יקיר אנגלנדר
שלום לכולן.. חזרתי מחו"ל לאחר שהייתי חזן בימים נוראים בבית כנסת בהולנד.. (אגב.. לבית הכנסת הגיעו כל האנשים ברכבים וגם הרבה שאינם יהודים).. וראיתי את התגובות לראיון בטלוויזיה.. רציתי לומר לכן/ם תודה רבה על התגובות.. בין עם אילו שחושבים שאני נקרא יוצא בשאלה למרות שאני משתדל לשמור חלק מן המצוות ובין עם אילו שכן יקראו לי כזה.. הייתי שמח במספר מילים לשאול את עצמי את השאלה הגדולה "מהי חוזר בשאלה"?? האמת היא כאשר יצאתי מהישיבה מכיוון שלא יצאתי דרך הלל לא ידעתי את הביטוי ולא ראיתי את עצמי ככזה אלא כמישהו שבחר להתחיל דרך חדשה אבל אין לו מושג מה קורה מסביבו.. מהו יוצא בשאלה?? האם רק מי שאינו שומר שום הלכה?? או אולי זו שאלה של אמונה - ואז ..?? האם הוא חייב להיות כופר לגמרי בעל ידע פילוסופי על כך שאין אלוהים או שמספיק רק מי שהנושא אינו מעניין אותו עם יש או אין אלוהים?? האם מספיק לומר מבחינתי אין אלוהים ואז את יוצאת בשאלה או שצריך להיות מסוגל להוכיח את זה ?? כפי שהרמב:"ם דורש הפוך?? ומה לגבי אדם שדווקא לא היו לו בעיות עם אלוהים ואןי לו עדיין או שזה לא עיקר עיסוקיו אבל הוא נזרק מהמהשפחה חודש לפני הניושאים שלו??? ומה לגבי אדם שהיו לו שאלה קשות על התרבות בה הוא חי והוא לא הרגיש הרבה פעמים שייך..?? אתם מכירות את ההרגשה הזו שאתן ביום כיפור או ראש השנה בבית הכנסת ופשוט לא מתחברות?? אתן מאוד מעונייניות להתחבר אבל פשוט זה לא עובד.. ומה לגבי המושגים של "צדיק" או "גדולי ישראל" שאתן דווקא אוהבות את הרבי אבל אין לו שום מענה לצרכים שלכן?? אתן בשידוכין.. עוד בן/בת ופשוט ברור שזה לא ילך.. בלי פילוסופיה מורכבת .. ואז יש את אילו שידברו אתכן על אלוהים קיים או לא קיים וכל השיעורים של אנשים כמו הרב נויגשל.. ואתן אומרות בלב פנימה בלי לספר לאף אחד.. אפילו אם הוא צודק זסה לא משנה לי.. ואז יום אחד אתן עוזבות.. ופתאום אין משפחה וחברים.. אין לכן הרבה ידע על העולם האחר.. ואתן עובדות כמו חמורות להרים את הראש מעל פני המים.. ויש לכן את הצורך להתמודד עם הידיעה שההורים שלכן לא ידברו אתכן ואתן מתגעגעות.. אתן צריכות להשלים את רוב הלימודים גם עם למדתם טיפה קודם לכן.. ולעבוד.. כי אחרת אין לכן כלום אתן בפאב עם ידידם אבל זה ליל שבת ובדיסקוטק אתן שומעות רק את "כה ריבון עולם".. ואז אתן מבינות שאתן לא שם ולא כאן.. יש בכם הרבה יותר מזה לטוב או לרע.. ואז מגיע הבחור הראשון.. ואתן מרגישות לו.. אבל איפהשהו בשל החינוך שלכן אתן יודעות שהרגשה כזו ללא חתונה זה עבירה חמורה.. וזה אסור .. אתן נזכרות כמה פעמים אבא ואמא אמרו לכן שאתן טמאות.. ואתן מתמודדות עם זה והולכות הלאה.. ועוברות השנים ויש קשר עם המשפחה אבל למרות הכל זה לא זה.. אתן יודעות שבגדו בכן.. והאמון כבר לא יהיה כפי שהוא היה.. ואתן לא יכולות ממש לדבר עם אף אחד מהעולם האחר על מה שאתן עושות ועוברות עוד שנים ואתן שמחות בעולם החדש שלכן ומשלבות מהדברים היפים שהיו לכן בעולם הישן.. את המושגים שכן אהבתן ואתן לא מתביישות מאותם דברים.. פתאום דברים שלא הייתן מחוברות אליהן יותר קל להתחבר כי זסה לא כל העולם שלכן.. ואתן מעוניינות להיות יכולות לדבר עם ההורים והחברים גם לאחר מכן אם כי זה לא יהיה כמו פעם ואתן שמחות על כך.. ויום אחד אחרי כמה שנים אתן שמחות על העבר שלכן אבל עוד יותר על ההוווה שלכן..וזה עדיין לא קל אבל כבר מרגיש שלם לדעתי, תיארתי את אחד הדרכים להיות יוצא בשאלה.. אני באופן אישי זה המסלול שעברתי אצלי פנימה בלב במקומות הפנימיים ביותר.. אני מאמין באלוהי אבי לא באלוהים שלי האישי כי הוא לא מטריד אותי אבל חשוב לי להיות קשור לאלוהים הזקן שעליו גדלתי שכל פעם חייבו אוטתו בסיפורי חסידים לעשות ניסים אני אוהב אותו כי גם אני מחייב אותו בחיים החדשים שלי לעשת מופתים.. אני נלחם על כך שאותו אלוהים שלפי החינוך שלי הוא מכיר אותי שיראה איך אני יקיר הקטן, חסיד ויז'ניץ' יודע להתפלל בנוסח ויזניץ אבל גם להילחם יום יום על זכויותיהן של נשים מסורבות גט שעל כך כתבתי את התזה שלי.. ואני מרצה על נושא הלכתי זה שרוב החילוניים מדחיקים אותו מכיוון שהם לא יודעים איך לקרוא פסק הלכה של בית הדין הרבני ואני כן כי למדתי בישיבה ואני מחייב את האלוהים שלי לראות עד כמה אני אוהב את החברות שלי ולסמוך עלי שאם אני מקיים איתן יחסי מין זה בקדושה גם אם לא בנישואים ולא מטריד אותי הנושא של נידה - אדרבא, דווקא בשל העבר שלי אני מבין את גודל הסכנה שבדיכוי האישה.. ואלוהים שלי, שרואה אותי עדיין שומר שבת כי זה קשור לעבר שלי ואני אוהב את זה.. ושומע אותי מתפלל יום יום הוא גם רואה עד כמה אני נלחם לזכויותיהן של לסביות והומואים ולכך אני מקדיש את השנים הקרובות בדוקטורט שלי.. וניסיון להבין את הקשר בין הלכה אורתודוקסיה רפורמה ועוד..ועל השאלות של גוף ומגדר ... אותו אלוהים רואה אותי עם החברים הטרנסקסואלים והוא מתמודד עם זה.. אני שומר הלכה שאינה פוגעת בערכי המוסר - כך אמרתי בראיון..ובאילו שכן פוגעים אני נלחם.. אבל חשוב לי לשמור כדי להיות מסוגל בצורה טבעית לשוחח עם ההורים שלי ועם האחים שלי ולהגיע למצב ששני רבים שהם ראשי ישיבות פונים אלי מידי חודש חודשיים לשמוע את העצה שלי איך להתמודד עם הומואים בישיבות שלהם.. כי הם סומכים עלי שאדע להסביר להם בשפה שלהם את ההתמודדות זו דרך אחת להיות יוצא בשלאה.. אני לא שייך סוציוןלוגית לשום ציבור דתי או חרדי אבל כן יכול לשוחח עם ציבור זה.. ואני יכול להיכנס לרבה..לקבל ברכה עם אבא.. ולהסתכל לרבה בעיניים ואני מקווה שהוא או שהאבות שלו שבשמים גאים בי.. אבל גם אם לא זו לא בעיה שלי כי אני משתדל להיות גאה.. בברכת חג שמח וגיט יום טוב יקיר אנגלנדר
שלום לכולן.. חזרתי מחו"ל לאחר שהייתי חזן בימים נוראים בבית כנסת בהולנד.. (אגב.. לבית הכנסת הגיעו כל האנשים ברכבים וגם הרבה שאינם יהודים).. וראיתי את התגובות לראיון בטלוויזיה.. רציתי לומר לכן/ם תודה רבה על התגובות.. בין עם אילו שחושבים שאני נקרא יוצא בשאלה למרות שאני משתדל לשמור חלק מן המצוות ובין עם אילו שכן יקראו לי כזה.. הייתי שמח במספר מילים לשאול את עצמי את השאלה הגדולה "מהי חוזר בשאלה"?? האמת היא כאשר יצאתי מהישיבה מכיוון שלא יצאתי דרך הלל לא ידעתי את הביטוי ולא ראיתי את עצמי ככזה אלא כמישהו שבחר להתחיל דרך חדשה אבל אין לו מושג מה קורה מסביבו.. מהו יוצא בשאלה?? האם רק מי שאינו שומר שום הלכה?? או אולי זו שאלה של אמונה - ואז ..?? האם הוא חייב להיות כופר לגמרי בעל ידע פילוסופי על כך שאין אלוהים או שמספיק רק מי שהנושא אינו מעניין אותו עם יש או אין אלוהים?? האם מספיק לומר מבחינתי אין אלוהים ואז את יוצאת בשאלה או שצריך להיות מסוגל להוכיח את זה ?? כפי שהרמב:"ם דורש הפוך?? ומה לגבי אדם שדווקא לא היו לו בעיות עם אלוהים ואןי לו עדיין או שזה לא עיקר עיסוקיו אבל הוא נזרק מהמהשפחה חודש לפני הניושאים שלו??? ומה לגבי אדם שהיו לו שאלה קשות על התרבות בה הוא חי והוא לא הרגיש הרבה פעמים שייך..?? אתם מכירות את ההרגשה הזו שאתן ביום כיפור או ראש השנה בבית הכנסת ופשוט לא מתחברות?? אתן מאוד מעונייניות להתחבר אבל פשוט זה לא עובד.. ומה לגבי המושגים של "צדיק" או "גדולי ישראל" שאתן דווקא אוהבות את הרבי אבל אין לו שום מענה לצרכים שלכן?? אתן בשידוכין.. עוד בן/בת ופשוט ברור שזה לא ילך.. בלי פילוסופיה מורכבת .. ואז יש את אילו שידברו אתכן על אלוהים קיים או לא קיים וכל השיעורים של אנשים כמו הרב נויגשל.. ואתן אומרות בלב פנימה בלי לספר לאף אחד.. אפילו אם הוא צודק זסה לא משנה לי.. ואז יום אחד אתן עוזבות.. ופתאום אין משפחה וחברים.. אין לכן הרבה ידע על העולם האחר.. ואתן עובדות כמו חמורות להרים את הראש מעל פני המים.. ויש לכן את הצורך להתמודד עם הידיעה שההורים שלכן לא ידברו אתכן ואתן מתגעגעות.. אתן צריכות להשלים את רוב הלימודים גם עם למדתם טיפה קודם לכן.. ולעבוד.. כי אחרת אין לכן כלום אתן בפאב עם ידידם אבל זה ליל שבת ובדיסקוטק אתן שומעות רק את "כה ריבון עולם".. ואז אתן מבינות שאתן לא שם ולא כאן.. יש בכם הרבה יותר מזה לטוב או לרע.. ואז מגיע הבחור הראשון.. ואתן מרגישות לו.. אבל איפהשהו בשל החינוך שלכן אתן יודעות שהרגשה כזו ללא חתונה זה עבירה חמורה.. וזה אסור .. אתן נזכרות כמה פעמים אבא ואמא אמרו לכן שאתן טמאות.. ואתן מתמודדות עם זה והולכות הלאה.. ועוברות השנים ויש קשר עם המשפחה אבל למרות הכל זה לא זה.. אתן יודעות שבגדו בכן.. והאמון כבר לא יהיה כפי שהוא היה.. ואתן לא יכולות ממש לדבר עם אף אחד מהעולם האחר על מה שאתן עושות ועוברות עוד שנים ואתן שמחות בעולם החדש שלכן ומשלבות מהדברים היפים שהיו לכן בעולם הישן.. את המושגים שכן אהבתן ואתן לא מתביישות מאותם דברים.. פתאום דברים שלא הייתן מחוברות אליהן יותר קל להתחבר כי זסה לא כל העולם שלכן.. ואתן מעוניינות להיות יכולות לדבר עם ההורים והחברים גם לאחר מכן אם כי זה לא יהיה כמו פעם ואתן שמחות על כך.. ויום אחד אחרי כמה שנים אתן שמחות על העבר שלכן אבל עוד יותר על ההוווה שלכן..וזה עדיין לא קל אבל כבר מרגיש שלם לדעתי, תיארתי את אחד הדרכים להיות יוצא בשאלה.. אני באופן אישי זה המסלול שעברתי אצלי פנימה בלב במקומות הפנימיים ביותר.. אני מאמין באלוהי אבי לא באלוהים שלי האישי כי הוא לא מטריד אותי אבל חשוב לי להיות קשור לאלוהים הזקן שעליו גדלתי שכל פעם חייבו אוטתו בסיפורי חסידים לעשות ניסים אני אוהב אותו כי גם אני מחייב אותו בחיים החדשים שלי לעשת מופתים.. אני נלחם על כך שאותו אלוהים שלפי החינוך שלי הוא מכיר אותי שיראה איך אני יקיר הקטן, חסיד ויז'ניץ' יודע להתפלל בנוסח ויזניץ אבל גם להילחם יום יום על זכויותיהן של נשים מסורבות גט שעל כך כתבתי את התזה שלי.. ואני מרצה על נושא הלכתי זה שרוב החילוניים מדחיקים אותו מכיוון שהם לא יודעים איך לקרוא פסק הלכה של בית הדין הרבני ואני כן כי למדתי בישיבה ואני מחייב את האלוהים שלי לראות עד כמה אני אוהב את החברות שלי ולסמוך עלי שאם אני מקיים איתן יחסי מין זה בקדושה גם אם לא בנישואים ולא מטריד אותי הנושא של נידה - אדרבא, דווקא בשל העבר שלי אני מבין את גודל הסכנה שבדיכוי האישה.. ואלוהים שלי, שרואה אותי עדיין שומר שבת כי זה קשור לעבר שלי ואני אוהב את זה.. ושומע אותי מתפלל יום יום הוא גם רואה עד כמה אני נלחם לזכויותיהן של לסביות והומואים ולכך אני מקדיש את השנים הקרובות בדוקטורט שלי.. וניסיון להבין את הקשר בין הלכה אורתודוקסיה רפורמה ועוד..ועל השאלות של גוף ומגדר ... אותו אלוהים רואה אותי עם החברים הטרנסקסואלים והוא מתמודד עם זה.. אני שומר הלכה שאינה פוגעת בערכי המוסר - כך אמרתי בראיון..ובאילו שכן פוגעים אני נלחם.. אבל חשוב לי לשמור כדי להיות מסוגל בצורה טבעית לשוחח עם ההורים שלי ועם האחים שלי ולהגיע למצב ששני רבים שהם ראשי ישיבות פונים אלי מידי חודש חודשיים לשמוע את העצה שלי איך להתמודד עם הומואים בישיבות שלהם.. כי הם סומכים עלי שאדע להסביר להם בשפה שלהם את ההתמודדות זו דרך אחת להיות יוצא בשלאה.. אני לא שייך סוציוןלוגית לשום ציבור דתי או חרדי אבל כן יכול לשוחח עם ציבור זה.. ואני יכול להיכנס לרבה..לקבל ברכה עם אבא.. ולהסתכל לרבה בעיניים ואני מקווה שהוא או שהאבות שלו שבשמים גאים בי.. אבל גם אם לא זו לא בעיה שלי כי אני משתדל להיות גאה.. בברכת חג שמח וגיט יום טוב יקיר אנגלנדר