יש לי שאלה תאורטית

[comer789]

יש לי שאלה תאורטית

אני לא בטוח אם היא שייכת לחוקתי או לחוזים. השאלה היא: האם זה חוקי, שיש חנויות שחותכות לך במחיר, כאשר אתה מבקש הנחה? יש בכך אפליה כלפי אלו שלא מתמקחים על המחיר, ולא יודעים להתמקח ולהתעמת. אני לא מדובר על באסטות בשוק, אלא יותר על חברות ביטוח, חברות הכבלים והלוויון, חברות הסלולר, וכן חנויות גדולות של מוצרי חשמל, רהיטים וכדומה. האם חשבתם על זה פעם? האם יש לחברות האלו יש חופש חוזים, למרות שמדובר כביכול בחוזה אחיד? האם הן רשאיות לעשות אפליה?

 

[Lady McBeth]

וזו אפליה על רקע מה בדיוק?

האם יש סממן אחיד לכאלו שלא מתווכחים על המחיר למעט העובדה שהם פראיירים?

 

[comer789]

פראיירים? (אני מנסה לענות לכל המגיבים)

אם את חושבת שמי שלא מתווכח על המחיר הוא פראייר (כלומר, הוא משתייך למעוט החלש לעומת אלו שכן מתווכחים), אז אולי זה משום שהתפיסה שלך נובעת מתפיסה של התבוננות במציאות, ולא נובעת מחשיבה לפי עקרונות של צדק? הכוונה היא, שאם כולם עושים את זה, זה לא אומר שזה מוצדק, וזה לא אומר שזה חוקי. זה שיש שוק חופשי, לא אומר שאתה יכול למכור ללקוח תובעני במחיר מסוים, ולא למכור ללקוח אחר באותו מחיר, בגלל שלא עלה בדעתו לדרוש הנחה. זה כמו שנגיד שזה בסדר למכור בהנחה ללקוחה רק בגלל שהיא יפה, ולמכור במחיר מלא ללקוחה מכוערת. אם מדברים על חברות ביטוח, זה שהם מייקרים את תעריפי הביטוח לנהגים צעירים זה בסדר, בגלל שזה עקרון כללי שחל על כל הצעירים. אבל אם הם מוזילים לי את באופן אישי את התעריף בגלל שהייתי "חכם" ועשיתי סקר שוק, אז יש בכך מימד חזק מאד של אפליה שלדעתי גם היא חוקית איכשהו, היא צריכה להיות לא חוקית. אם אף חברה לא תרד מהמחיר הקבוע שלה זה דבר טוב, כי אז השוק החופשי באמת יבוא לידי ביטוי: אם אנשים לא יקנו את המסלול שאורנג' מציעה, היא פשוט תוריד את המחיר. ואם זה לא משתלם לה למכור במחיר כל כך זול, אז היא לא תמכור ואולי היא אפילו תתפרק משום שלא משתלם להקים חברת סלולר במחיר הזה. זה בכלל לא רלוונטי אם אני אצא מנקודת הנחה שכל דבר פתוח למו"מ, אז אני מניח את המבוקש מבחינת המסקנה שלך. חוק להגנת הצרכן לא צריך להניח שכל דבר פתוח למו"מ.

 

[sacrament]

אפליית מחירים

אחד הנושאים הבאמת מרתקים אם תשאל כלכלנים - זה בעיניהם הדבר הכי טוב שיש אפלייה במחירים, כי כל אחד משלם מה שזה שווה שלו (אני מתארת את זה קצת בשטחיות, זה קצת יותר מסובך מזה). אם אדם רואה את המחיר, אומר בסדר וכל חודש משלם - כנראה שהוא אמיד מספיק והעניינים הקטנים האלה לא מעניינים אותו. אם הוא מתווכח - נלך לקראתו קצת. אם הוא מתווכח הרבה וכבר מאיים לעבור למקום אחר - נוריד עוד. אם כבר יש לו הצעה נמוכה יותר ברור שהוא לא ישלם יותר- לכן נשווה ואולי נוריד לו כמה שקלים. למשל בזמן שאתה סטודנט אין בעיה לחברות כמו נבו או תקדין לספק לך את המאגר שלהם בחינם. כי ברור להם שאתה לא תשלם על זה, וכרגע הם בונים אותך כלקוח לעתיד. כשאתה עו"ד - פתאום המנוי קופץ לכמה אלפים בשנה. מבחינת חברות ביטוח -מעל גיל מסויים משלמים פחות, נשים לעיתים משלמות פחות, זהירים יותר משלמים פחות. גם חנויות - לא סתם יש מגה בול ומגה דיל ובלה בלה ובכל אחד תראה מחירים שונים למרות שהכל תחת מגה. המחירים היקרים יותר יהיו באיזורים נחשבים יותר ולהיפך. שלא נדבר על כרטיסי צרכנות שונים וקופונים שמקנים הנחה דווקא לאותו אדם שבא עם הכרטיס/קופון. השאלה היא איפה זה לגיטימי, ואיפה זה מתחיל להיות עניין של הגבלים עסקיים (למונופולים אסור להפלות במקרים מסויימים) ואיפה זה הטעיה ואיפה זה אפלייה לא חוקית. האם לתת לבנות להיכנס בחינם למועדון ולבנים בתשלום זה בסדר? האם לשלם על התקנת גז ובלון גז בבני ברק 30% פחות מרחוב אחד ליד שנחשב כעיר רמת גן זה בסדר? אלה מקומות שיותר קל לתקוף מהדוגמה שאתה נתת. אם הנושא מעניין אותך אפשר לחפש בגוגל אפליית מחירים. אני בטוחה שיש גם הרבה קורסים שמדברים על זה - קורסי יסוד בכלכלה או אפילו הגבלים עסקיים וצרכנות, אם יש במוסד שלך.

 

[comer789]

לגבי אפליה כמו מגה בול

או ייקור תעריפי גז, או תעריפי ארנונה או כל דבר שקשור למשל במיקום גיאוגרפי, זה חוקי בגלל שמדובר במחיר שמגלם בתוכו את העלויות של השכירות באותו מקום. זה הגיוני שמתי שאני הולך לסופר אני קונה בקבוק קולה ב5 שקל, וכשאני הולך למכולת אני קונה בקבוק ב10 שקל. אבל זה לא הגיוני, אם רק אשכנזים יוכלו לקנות קולה ב10 שקל! הנקודה היא שלא קשה להבין את הטענה שלי, ולא קשה להבחין בין קריטריונים מוצדקים למחיר, וקריטריונים לא מוצדקים.

 

[sacrament]

שכירות זה תירוץ אחד

אבל בוא נודה במציאות - אם יפתחו סניף של רמי לוי ממול, המחירים פתאום ירדו, לא? ועדיין יהיה רווח. אבל די ברור שלא יפתחו כזה סניף באיזורים ממש מבוססים. זה לא טוב לאף אחד...

 

[Great King Rat]

הודעה מרתקת! ../images/Emo24.gif

תודה על המילים

 

[sacrament]

בבקשה. תבוא כל יום ../images/Emo140.gif

 

[Jazz Jackrabbit]

יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להיניק

אדם הולך לחברת הסלולר ואומר: "תשמעו, אם תעשו לי קווץ' במחיר, אני אשאר איתכם. אחרת, אני עובר למתחרים". לפי קו המחשבה שלך, אסור להן לעשות את זה. מעבר לכך שזו סתירה של עקרון חופש החוזים, שני הצדדים מפסידים פה: החברה הסלולרית מפסידה לקוח, הלקוח מפסיד מחיר זול. ההצעה שלך היא שככל שמדובר בחברות ביטוח, חברות כבלים ולווין, חברות סלולר וחנויות גדולות של מוצרי חשמל, רהיטים וכד' - יוטל פיקוח על המחירים. השאלה האם צריך להיות פיקוח על מוצר כזה או אחר היא שאלה של מדיניות, במרבית המקרים. אגב, גם חוק ההגבלים העסקיים הוא - במובן מסוים - תוצר של מדיניות והשקפה מסוימת. אני מבין שהטענה שלך היא: "מכיוון שכולם מציגים מחיר אחיד, אסור להם לסטות ממנו". ברגע שתצא מנקודת הנחה שכל דבר בחיים פתוח למו"מ, תראה איך דעתך מתחילה להשתנות. בהנחה ולא השתכנעת ממה שכתבו לך קודמותיי ואני, מה דעתך על מי שנותן הנחה ל"חברי מועדון"? האם גם זו לא אפליה?

 

[עידוdee]

להיפך...

אם אתה אומר שלא ניתן לסטות מהמחיר, את סותר את כל העקרונות של השוק החופשי. ובמקרה כזה, מה שיהיה זה דה פקטו הסדר כובל, כי אף חברה לא תרד מהמחיר הקבוע שלה. בשוק חופשי כמובן שזה לא אפשרי וצריך לתת לשוק לעשות את שלו.

 

[dumb student]

שוויון מחירים

אם תפיסת עולמך היא שיש למנוע שוק חופשי, ולהכתיב מחיר אחיד לכל, הרי שאתה בעל תפיסת עולם מרקסיסטית-קומוניסטית. את המחיר האחיד הזה יקבע, כמובן, הרגולטור (והוא גם יאלץ לאכוף אותו). הרי החברות עצמן לא יכולות לקבוע את המחיר, משום שהן לא תוכלנה לסטות ממנו (הרי הן צריכות למכור לכולם באותו מחיר). בתפיסת עולם של שוק חופשי, הרגולטור יתערב אך ורק במקרים בהם קיים כשל שוק, ולא כדי לאכוף שוויון. מעבר לכך שזהו עניין של השקפת עולם מוסרית ופוליטית (ועל אלה, כידוע, חבל להתווכח), נראה לי שמבט הסטורי ילמד אותך אילו מדינות הגיעו לשגשוג - אלה שדגלו בשוויון, או אלה שדגלו בכלכלת שוק. ומאותה סיבה של השקפת עולם, מי שמאמין בשוק חופשי יאמר לך שאין כאן כל אפליה בין שווים, אלא אבחנה בין שונים: יכולתו של אדם להתמקח, ומידת השקעתו בהשגת המחיר הזול, היא חלק מהמרכיבים של המחיר. באותה מידה, מחר אתה תתבע את חנות בגדים א' בגלל שקנית שם חולצה ב-100, בעוד שמעבר לרחוב בדיוק אותה חולצה נמכרת בחנות ב' ב-90. אם היית עושה סקר שוק, ובודק לפני שאתה קונה, היית חוסך 10. לשיטתי, אין כאן לא אפליה, לא הטעיה, לא חוזה אחיד ולא נעליים. יש כאן שוק חופשי.

 

[comer789]

אבל

לא ביקשתי שהרגולטור יקבע את המחיר של כל מוצר ומוצר. ביקשתי שהוא יתערב שהחנויות לא יתנו מחיר שונה ללקוחות. והכוונה שלי במחיר שונה, היא אותה חנות, שמוכרת בתעריף שונה בין לקוח ולקוח. אין בעיה אם אורנג' מוכרת אייפון ב100 שקל, ומעבר לכביש סלקום מוכרת את אותו אייפון ב300 שקל. לכל אחד יש את השיקולים שלה, ואת האילוצים הכלכליים שלה שקובעים את המחיר הייחודי שלה. אבל אם אני קונה אייפון ב100 שקל, והמוכר אומר לי שזה כל מה שהוא יכול לעשות בשבילי, ואז חבר שלי קונה אייפון ב20 שקל, אני מגלה שהמוכר שיקר לי! ושקר מהווה הטעיה\ חוסר תו"ל\ תרמית לפי פק' הנזיקין. ומה קורה כשאני מגלה ששיקרו לי? אני ניגש לאורנג' ומבקש מיד השוואת תנאים למחיר של חבר שלי, תוך כדי שאני מאיים בתביעה. ואז אורנג' משווים את התנאים, ואפילו נותנים לי פיצוי מעבר לכך. ומה שקרה בעצם, הוא שנוצרה אפליה כלפי כל מי ששילם 100 שקל, אבל לא היה לו חבר שהודיע לו שהם יכולים לרדת עד ל20 שקל. זה לא מרקסיזם ולא כפכפים

 

[dumb student]

תחשוב על זה עוד קצת (או קח קורס בכלכלה)

ותבין שזה בדיוק אותו דבר, רק בשפה אחרת. לצורך העניין תניח שחנות א' וחנות ב' שלי הן של אותה פירמה, במרחק של 20 מ' זו מזו. מחר תגיד לי שהמוכר שהבטיח שכל אבטיח מלמיליאן הפר את חובת תום הלב והוא מעוול בגלל תרמית. זו כלכלת שוק - הכל מתומחר לתוך החוזה.

 

[comer789]

נשאל את זה ככה

האם אתה חשוף להפעלת סעדים כאשר אתה מוסר מידע שקרי במכוון במו"מ טרום חוזי? אתה חשוף נכון? אם כך, האם למוכר בחנות טלוויזיות גדולה מותר לומר שהוא מוכר לי טלוויזיה 52", בעוד שכאשר אני פותח את הקופסא מונחת בפנים טלוויזיה של 30"? כנראה אם הוא יאמר לי משהו כזה, תיאורטית הוא חשוף לאכיפה\ פיצויים\ ביטול, משום שהמידע שהוא מסר לי, שהיה מוטעה במכוון, גרם לי לנזק של גירעון ב22". בדומה לכך, המוכר אומר לי שהמחיר הכי נמוך יכול למכור לי הוא מוצר הוא 1000 שקל.אולם בפועל הוא יכול למכור במחיר נמוך יותר, והוא אכן מוכר למי שמתעקש, את אותו מוצר ב500 שקל. נגרם לי נזק של 500 שקל! כשאני קונה מוצר, אני לא משלם רק לפי מה ששווה לי באופן אישי, במנותק ממצב השוק. לא שווה לי לקנות מוצר, כשאני יודע שאני משלם עליו יותר ממישהו אחר. בכל מקרה, אני לא מצפה לשכנע אף אחד בצדקתי, ואף יתכן שאני טועה. יתכן גם שפשוט מדובר בהשקפת עולם. אני צריך לבדוק את הנושא יותר לעומק, מה שאולי אני אעשה אחרי המבחנים.

 

[sacrament]

הרשה לי להציע לך נקודת מבט שונה

(זהירות, חפירה

). אל תחשוב שזה שכולנו נוקטים בעמדה של "זה ברור מאליו" וכל המונחים המפוצצים של כלכלה ושוק חופשי זה אומר שאתה טועה. יש לך אינטואיציה נכונה של צדק וזה גם די מובן למה - הלימודים עדיין לא הצליחו להרוס אותך

אבל אל תבלבל בין צדק לחוק. וגם תזכור שהכל עניין של תאריך. יש הרבה אנשים שראו מצב קיים שכולם השלימו איתו כגזירה משמיים אבל דווקא הם ראו בו לא צודק. והם פנו לבית המשפט וניצחו, לא כי כי הם הציגו אינטואיציה, אלא כי הם ניסחו את זה בצורה משפטית. ואם הם לא פנו לבית המשפט - אז הם הובילו ליצירת הצעת חוק, ומשם זה השתנה, ופתאום גם היחס שלנו לאותו דבר השתנה, וזה נראה פתאום פחות כגזירה משמיים. קח לדוגמה עישון במקומות ציבוריים (לא שזה נאכף יותר מדי)- עד לפני כמה שנים הנורמה הייתה לעשן בכל מקום. וסתם הערת אגב - במהלך סמינר כלשהו דיברנו על דברים שטותיים שהאוני' לוקחת עליהם כסף. הבעתי את זעמי על 4 הש"ח שמבקשים על עותק של כל מבחן סרוק. מיד הופנו לעברי מבטים כאילו נפלתי מהירח ושלל התקפות- "4 ש"ח, זה מה שמפריע לך"? ו"זה דווקא מחיר הוגן וסביר, יש עלויות סריקה", "אם לא נשלם-לא יהיה, וזה לא יעיל, איך נראה מחברות מהר" ו"את מגזימה, את קטנונית", שלל הערות כאלה. לא מזמן פתחתי את אתר אגודת הסטודנטים באת"א וממש בשער מופיעה הודעה על מאבק בתשלום על מחברות הבחינה הסרוקות...נשלח מכתב לרקטור ויש שם שלל נימוקים למה זה לא צודק, וגם בין היתר למה זה סותר את חוק הסטודנט. כלומר - הניסוח המשפטי פה מאוד חשוב. רוצה לשנות משהו? חובת ההוכחה עליך. להגיד זה לא צודק לא תמיד משכנע כשבאים אליך מנגד עם טיעונים כלכליים. אני מסכימה שאתה צריך לבדוק את הנושא יותר לעומק (גם כי הוא מעניין), אני רק מזהירה שעם הזמן האינטואיציות שלנו לגבי מה צודק הולכות ומתערערות ככל שיש לנו יותר ידע וככל שאנשים סביבנו יותר משלימים עם מצב נתון מסויים. איפה אתה תהיה בסקאלה? ימים יגידו...אבל בשלב בו אתה נמצא יש לך עדיין את הפריבילגיה להיות בעל תחושת צדק.

 

[comer789]

אני בהחלט מודע לפער בין צדק לחוק

ומשתדל להיצמד בויכוח לעקרון חוקי, במנותק משאלת המוסר שלו. אני לא מחפש אתיקה בעולם העסקים: אתיקה משמע לראות בבני אדם כתכלית, ולא אמצעי בלבד. במובן הזה, אין שום בעל עסק\ חברה\ משרד פרסום\ תאגיד וכיו"ב, שלא רואים בבני אדם המהלכים בעולם כ"ארנקים פוטנציאלים". אין מוסר בעסקים. אני לא מצפה שאני אכנס לחנות, והמוכר יגיד לי את האמת לאמיתה, שהיא שהטלוויזיה שלו היא "לא רעה, אבל בחנות ליד תמצא אותה במחיר זול יותר". אני אבל כן מצפה, שאם אני נכנס לחנות ורואה מחיר, שבעל החנות ימכור גם לי וגם לתייר צרפתי באותו המחיר, כי זה מרגיש לי לא חוקי, לא רק לא מוצדק. *בבקשה אל תתחילו בויכוח על דאונטולוגיה,תועלתנות, או כל ויכוח מוסרי אחר ואגב, זה ממש ממש ממש מעצבן שהאונ' לוקחת 5 שקלים (לא יודע מאיפה הבאת 4 שקלים), על מחברת שהיא כבר סרוקה ונמצאת במאגר, ואני אפילו לא מקבל אותה פיזית, אלא אני רק מסתכל עליה במחשב!

 

[Jazz Jackrabbit]

זה שזה מרגיש לך לא חוקי זה טוב ויפה,

אבל הצרה היא שזה כן חוקי. אגב, חוק נולד - בין היתר - גם מתפיסות מוסריות. לכן, כשאתה אומר "בבקשה אל תתחילו בויכוח על דאונטולוגיה, תועלתנות, או כל ויכוח מוסרי אחר", אתה בעצם סוגר את האפשרות לדיון. לענייננו - להוציא מוצרים שבפיקוח, המצב היום הוא שכל מוכר יכול לבחור באיזה מחיר הוא ימכור את המוצר, וכל קונה יכול לבחור אצל איזה מוכר לקנות. לא רק זה, אלא שכל מוכר יכול לבחור אם למכור לאחד ב-50 ש"ח, ולאחר ב-100 ש"ח, ובלבד שהפער במחירים לא נובע מאפליה אסורה (גיל, גזע, מגדר וכד'). "אני לא יודע להתמקח" זה לא קריטריון לאפליה אסורה. אני חוזר לשאלה ששאלתי קודם - האם קיומם של מועדוני לקוחות הוא לא חוקי בעיניך?

 

[comer789]

כשלא רציתי לדון במוסר

התכוונתי שזה בלתי אפשרי ומיותר לדון במוסר- מדובר בדיון מעגלי אינסופי. אני לא שמתי לב לשאלה שלך על מועדוני לקוחות, אבל עכשיו אני אענה: אני לא שמתי את השרשור כדי לקיים דיון על הצעת חוק פרטית, אלא פשוט הנחתי שהחוק אשכרה אוסר בצורה מסוימת אפלית מחירים, ופשוט אין אכיפה בעניין הזה. אולם מסתבר שאין חוק כזה. באופן אישי, הייתי תומך בחוק שאוסר אפלית מחירים, משום שזה בעיני רישיון לגנוב, אבל אני במעוט מסתבר, ואנו חיים בחברה דמוקרטית. אני אמנם לא מבין למה ההצדקות הן כולן מתחום הניתוח הכלכלי, ולא נובעות מתוך ההיגיון הפנימי של המשפט, אבל זה רק אני. אם אפלית מחירים היא חוקית, אז גם ודאי שגם מועדוני לקוחות יהיו חוקיים. האמת שלי אין בעיה עם חנות שמציעה לך לשלם 100 שקל, ולקבל 10% הנחה לשנה, משום שזו לא אפליה: כולם יכולים לעשות את העסקה הזו אם הם רוצים. אני מניח שאתה תנסה להוכיח לי שמועדון לקוחות זה חוקי (ואולי אף מוסרי), ובעצם אין הבדל בין תשלום כסף עבור הנחה, ובין התמקחות על המחיר, ואני צופה שאני לא אסכים עם טיעון כזה, אבל ניחא.

 

[dumb student]

שלושה דברים

משפט המפתח אצלך הוא "כשאני קונה מוצר, אני לא משלם רק לפי מה ששווה לי באופן אישי, במנותק ממצב השוק. לא שווה לי לקנות מוצר, כשאני יודע שאני משלם עליו יותר ממישהו אחר". משפט כזה סותר את תפיסת היסוד הכלכלית של השוק החופשי - אתה משלם על מוצר לפי התועלת שהוא יסב לך. כשאתה קונה חולצה ב-100, אתה חושב שהתועלת מהחולצה שווה לך יותר מהתועלת מה-100. המוכר חושב בדיוק ההיפך. לכן, נוצרת עסקה. עסקה כזו היא עסקה יעילה, משום שהיא משפרת את מצבם של שני הצדדים לה (המונח המקצועי הוא שיפור פראטו). אם העסקה לא היתה יעילה, היא לא היתה יוצאת לפועל. לכן, להגיד שאם היית יודע שמוכרים לאחר בפחות אז לא היית מבצע את העסקה, זה מה שכהנמן-טברסקי כינו התחשבות באלטרנטיבה לא רלבנטית. הרי אם במחיר מסוים היה יעיל מבחינתך לבצע את העסקה, אין בכך שלאחר מכרו בפחות כדי לשנות זאת. הדבר משול לכך שתבוא לחנות גלידה, תשאל איזה טעמים יש, ויגידו לך - יש שוקולד ווניל. אתה מעדיף שוקולד. לאחר שתבחר, המוכר יזכר שיש גם גלידת תות. ואז תגיד - אה, אם יש תות, אז וניל. זה סותר את עקרון הטרנזיטיביות (כלומר אם אתה מעדיף א' על ב', ואת ב' על ג', אז אתה מעדיף את א' על ג'), וכלכלה בסיסית תגיד שהדבר אינו מציאותי (כלכלה קצת יותר מורכבת דווקא תסתור את הנחת היסוד הזו...). ההערה השנייה, שמתחברת לכך, היא שהנידון שלך אינו דומה לראיה. כאשר משקרים לך לגבי טיב הממכר, הרי שהעסקה עשויה להיות בלתי יעילה, שכן אם חשבת שקנית מסך גדול, ומכרו לך מסך קטן, יתכן והתמורה ששילמת אינה הולמת את התועלת מהמוצר. מצב כזה, כאמור, אינו רלבנטי לנוכח מידע ש-"אחר קיבל בפחות". העובדה שאחר קיבל בפחות אינה שוללת את היות העסקה עסקה יעילה. ההערה השלישית היא שהשקפת עולם מרקסיסטית היא השקפת עולם לגיטימית. לא אמרתי זאת כדי להקניט אותך, אלא כדי להבהיר לך מה אתה טוען (לדעתי).

 

[comer789]

אני רק מנסה לראות אם אני מבין אותך

אם אתה קונה מנורה ב200 שקלים, ולאחר מכן מגלה שאני קניתי אותה ב100 שקלים באותה חנות בדיוק, האם אתה עדיין חושב שעשית עסקה יעילה? אפשר להגיד על כזה מידע שהוא לא רלוונטי? אתה לא תחשוב שהמוכר רימא אותך בשביל להגדיל את האחוזים שלו? ונניח שאתה תיגש לחנות, ותדרוש 100 שקלים בחזרה (ונניח שאנו מדברים בעידן שהיה לפני שיכולת לקבל כסף בחזרה), והמוכר יגיד לך שהפער נובע מזה שאני התווכחתי על המחיר ואתה לא: אתה לא חושב שצומחת לך כאן עילה לתביעה אזרחית? *השקפת עולם מרקסיסטית היא השקפת עולם אידיאלית, שהדבר היחידי שלא עובד בה, הוא שהיא מניחה שבני האדם טובים מיסודם. אני לא מרקיסיסט.