וההמשך של הסיכום.....
מה שאני בעצם בא לאמר לכם הוא כזה דבר: עזבתי כי נמאס לי. נמאס לי לקבל כאפות קטנות מכל מיני "חברים" (ו"חברה"). ונמאס מאנשים שאומרים דבר אחד ואח"כ עושים ההיפך. ונמאס לי לבקש לשרשר. ונמאסו עלי עוד מליון דברים. אבל הדבר שהכי נמאס עליי הוא שבגלל שכבר נמאס לי ממקודם, כבר לא הצלחתי לעשות מה שעשיתי קודם. סבלנות שלי ירדה פלאים, ההודעות שלי נהיו גועליות בהרבה מקרים, אפילו תמוהות. פגעתי (שלא במתכוון) בהרבה הרבה שלא הגיע להם. אני שמח שהצלחתי לעצור את זה בזמן. אני גם חושב שהתנצלתי בפני כל מי שפגעתי בו. (ואם לא סליחה). בסה"כ המטרה שלי הייתה טובה, בסופו של דבר, ואני בהחלט מאמין שברוב המקרים הצלחתי בה. המכתבים שקיבלתי מגולשים בפורום, שחלקם עדיין לא כתבו בפורום מילה אחת (וזה הזמן להתחיל !!!) עשו לי טוב. שמחתי נורא לראות שאני מצליח לנגוע בכל אחד ואחד מכם - מהמחשב. היה לי לכבוד לדעת שהייתי חלק מהחיים שלכם לתקופה מסויימת. על חלקכם השפעתי. על חלקכם לא. חלקכם אפילו לא סבל אותי. ויש גם כאלה שאפילו לא יצא לי להכיר. אז בסה"כ הסיבה שלי לעזיבה היא נורא ילדותית. משכו לי בצמות, אז הלכתי הביתה. ממש ככה. יכול להיות שזה לא הפתרון הנכון. יכול להיות שאני צריך להישאר ולהראות שאני דווקא יכול. אבל אני באמת חושב שבנקודה הזו של החיים שלי ושל החיים של הפורום, התינוק כבר מספיק גדול ויכול לללכת הלאה בלעדיי. אני בכנות גם חושב שתקופה נטולת פורום תעשה לי טוב. הריצה למחשב בכל פעם שאינ נכנס הביתה, האנרגיות הרגשיות, המטלות הקבועות - כולם יורדים ממני. ואני לא יכול להגיד שאני לא עצוב. אני דווקא נורא עצוב. (אפילו זלגה לי דמעונת
)... אבל אני חושב שבסופו של דבר לכל דבר צריכה להיות התחלה וסוף. הסוף שלי כמנהל הגיע. אולי מוקדם מדי בעיני חלקכם, בוודאי מאוחר מדי בעיני אחרים, אבל מבחינתי זה בדיוק הזמן. ואני נפרד מכם עכשיו כשאני יודע שאני לא הולך לשום מקום. אני אמשיך להציץ בפורום. זה הבייבי שלי, ביליתי איתו לילות לבנים, הנקתי אותו. אני לא הולך להתנכר אליו. אבל אני לא אנהל אותו. הגיע הזמן לתת למישהו אחר לעשות את זה. אני לא יכול להתחיל לתאר אפילו עד כמה הזיווג החדש של שרימפי ולייזר מוצלח לניהול הפורום. באמת שבזכותם אני יכול לעזוב את הפורום בלי לדאוג. אני חושב שהם יצליחו לעשות את הפורום אפילו טוב יותר, מעניין יותר, מצחיק יותר, פעיל יותר. ואם הפורום יהיה מרגש יותר, חכם יותר, אנושי יותר - זה כבר הגולשים אחראים. אז תזכרו: אם מה שיש לכם להגיד זו הערה מגעילה וחסרת משמעות מעבר לפריקת העצבים - תצעקו אותה, תרשמו אותה על דף A4 ותתלו בסלון, תגידו אותה לאמא שלכם בטלפון. אל תרשמו אותה בפורום. זה פוגע. זה פוגע כל כך שאנשים עוזבים פורומים בגלל דברים כאלה. אפילו מכורים כמוני. ותהיו בני אדם. אל תשכחו שמאחורי כל מחשב יושב בנאדם. ממש כמוכם. ואל תעשו לו מה שאתם לא הייתם רוצים שיעשו לכם. אני בטוח שההודעה הזו (הודעה? זה כבר הופך לספר עב כרס) תתקבל אצל חלקכם בחיוך, אצל חלקכם בהתרגשות, אצל חלקכם בהזדהות ואצל חלקכם בלעג. זה טבע הדברים. אבל בסופו של דבר, כשאני חושב אחורה, אני אוהב, את כולכם, נורא. אפילו את מי שרבתי איתו (ואחרת אילו עוד ריגושים היו לי...?). שרימפ, לייזר: אני משאיר לכם פורום במצב א´ א´, עם כמעט 180 חברי פורום. דיר בלאק ! ואני מזהיר אותכם שנית - דיר בלאק! ושלישית אפילו (במייל) ! אם תעשו משהו רע לפורום דמכם בראשכם. אני ארדוף אתכם כל חייכם!
ולחברי הפורום הנהדר הזה (מי אמר נאום אוסקר) - שוב תודה. רבה. על כל המכתבים והמסרים והמסנג´רים וההודעות והסיפורים והוידויים והבדיחות והתמונות והחיבוקים הוירטואלים והפלירטוטים והדרמות (כמו להעיר אותי בחמש בבוקר כי כתבתם בניק הלא נכון) וההיסטריות (|שופינג| שופי? איפה שופי שלי???
) והשטויות והדברים החכמים, המרגשים, הנהדרים שכתבתם. עשיתם לי את השנה. ובכלל. אני לוקח את הפורום הזה איתי לאן שאני לא אלך. זו הייתה חוויה מבגרת, מעשירה ונהדרת. תודה. גיא קדם ( עד לא מזמן... מרמלד
) (ולמען השם, לשרשררררר)
)
