לא מסכים עם כמה דברים
טוב שכתבת בחתימה שאני רשאי לעשות זאת
קודם כל, עניין הדיסק הקטן ומיעוט הבוכנות, הם צודקים. בהרלים ובמיוחד אלה עם המזלג הארוך השלוח לפנים אין הרבה משקל על הקדמי, קל לנעול גלגל ואילו היה הקדמי חזק יותר היו נופלים בכל בלימה כמו אהבלים. מה לעשות ובאמת קל יותר לשרוד בזכות מערכת בלימה דפוקה מאשר לצבור מיומנות ואולי במחיר יקר. לגבי הבטיחות של האופנועים האלה, ברור שכאופנועים נטו הם בטוחים פחות בזכות מכלולים מיושנים, אפילו ה-VN שלי עם דיסקים מכל כיוון הוא לא מלך הבלימות וגם תאוצות חמקניות ושינויי כיוון מהירים לא אהובים עליו. אבל כשילוב של רוכב-אופנוע הם דווקא יוצאים חבילה בטוחה, אכן בזכות הביצועים המוגבלים הם מגבילים את יצר ההשתוללות של הרוכב, יצר זה אחראי לפצועים והרוגים רבים משורותינו. רוכב מחושב ושקול שעובר מקאסטום לאופנוע ספורט אכן נהיה פחות מחשב ושקול. ההסבר שלי לזה הוא בגבולות הביצועים, בקאסטום ובמיוחד בהרלי, הגבול הזה קרוב, אתה מרגיש אותו כל הזמן, יודע איפה הוא נמצא והוא הגורם המגביל לרוב, לא יכולות הרוכב. אני מקבל תזכורות כאלה מדי פעם, המחשבה הראשונה זה למכור דחוף ולקנות משהו יעיל יותר, אבל אז אני נזכר בתקופה שלפני התאונה הגדולה שלי, KLE שלא בדיוק נינג'ה ובכל זאת הייתי משייף רגליות ועוקף בזריזות ולוקח פניות "כמו שצריך". התאונה עצמה באה במהירות נמוכה וברכיבה רגועה, אבל היו שם הרבה "כמעטים" לפניה. באותו היום הגורלי אילו הייתי על אופנוע חלש ודפוק, הייתי מגיע לצומת אחרי משאית ולא לפניה, אולי כל חיי היו נראים שונה. בהמשך לקו הזה, באופנוע ספורט ואופנועי כביש רבים רגועים יותר, הגבול של הרוכב מגיע לרוב לפני גבולות האופנוע. זאת אומרת שאת הפניה הזאת בדיוק אפשר לקחת במהירות גבוהה הרבה יותר, אבל הרוכב כבר ז"ל ולא יגלה את זה לעולם. וויסטרום לצורך העניין שקול לאופנוע ספורט, הוא נותן המון ולא כולם יודעים לקחת את זה נכון. הרבה חושבים שהם יכולים, אבל מגלים מאוחר שבעצם לא. בשורה התחתונה, אני מכיר הרבה אופנוענים זקנים על אופנועי קאסטום בכלל והרלים בפרט. אני גם מכיר הרבה אופנוענים לשעבר, שהם היו מכורים לאופנועי כביש חזקים אבל ירדו, אחרי התרסקות לרוב, או מוות של חבר קרוב. אין מה להגיד, אופנועי כביש מהירים לוקחים לא מעט רוכבים לקבר או לרופאים, נראה שאפשר להוכיח את זה סטטיסטית, אבל אין לי נתונים כאלה ולכן נקבל את זה כסברה מקובלת, רושם שמתקבל מקריאת חדשות ודיבור עם רוכבים. עכשיו לעניין הנוחות, האופנוע שלי לא מלך הנוחות, הגב שלי דפוק בצורה רצינית, חוליות מרוסקות, דיסקים פרוצים ובכל זאת, לי הוא נוח, בזכות משענת גב, אביזר שלא תמצא באופנועים אחרים, אני יכול לעבור מיכל מלא ברכיבה רצופה. 300 ק"ם בערך, תלוי בכובד היד של המצערת. אז הנוחות זה נושא סובייקטיבי, מהלך מתלים קצר, אין מה לעשות והם גם קשים למדי, אבל חוץ מזה פריצת דיסק לא תהיה, אם השכלת להתאים את תנוחת הרכיבה לרוכב. האופנועים האלה הם מלכי ההתאמה האישית, מי שחושב שהשקיע ושינה את היפני כביש שלו פשוט לא מבין את עומק השינויים האפשרי בהרלים ודומיהם. טוב, כבר שגענו את כולם עם המגילות האלה, וויכוח תרבותי זה טוב אבל עכשיו הגיע הזמן לתדלק את עצמי באיזה שווארמה, אדיוס!