ישו וכן רוב הנוצרים הראשונים היו יהודים
אך כבר בימיו הם התרחקו מהקו שהיה מקובל על רוב העם כי ישו הטיף לדברים מאוד קיצוניים כמו שלילה מוחלטת של גירושין - דבר שהיה ועודנו מדאורייתא. ישו נצלב בערך בשנת 30 לספירה ולא הרבה אחר כך החל אחד מהמומרים העיקריים - פאולוס (שבשמו הקודם היה שאול הטרסי) - להכניס הקלות למיניהן כדי להגביר את מספר המצטרפים לכת החדשה. עד לתקופת פאולוס כל המומרים עברו למשל ברית מילה ושמרו על כל המצוות. כשמסתכלים על מפת התפשטות הנצרות ברחבי אגן הים התיכון אפשר לראות הקבלה כמעט אחד על אחד עם מיקומי קהילות יהודיות במקומות האלה. ברוב התקופה הראשונה הנוצרים היו או יהודים לשעבר ואף ראו את עצמם כיהודים לכל דבר או שחיו מאוד בסמוך לקהילות קיימות והכירו מנהגים ונהגו במנהגים שהיו קרובים ליהדות או נבעו ממנה - טבילה, ברכת מזון, יום מנוחה אחד בשבוע וכו'. פאולוס כאמור שינה את זה. אחד הפטורים הראשונים שהוא נתן היה פטור מברית מילה ואחר כך הוא דרש פסוק לפיו מה שיש למול זה את הלב ולא משהו בגוף עצמו וכן פטר בהמשך את המומרים מכל המצוות בעצם. ובכל זאת - השבר הגדול האמיתי בין נוצרים ליהודים החל להיווצר רק בימי מרד בר-כוכבא כשהיהודים ראו בו משיח פוטנציאלי והנוצרים אמרו "סורי, לנו יש משיח משלנו". הנצרות כדת מתהווה סבלה רבות מידי הרומאים שהכירו בכל הדתות המבוססות אך דיכו ביד רמה כל כת חדשה ודרשו במקום שמי שלא מאמין בדת קדומה קיימת יסגוד לאליליהם בלבד. הנוצרים הראשונים עונו לא פעם ולא פעמיים בצורות איומות עד מוות - שריפה בעודם חיים, צליבות, האכלתם לחיות טרף וקטיעת איברים מגופם בעודם בהכרה. כך זה היה במשך 400 השנים הראשונות לקיומה של הנצרות. מסיבה זו וגם מפני שבעיקר עניין אותם לנצר רומאים - הם נמנעו מלשים את האשמה למות ישו על הרומאים ובגלל הקרע מול דת האם - היהדות - כתבי הקודש שלהם מלאים בקללות ובגידופים קשים כלפי עמנו. למה האשימו את היהודים במות ישו? א. כי היה כאמור קל יותר להאשים אותם מאשר את הרומאים שגם ככה התנקלו להם קשות. ב. טינה קשה כלפי היהדות שדחתה אותם ואת "משיחם" מעל פניה. ג. ככל שהנוצרים החדשים היו יותר עובדי אלילים ופחות הכירו את היהדות כן גברה הבורות לגבי הדת שלנו וגברו סיפורי נאצה שכל מי שמכיר דבר וחצי דבר ביהדות היה יודע שזה שטויות במיץ. למשל לא ייתכן שקהל של יהודים נשבע בשמו ובשם כל ילדיו לכל הדורות שדמו של ישו יהיה על ידיהם. כמו כן עד היום לא ראיתי שום התייחסות רצינית כלשהי לכך שבאחד מהאוונגליונים כתוב במפורש שהכהן הגדול קייפס קרע את בגדיו כשישו סירב למתן את דרשותיו ולהפסיק ליצור מהומות במקדש. כולנו כיהודים יודעים שקורעים בגד על אדם אהוב, קרובי משפחה מדרגה ראשונה או בשל אסון גדול לעם. הנוצרים לא מבינים בזה דבר וחצי דבר והאקט הזה לא נהיר להם ולא נרשם אצלם כבעל חשיבות כלל. הם מאשימים את הכהן הגדול והסנהדרין כולה בהסגרת ישו לרומאים עד עצם היום הזה, כשבעצם כתבי הקודש שלהם עצמם מציינים לפחות שניים מחוגו הקרוב ביותר שבגדו בישו עוד באותו הלילה - יהודה איש קריות שמכר אותו בכסף והלשין לרומאים איפה יוכלו למצוא אותו ופיטר שבאותו הלילה הכחיש פעמיים שהוא בכלל מכיר את הישו הזה. הסנהדרין והכהן הגדול התכנסו בליל הסדר, עזבו את המשפחות שלהם בערב כה חשוב - כדי להציל נפש מישראל ולהזהיר את ישו שהרומאים לא ישתקו לעוד הרבה זמן ושעליו לזכור שמהומותיו מסכנות את שלום כל העולים לרגל. כשהוא סירב לשמוע להם - הכהן הגדול קרע את בגדיו כאילו בנו שלו עומד מולו מת. מה עוד אפשר לבקש? זה האדם שיסגיר אותו לרומאים?! על סמך ההאשמה הנוראית הזאת שדמו של האיש על ידנו לכל הדורות - רצחו בנו וטבחו בנו לאורך יותר מ-2000 שנה. קהילות שלמות נטבחו ועיקר הקרע שמוכר לנו כיום בין הנצרות ליהדות מקורו במסעות הצלב - אז באמת הזוועות היו בקנה מידה מפלצתי של ממש. כך שלא בגלל האיש עצמו אלא בגלל מה שנעשה בשמו - שמו הפך למשטמה. ולפי דעתי מאוד בצדק. אין אף התנצלות של אף אפיפיור שתכסה על נהרות דמנו השפוך. ד. גם כתבי הקודש שלנו היו מלאים בקללות על הכתות למיניהן שצצו באותן ימים והנצרות בתוכן. אך כתבי הקודש שלנו עברו צנזורה מאסיבית, נשרפו ונקרעו בשיטתיות על ידי האינקוויזציה וגם לאחר המצאת הדפוס היה צורך לקבל חותמת של האינקוויזיציה שאין בספר שום אמירה נגד הנצרות לפני שאפשר היה להוציא את הספר לאור. הבודקים היו ברובם יהודים שהתנצרו בעל כורחם. היהדות פיתחה לכן עם השנים כל מיני דרכים כן להוציא קיטור ולהגיד דברים נגד צורריה - גם בנצרות וגם באיסלם. השם ישו הוא בעצמו שם גנאי - ראשי תיבות של יימח שמו וזכרו. שמו היה ישוע. כל דרש שנוגע לעשיו ולאדום צאצאיו = דיון בנצרות או צריך להיחשב כמאוד סביר כרומז לויכוח מולם, וכן כל דרש וסיפור על ישמעאל והגר נוגע לאיסלם. כמו כן בספרות הפיוטים אבל לא רק בה - הנצרות מכונה "כלב" והאיסלם "חמור". כתבי הקודש של הנוצרים כאמור לא עברו שום צנזורה או עידון לדברים הקשים שהכילו נגדנו וכך לרוב בתקופת פורים או פסח היה יוצא המון משולהב מהכנסיות לעשות שפטים בקהילות היהודיות ש"רצחו את ישו". יש לא מעט פיוטים מאוד עצובים על זה. עד היום למשל נהוג בגרמניה בקרב קהילות יהודיות לחגוג את פורים באופן מאוד שקט ומינורי אם הוא נופל בסמיכות כלשהי ל"יום השישי הטוב" - היום שבו לפי המסורת הנוצרית ישו נצלב. כך שלא צריך לחפש סיבות מתחת לאדמה למה השם של האיש מוטב שלא ייאמר ולא יוזכר אם אפשר להימנע מזה. הוא הביא לעמנו רק מזל רע.
