יש לי שאלה...

pembencipolisi

New member
ראו עד כמה סרס רבב"ח את ענין התנ"ך

נכתב בתורה "ונשאו את זנותכם ארבעים שנה" אודות אותו דור שהצמיח מתוכו את מרד המרגלים , שבעבור 10 מורדים ועם של רדופי נדודים שבכו בקדש ברנע. זה כל חטאם של הבוכים , בכי , אבל כולם נענשו. אלהים העדיף "לשמוע" ל 10 מורדים ולהעניש עם שלם במרידתם , ולא לשמוע ליהושע בן נון ולכלב בן יפונה , שלמרות רצונם , לא זכה עם הבוכים לקצור מסעו. רק יהושע וכלב היו מבני אותו דור אשר חצו את הירדן , מאוחר יותר. לפי התנ"ך המשיכו המוני העם להסתובב "עד תום כל הדור" ... נכתב המדרש , והפך את בני דור המדבר שהתנ"ך מאשימם בזנות, לענקי רוח ... ולו היה דור המדבר דור דעה , מה לו לאלהים להענישם בעשרות שנות נדודים "עד תום כל הדור" ? בהכרח הפך עצמו רבב"ח לעורך דין לאנשי דור המדבר , שלא בקשו את עזרתו. ואם צדק הכותב ש"סיפורים אלה שהיו חידה לרבים, מהווים לדעתי ניסיון חשוב לגאול את הדמיון השבוי מאז ימות עולם בידי המיתולוגיה האלילית וגרורותיה" בהכרח שאין האגדות התלמודיות ,נעלות מכל השטויות של המיתולוגיה האלילית. אין הבדל "איכותי" בין אלה לאלה. אלו ואלו דמיון ...
 

יוסי ר1

Active member
פתגם ערבי אומר

כי אפשר להוביל חמור אל שוקת המים, אך אי אפשר להכריחו לשתות. הראתי שאפשר לפרש פירוש הגיוני אגדות שאתה ראיתה בהם רק הבל אורעות רוח. אם אתה רוצה להתווכח על תוכן הפירוש, משמע שקבלת את האפשרות להגיון בפירוש? כי אם כן, דייני....
 

pembencipolisi

New member
מאין הסקת

חמור בעל משל ערבי , שכביכול "להתווכח על תוכן הפירוש, משמע שקבלת את האפשרות להגיון בפירוש ?" טענותי הן לגופו של מדרש , וזאת בתוספת לחשיפת חמוריותו של יוסי ר1 שנאמר : (יחזקאל כג , כ) "בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם" , זהו אותו יוסי ר1 שדמה אותי לחמור המובל אל השוקת...
 

eyalnadav

New member
ה' יסלח לו על שיבושו

היה עדיף שהיה מצטט את פירושי חכמי הדורות על האגדה מאשר לכתוב בכתיבה המונית להדיוטות דברים לא נכונים
 

יוסי ר1

Active member
מחילה מר אייל, אבל הפירושים

נכתבו בידי פר' רוזנברג (יהודי חרדי למהדרין) כפרשנות על דברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, שנחשב בעיני לגדול חכמי הדור שעבר.ף אם יש לך פירושים אחרים לצטט, אשמח לקרא. אבל גם אם תביא פירושים אחרים נאים, הם לא יוכיחו שפירושו של הרב קוק "אינו נכון".
 

eyalnadav

New member
הייתה חיה שנקראה ראם

שהייתה חיה ענקית בגובהה ,דוד לא רעה את הצאן על הראם אלא ישב עליו כי חשב שהוא הר, וכאשר התרומם הראם מרבצו התגלתה האמת , [אם אתה מאמין בדינזוארים - אתה יכול להאמין שהיה גם ראם ענק שנכחד.
 

סוריאל

New member
אריסטו מחייך בסלחנות

(בכל זאת, הוא היה תלמיד של סוקראטס. לא מתאים לו להתהפך בקבר). החכם האלהי לא היה יכול להעלות בדעתו 'בריאה ספונטנית' כיון שלשיטתו המניע הראשון (שבעיני הוגים מאוחרים נתפס כמקבילה האריסטוטלית לאלהים) קיים בפועל ומעולם לא היה בכח; והמניע הזה מוציא לפועל את כל שאר התנועות, ובסופו של דבר גם את העולם. ספק אם אפשר לדבר כאן על 'בריאה'; אין ספק שהיא לא ספונטנית.
 

גרי רשף

New member
אריסטו היה תלמיד של אפלטון..

..שהיה תלמיד של סוקרטס. כפי שציינת (במילים אחרות משלי) הפיזיקה של אריסטו לא היתה סיבתית אלא תכליתית, ואלוהים לא היה זה שברא והניע הכל אלא זה שהכל שואף אליו, וכל זה בהסתייגות שאלוהי אריסטו אינו אלוהי חז"ל וגם לא אלוהי הרמב"ם (שהיה אריסטוטליסט).
 

יוסי ר1

Active member
? מהיכן לקח הרמב"ם את דבריו על כינים הנוצרות

מזעה, ותולעים הנוצרות מהעיפוש, אם לא מאריסטו?
 

יוסי ר1

Active member
דברי הראשונים היו

"אריסטו אמנם כפר באל בורא וקבע בריאה ספונטאנית". כונתי היתה שאריסטו כפר באל כבורא עולם ויצורים, (אריסטו האמין בעולם קדמון, כלומר עולם שהיה קיים מאז ומתמיד, אמנם את זה לא כתבתי קודם). עם זאת, הרמבם, בעקבות אריסטו טען למה שמקובל כיום לכנות כ"בריאה ספונטאנית" , כלומר יצוריםפ שנוצרים יש מאין ולא כתוצאה של הולדה מהורים. כך כינים נוצרות מזעה, וכך זבובים מהעיפוש. זו היתה דעה רוחת בעולם העתיק, ואיש לא ראה אותה מוזרה, באשר את ביצי הכינים הם לא ראו - הכינים פשוט הופיעו יש מאין...
 

eyalnadav

New member
התורה היא אמת

ומלא פסוקים מפוזרים בתנ"ך בעיקר בתהילים והדבר כתוב בתלמוד ובמדרשים לאין קץ. מה שהוא לא אמת מוחלטת הוא שקר. ולכן מה שכתוב בתנך ובתושבע"פ הוא אמת. אם שכחת, הנצרות נוצרה מהיהדות ע"י אותו איש שהיה יהודי ובדרך אגב , השכל האנושי שלהם לא היה שלנו או של בני דורם אלא למעלה מהם בהרבה בכל תחום.
 

סוריאל

New member
הערה שחוקה

ע"פ הנתונים הכרונולוגיים שמספק המקרא בלבד אי אפשר לחשב את גיל העולם. החישוב שמקובל במסורת היהודית מאוחר יותר. עם זאת, ברור שלפחות אחת המגמות השולטות במקרא כוללת גם נסיון לתאר כרונולוגיה פחות-או-יותר רציפה של העולם והעם (ע"ע עשרים הדורות מאדם עד אברהם). אה, ולגבי הערתו המיתממת של תמו"ש: גם ספרי היסטוריה מודרניים אינם מעידים על עצמם שהם מתארים אירועים שהתרחשו, כי ברור למחבריהם ולקוראיהם שכך הדבר.
 
גם ספרי היסטוריה לא מתארים את מה שהתרחש

מכיוון שהדבר אינו אפשרי. התיאור הוא תמיד אבל תמיד מבעד למשקפיהם של המתארים, מבעד לאמונותיהם ודעותיהם וראיית העולם שלהם וחינוכם ותרבותם. כך היה וכך יהיה הבטוי "אין מוקדם ומאוחר בתורה" מוכיח כי את זאת ידעו גם חז"ל
 

סוריאל

New member
אלו הערות טריויאליות

וכיון שתוקפן מוחלט הן חסרות טעם. ספר היסטורי מתאר (או מתיימר לתאר) דברים שהתרחשו. משלי קרילוב ומעשיות האחים גרים - לא. וברור שהמקרא, בעיני עצמו ובעיני מרבית פרשניו, שייך (ברובו*) לקטגוריה הראשונה. גם ה'כלל' שציינת אינו מנוגד להשקפה זו: ראשית, הוא נתון במחלוקת, ושנית, דוקא משתמע ממנו שהאירועים המתוארים בתנ"ך התרחשו, אלא שדרך התיאור אינה כרונולוגית דוקא; אולם פרשנות נכונה תגלה את הסדר הנכון. וממילא אין בכך הכחשה של תוקפו ההיסטורי של המקרא. *אעשה לך טובה ואציין כבר עכשיו שהיו אמוראים שטענו שאיוב לא היה ולא נברא (לצד הרבה אחרים שניסו לקבוע את זמנו), ומאוחר יותר הרמב"ם העלה אפשרות זו לגבי ספר יונה. אלו יוצאים מהכלל.
 
למעלה