שבולת ירוקת העין
New member
יש אנשים
שבימי חודש תשרי נוהגים לבקש סליחה, להכות על חטא וכדומה ויש אנשים שבימים כאלה כשמזמינים אותם לסיור בשכונות ירושלמיות עם ניחוחות נוסטלגיים - הם באים, נהנים ואח"כ באים לספר לחבר'ה. ויש כאלה שמחליטים בסופו של אותו סיור להעניק תשורת תודה ל"מדריך", אבל משתהים עם זה עד המפגש הבא (כמעט) ואז מכים על חטא ומבקשים
. ובסוף אומרים גם, ושוב
אז מה רציתי לספר לכם? שאחרי הסיור המיוחד שהיה עם אבא של דורותי (אני לא שכחתי. מקוה שגם שאר הנוכחים כך) - רצינו לתת לו מתנה, העניין קצת התעכב מסיבות כלשהן (מכה על חטא, כבר אמרתי), אבל הערב העניין בוצע לשביעות רצון הנוגעים בדבר. ביקרתי הערב בבית הוריה של דורותי, ותוך כדי צפייה של בני הבית במשחק כדורגל (ביתר ירושלים, אלא מה?) הצלחתי להשחיל לידיו של אבא-ראובן ספר שרק למקרא שמו נשמעה התלהבות : "כשג'ימי ביקש שיקברו אותו בעמידה - סיפורים מסימטאות מחנה יהודה"*. תוך כדי דפדוף שלו בספר הצלחתי לשמוע עוד כמה סיפורים (ודורותי, תקני אותי אם אני טועה, אבל נדמה לי שלקבל סיפורים כאלה תוך כדי משחק של ביתר זה אירוע לא כלכך מובן מאליו). על כל תמונה או שם שהוזכר שם היה לו מה לספר. ואחיו שישב שם ושאר בני הבית הצטרפו והוסיפו משלהם. על הפתק שצורף למתנה נכתב: "לראובן, תודה על שהטעמת אותנו מהטעמים, הריחות והדמויות של שוק מחנה יהודה של-פעם. בזכותך הבתים, החצרות והסמטאות "קיבלו חיים" בדמיון שלנו. - החברים של דורותי**- " זו היתה תודה בשמכם, המשתתפים בסיור ( הספר נקנה בעודפי הכסף שנתתם עבור האוכל) הוא הודה לנו על המתנה, ושמח מאוד לקבלה. וזה הזכיר לי גם שהגיע הזמן לעוד מפגש. רעיונות יתקבלו בברכה *לא הצלחתי למצוא קישור עם תוכן לספר **נו, השם שהוא קרא לה
שבימי חודש תשרי נוהגים לבקש סליחה, להכות על חטא וכדומה ויש אנשים שבימים כאלה כשמזמינים אותם לסיור בשכונות ירושלמיות עם ניחוחות נוסטלגיים - הם באים, נהנים ואח"כ באים לספר לחבר'ה. ויש כאלה שמחליטים בסופו של אותו סיור להעניק תשורת תודה ל"מדריך", אבל משתהים עם זה עד המפגש הבא (כמעט) ואז מכים על חטא ומבקשים