ברמה הרגשית- אין לי ספק. אם בעלך אוהב אותך ונמשך אליך, עליו להסתפק בך כפי שעשה עד עתה. אני לא הייתי מקבל את האמרה "זה חזק ממני". מי שאוכל ארוחות פאר בבית, לא מחפש לנשנש מרק דלוח בחוץ. הוא מסתפק בדבר הטוב שיש לו ושבו הוא עמל בעשר אצבעותיו. אולי התרחקתם בזמן האחרון, ואולי הקשר שלכם דורש רענון- ואלו דברים שצריך לברר ולשפר (כל זוגיות דורשת הרי תחזוקה). אבל לאפשר לו לבגוד בך בחוץ- זה לא עולה על הדעת.

ברמה הדתית, מעבר לחומרת משכב זכור (שכמובן יש פה גם עניין של אחטא ואשוב) יש כאן גם את העניין של הפרת קדושת הנישואין וקעקוע הבית המשותף בניכם. דווקא העובדה שבזכות הנישואין איתך והעובדה שהבטחתו לך גרמה לו להספיק לעבור על משכב זכור, מדגישה את מקומך בסייעך לו לא ליפול בעבירה זו.

בשולי הדברים, אני תוהה מדוע דו-מיני שחי עם גבר לרוב לא יבגוד בחוץ, בעוד דו מיני שחי עם אישה באיזשהו שלב יבגוד בה. האם זה משליך על מהות הדו-מיני? האם יש באמת דבר כזה, או שרוב הדו-מיניים נמשכים באופן מובהק יותר לגברים, וזוהי גזירת גורל? האם הדבר גם משליך על עתיד הקשר איתך ויכולתו לעמוד בהבטחתו? אינני יודע.

 

[אשתו של פשוט אני]

אני לא חושבת שמתאהבים באברי מין כמו שכתבת..

ברור לי שאצל בעלי זה לא קורה...
זאת רק התאווה הפיזית נטו..הוא אינו זקוק לאהבת גבר בפן הנפשי..
הוא נהנה מזה רב שנות חייו וזה מה שהכיר לו את עולם המין..
הוא אדם מיני מאד,וממש לא התרחקנו..אלא אם יום יחסים בין ארבע לחמש פעמים בשבוע נחשב התרחקות.
הזוגיות שלנו מתוחזקת מצוין והתקשורת בינינו נדירה.
אני גם לא חשבתי שאשקול אי פעם לאפשר לבן זוג להיות עם אחר/ת.
אבל בחיים קורים דברים ואני מעדיפה שזה יקרה בגלוי ולא בבגידה.
ולגבי שולי הדברים שכתבת..אני לא יודעת מה עם דו מיניים אחרים..ברור לי שאצל בעלי המשיכה המובהקת היא לנשים.
אני יודעת שהוא לא יבגוד..מקסימום ינסה לשכנע אותי לאפשר לו מידי פעם..לא על בסיס קבוע.

 

[gevertov1]

אכן, תמיד תהיתי למה אין בנמצא גבר

אכן, תמיד תהיתי למה אין בנמצא גבר המזווג לגבר, שבוגד בו עם אשה.

 

[גנימדס]

"תבגוד בי , בבקשה "???

בואי נפריד.



הבעיה שלך היא שאת "נותנת יד למשכב זכר"????

מה??

זה החטא שלו. את לא זו שנותנת רשות או לא, זו ההחלטה שלו. ובעיה שלו.

עד כמה זה חמור? רק אלוקים יודע. אולי זה פחות חמור מלשון הרע , שוחד , הונאה, וגזל -אבל כל כך הרבה דתיים מבצעים עבירות אלו ואחרות. ואת לא נותנת להם אשור מיוחד....

האם יש כפרה על כך.?
כן.
באמצעות חרטה , וידוי, ועזיבת החטא. השלבים הבסיסים.


עכשיו, מה איתך?


"אשתו של" את רוצה שהגבר שלך יבגוד בך. אם הוא לא בוגד בך הוא "מתחרפן" כדבריו.

מה את עושה עם גבר כזה??


מה זה "אישור לבגוד""???? מה את עושה איתו?
אל תהיי סמרטוט.




(ההודעה הזו אמיתית? באמת מה שחשוב לך , במקרה שבעלך בוגד בך, זו השאלה "משכב זכר-חמור או לא?? " נשמע לי קצת.......כמו שאלה של רובוט. הי, איפה הרגשות? הכאב? האהבה? האכזבה? העלבון? )

 

[wowowoo]

גנימדס יקר, למה אתה זה שקובע מה חשוב לה?

למה אתה זה שאמור לקבוע למה היא שואלת את מה שהיא שואלת ומה מטריד אותה?
האם לא יכול להפריע לה זה שבעלה עלול ליפול למשכב זכור שוב? (או שזה קל בעיניך?)
למה אתה קובע בשבילה מה היא צריכה לעשות? מה ראוי שתעשה? מה נכון שתעשה?
אתה זה לא היא! אתה היית עוזב אותו? סבבה! החיים מורכבים הרבה יותר! אין שחור לבן! יש המון פאקטורים שיש להתחשב בהם
עם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד, מי שואל אותך "מה היא עושה עם גבר כזה??"
עם כל הכבוד, אתה תקבע מיהו סמרטוט? אתה יכול לחשוב בצורה מסוימת (!) אבל לא לפסול דעות אחרות ובמיוחד כשהיא במצוקה!

מאיפה אתה יודע כמה ואיפה הרגשות שלה? הכאב שלה? האהבה העצומה אותה בני הזוג הזה רוחש אחד לשני? האכזבה הנוראית?

דוגמא נוספת, לצערי הרב, של ניסיון נכזב להכיל את עולם ערכים ודעות מאחד על השני...

 

[גנימדס]

היא רצתה עצה

קבלה עצה.

אם מישהו מחטיף לך סטירה אתה חש כאב?
עלבון?
משהו?

מישהו צריך לשאל אותה (אם מדובר במקרה אמיתי) מה היא עושה עם אדם כזה. מה היא עושה במערכת יחסים כזו. אם היא בכלל חלק ממערכת יחסים? או שאולי השגרה שחקה את הכל ומה שנשאר זה קרק לחפש פתרונות במקומות אחרים?

אם בן/בת זוגך יבגוד בך אתה תיפגע?


יש כל כך הרבה נקודות מהן אפשר לשאל-
ומה שחושב לה....זו השאלה האם להסית לדבר עבירה!!1
הי!!!גברת!!!!
תתעוררי!!!!!

אם בן זוגי יבקש ממני אישור לבגוד עם מישהו אחר- הדבר האחריון שישנה זה האם "ההלכה מרשה זאת".
מה אתי,? האמה איתה? מה עם הרגשות שלה? מה אתה כבת אדם?
זה בסדר לדרוך עליה?
היא מרשה שידרכו עליה, על כבודה?

היא בכלל אוהבת אותו?
מה מה שחשוב זה ש"היא לא תסית אותו לדבר עבירה"???

כמובן שאפשר להתחיל לנופף באצבע מאשימה , נו נו נו, אני לא פלורליסט.

אני חושב שנשואין שמאפשרים לבן זוג אחד להשתולל עם אחרים/רות הם מתכון בטוח לאסון.
ואם מישהי מרשה את זה-
כנראה שכבודה העצמי אינו נחשב בעיניה כלל וכלל
אלא רק השאלה ההלכתית.

לאן הגענו. העקר, זה ההלכה, הבן אדם עצמו נמחק לגמריי.


אז הנה. ההלכה לא מתיחסת לסוגיה של "האם מותר לבטל את הערך העצמי " זו נקודה שהאשה הנכבדה צריכה להתיחס אליה.

 

[wowowoo]

אני פניתי אליך בחיטים ואתה עונה לי בשעורים...

לא ענית כלל למה שאמרתי

 

[גנימדס]

אתה מוזמן לפשט לי את זה

אני חושב שעניתי על הכל.

אתה מוזמן לפשט כל שאלה ושאלה ולכתב האם תשובה הוצגה במלואה או שיש לפרט עוד בנושא.

 

[אשתו של פשוט אני]

ראשית,הסיפור אמיתי..

אני לא סמרטוט אני פשוט אוהבת אותו...
הוא אמר לי באופן חד משמעי שאם אני אתנגד הוא יוותר,אלא ש..אני רואה שקשה לו.
ולא,השגרה לא שחקה אותנו..יש לנו באמת זוגיות נדירה עם תקשורת לא רגילה..
ותגיד לי אתה,לתת אישור למשהו שהוא לא על בסיס קבוע לא עדיף על בגידה בסתר?
וכן העניין ההילכתי מטריד אותי,אותו לא..("אני לא במקום של חשבונות לעולם הבא..אני חי כאן ועכשיו" ציטוט שלו)
ונכון שלא אני עושה את המעשה וזאת בעיה שלו אבל עדיין קשה לי עם העניין של לתת יד למעשה.
ויש גם את העניין שידעתי מראש למה אני נכנסת,ואני חייבת לומר שביני לבין עצמי שקלתי אפשרות כזאת.

 

[גנימדס]

ובכן, אשה אמיתית....

אני לא חושב שאת צריכה לעשות את החישובים שלו, אלא את החישובים שלך.


מה איתך?
את רוצה גבר שבוגד בך?
את רוצה בעל ששוכב עם אחרים?
את רוצה זוגיות פתוחה?
את רוצה את זה?
באמת?


קשה לו.
ולך?
לך יהיה קל?
לך יהיה טוב?

לתת אשור למישהו אחר זה אולי סמכות של מפקדים, של בוס, של הורים.
אבל לעניות דעתי- או לפחות בקשר בו אני נמצא- כשמישהו אחד נותן "אישור" למישהו אחר, זה מוביל למצב לא נעים. חיקוי של בוס ועובד, של הורה וילד. זוגיות אמרוה להיות משהו של שווים.
יש המון מקום לדיבורים, להתיעצות, להקשבה,

אל תביני לא נכון, גם אני ובן זוגי נופלים למלכודת הזו של"מרשה" או"לא מרשה". וזה משהו שנותן תוצאות לא טובות. בו זה שלא מרשים לו, העצם לא עושה משהו ...בגלל שאת רוצה. לא בגלל שהוא לא רוצה.....

ואם הענין ההלכתי כה מטריד, אם הרגשות שלך נדחקים לצד- בגלל שיש הלכה. אם הזוגיות שלכם פחות משנה בגלל תריג מצוות שהן, הן העקר והכל מתגמד לעומתן-

אני מצטט משמות כ'.--"לא תנאף".
נראה לי שזה גם חשוב, אבל נדחק לצד משום מה.





(ומענין אם עכשיו יתחיל הפלפול ההלכתי- בו יוסבר שלגבר מותר לנאוף ולשכב עם כל אשה שאינה נשואה .
כמו שעשה דויד, כי דויד היה אחלה בחור ולא חטא בכלל. )

 

[wowowoo]

זה פשוט לא ייאמן: אתה מנסה בכוח לשכנע אותה

שאמור להפריע לה מה שמפרעי לך!
אתה לא רואה את מה שהיא כותבת לך? (וגם את מה שאני כתבתי לך)
היא כותבת שהיא לא סמרטוט, שהיא פשוט אוהבת אותו...
שהיא רוצה ללכת לקראת בן הזוג שלה, שיש להם "זוגיות נדירה עם תקשורת לא רגילה.."
שהעניין ההילכתי מטריד רק אותה.
ואתה פשוט נעול! "זה מה שאני חושב ומרגיש וזה מה שכל העולם צריך להרגיש גם כן"
אלה בדיוק אותן תגובות שהגבתי לאופיר למעלה. צאו מעצמכם! תקשיבו למי שמולכם ואל תביאו את עצמכם כל הזמן!
לימדו להקשיב!!!

 

[גנימדס]

פליז.

מנסה לשכנע?
לא ממש.
מנסה לגרום לה לחשוב- כן.

אם מישהו יעיף לי סטירה או לך. האם תחשוב :"אוי ואבוי. הוא גרם לי פציעה ועליו לשלם לי פיצוים לפי מסכת בבא קמא"?

אם כן. זו בעיה.
אם הגבר שלה רוצה לבגוד בה, הויא חושבת על ההלכה.
זו בעיה.
ובכלל,

זו תסמונת חולנית מאד בחברה הדתית. במקום שיהיה לנו מוסר ומצפון, יש לנו ספר הלכה.

לפי ספר ההלכה היבש מותר לגבר לבגוד באשתו עם אשה לא נשואה .
לפי המצפון-לא.
לפי ספר ההלכה היבש אין מקור הלכתי שאוסר על גבר לאנוס אשה.
לפי המצפון - זו אסור בתכלית האיסור.
לפי ההלכה אדם יכול להכות את ילדיו או אשתו. הרמב"ם אפילו סובר שזה חלק מהחינוך.
לפי המצפון- זה מעשה שלא ייעשה.

וזה מה שהכי מפריע לי. האם אי אפשר לקיים את השתיים ביחד? ההלכה הופכת אנשים לרובוט.

תחשבו לבד,
תרגישו לבד.
אתם לא צריכם וצריכות ספר שיכתיב לכם מה להרגיש.



ועכשיו- תקשיב גם אתה:

גבר ביסקסואל שואל את אשתו אם זה בסדר שהוא יבגוד בה.
מאחר והאשה אוהבת אותו- היא רוצה לתת לו אישור.
מה שמטריד אותה זה חומרת האיסור.

אתה שומע מה קורה בין השטין?
אתה מקשיב למצוקה האמיתית?
תקשיב גם אתה.

 

[אשתו של פשוט אני]

גנימדס יקר

אתה בהחלט גורם לי לחשוב.
ולא,ההלכה לא הופכת אותי לרובוט..אני שומרת מעט מאד,אמנם יצאתי מהציבור החרדי הפחות נורמלי אבל לא נראה לי שאני יכולה להגדיר עצמי כדתיה..
אולי סוג של כלאיים בין דת לחילוניות..
המצפון והמוסר שלי מובילים אותי הרבה יותר מההלכה.
ברור שלא קל לי ואני ממש לא רוצה לתת אישור לבגידה..אולי קיוויתי שאם אביא לפניו את הטיעון שההלכה מפריעה לי זה ישפיע,ולכן שאלתי את ששאלתי כדי שיהיה לי מה לטעון בפניו אלא שאותו זה פחות מעניין...
מה שכנראה כן ישנה לו אלו הרגשות שלי בענין,כבר אמרתי לא שיהיה לי קשה לדעת שהוא שוכב עם מישהו אחר ושזה יכאב לי מאד והוא כבר מתקפל..
כנראה הייתי צריכה לומר את זה מהתחלה ולא לבוא עם טיעוני ההלכה.

 

[MAD MEN0]

אשמח מאד לשתף ולסייע

שלום לך אשתו של...... היקרה! - אני גיי לשעבר (20 שנים) והיום נשוי לאשה מדהימה, יש לנו שלושה ילדים. אנחנו בעליי תשובה כבר למעלה מ 10 שנים , בדומה לך אשתי ידעה טוב מאד מאיפה היא שולפת אותי , היא ראתה את חיי הקודמים והסיפור של המסע שלנו היה ארוך וקשה עם עליות וירידות אך עם תוצאות מרשימות ביותר !!! מומלץ בחום להחזיק חזק זה שווה. בסיפור שלי , לעומת בעלך היקר לא הבטחתי לאשתי דבר - זה היה ברור שנאמנותי אליה בלבד. אך עם זאת היה ברור גם שאני מפנטז כרוני על גברים - עצם השיתוף שלי איתה על מה אני חושב ומרגיש - יצר סביבת עבודה עצמית וזוגית מצוינת עבור שנינו.לא אלאה אותך בפרטים - שוב התוצאות מדברות בעד עצמן, ארחיב במידת הצורך בהמשך. מה גבר כמוני עם קשר משפחתי הדוק ואוהב, מחפש בפורום של גברים הומוסקסואלים דתיים - נשאלת השאלה ? - שאלה מצוינת !! כמו בעלך היקר אחרי 12 שנים של התנזרות מוחלטת מגברים התעורר אצלי שוב געגוע ישן וכמיהה מסחררת לגעת בגבר..... שאלות של מצפון ומוסר תקפו אותי נאמנה , אך הכאב הפנימי של רוצה ולא יכול, לא הרפה ואף גבר מיום ליום - החלטתי בשלב ראשון לדבר על זה, לחזק וגם לשתף במצבי הלא פשוט - ובגדול מהרגע שהתחלתי לעשות את זה - כאילו התחלתי טיפול עצמי להרגעת הסבל. שוב - הסיפור שלך כל כך מוכר - לא יודע מאיפה להתחיל לספר לך....איך אני מבין את שניכם , רוצה ואשמח מאד לסייע עד כמה שאפשר מתוך הבנה למצבכם.....!!

 

[גיי40 גברי]

לשעבר? מכיוון שיש לך כמיהה מסחררת לגעת לגבר

אתה גיי בהווה - אבל מודחק. אולי תצליח להמשיך בהדחקה זאת ולא תגע בגבר.

 

[aviner007]

לשאלה שלך יש תשובה פשוטה

אני רואה שחבריה כאן חוגגים ומנסים לייעץ. אמנם לפי הבנתי שאלת שאלה פשוטה:

- מה אומרת ההלכה על משכב זכר? כמה זה חמור?
- והאם יש כפרה על כך?
- ואם יש כפרה על כך זה לא בגדר "אחטא ואשוב"?

אחרי חיפוש קצר בגוגל, מצאתי תשובה הבאה (אין על ויקיפדיה!):

במניין המצוות ביהדות, מסווג איסור זה כמצוות לא תעשה. מניינו בתרי"ג המצוות הוא מצווה ר"ט לפי מניין ספר החינוך, והלאו ה- ש"נ למניין הרמב"ם. על פי ההלכה בתורה שבעל פה, העונש לעובר על איסור זה במזיד בפני שני עדים ולאחר שהתרו בו הוא מיתת בית דין בסקילה, והעובר בשוגג חיב חטאת.

משכב זכר נחשב בהלכה כגילוי עריות, שהוא אחד משלושת האיסורים עליהם אדם צריך ליהרג ולא לעבור, והוא חל גם על בני נוח.

עוד מדיני המצווה:

האיסור המפורש בתורה הוא על יחסי מין אנאליים בין שני גברים, מה שמגדיר רש"י: "מכניס כמכחול בשפופרת".[5] יחסי מין ללא חדירה בין שני גברים אסורים משום שפיכת זרע לבטלה.

אם בעלך לא מקיים יחסי מין אנאליים, ונמנע מחדירה, יתכן שיעניין אותך לעיין בכתוב...

בעניין הוצאת שכבת זרע לבטלה

הוצאת זרע לבטלה היא אוננות בכוונה תחילה, בניגוד לקרי לילה שהוא פליטת זרע שאינה רצונית. פעמים שבהלכה מתייחסים לאיסור זה כאל מעשה שנעשה בעת קיום יחסי מין בין גבר ואשתו, ובמסגרתו הגבר "דש מבפנים וזורה מבחוץ"; כלומר, מוציא את איבר מינו רגע לפני יציאת הזרע.‏[15]

רמז ליחס השלילי למעשה זה ניתן למצוא כבר בפרשת וישב, שם רש"י מסביר שער ואונן מתו בגין חטא זה של הוצאת זרע לבטלה. האיסור התלמודי על הוצאת שכבת זרע לבטלה (שז"ל) התעצם במהלך הדורות וקיבל ממדים מיתיים.‏[16]

יותר מכל נושא אחר בתחום הארוס והדת, זכתה סוגיית שכבת הזרע לפיתוח מיסטי בדורות האחרונים,‏[17] ובהשפעת הקבלה היחס לזה מלווה בתחושת חטא וברגשי אשמה. ביטוי מובהק להשפעה הקבלית נמצאת בשולחן ערוך חלק יורה דעה, שבו נכתב שהוצאת שכבת זרע לבטלה היא העבירה החמורה ביותר בתורה. דוגמה נוספת היא בקיצור שולחן ערוך, בפרק הלכות צניעות, בו נכתב: "ואלו שמנאפים ביד ומוציאים זרע לבטלה - לא די להם שאיסור גדול הוא, אלא שהעושה זאת הוא בנידוי, ועליהם נאמר (ישעיה א,טו) 'ידיכם דמים מלאו', וכאלו הורג את הנפש". ומוסיף: "ולפעמים בעונש זה, חס ושלום, בניו מתים כשהם קטנים או שיהיו רשעים, והוא בא לידי עניות".

בחסידות ברסלב מקובל לומר את התיקון הכללי שתיקן רבי נחמן מברסלב לתיקון חטא זה.

עוד בזמן התלמוד סופחה האוננות לאיסורים אחרים כמו "לא תנאף" או ול"ונשמרתם מכל דבר רע". היו כאלו שהרחיקו לכת באומרם שאיסור האוננות הוא תת-איסור של גילוי עריות, כיון שבו מגלה אדם את ערוות עצמו. בהלכה מכונה האוננות "הוצאת זרע לבטלה", וקיימות סביבה שאלות הלכתיות רבות.

מסורת חוכמת הנסתר ביהדות, הקבלה, מרבה במיוחד לגנות את האוננות, וקיימת בה דעה כי מניצוצות החיים המתפזרים עם הזרע המבוזבז נוצרים מלאכי חבלה. בכתבי האר"י כתוב כי האוננות במיוחד מאריכה את הגלות ומעכבת את הגאולה. בספר הזוהר אף נאמר כי חטא הוצאת זרע לבטלה הוא החטא היחיד שאין לו כפרה. מקובל להבין שאין כוונת הזוהר כפשוטו, אלא שהכוונה היא להרתיע את האדם מן החטא. ידועים מאמרי חז"ל הרבים האומרים כי תמיד אפשר לחזור בתשובה, ואין דבר עליו אי אפשר לעשות תשובה, אף על חטא חמור שכזה, ובזוהר פירוש הסולם אומר, שאפשר לעשות על החטא תשובה חלקית (בחינת ו"ק, אומנם רק שיבוא מהמשיח יהיה אפשר לעשות תשובה מלאה על החטא (בחינת ג"ר). יחד עם זאת, מעשה האוננות נאסר בהלכה מפני השחתת זרע לבטלה [3]. קיצור שולחן ערוך מציין: "ולפעמים בעונש זה, חס-ושלום, בניו מתים כשהם קטנים, או שיהיו רשעים, והוא בא לידי עניות".

בהצלחה לכולנו