עלילות נעמה בניצנים-משינה../images/Emo79.gif בקיצור:צרחתי בטירוף,קפצתי המון,המים היו קפואים,מישהו-שאני-אפילו-לא-יודעת-איך-קוראים-לו נגע בי כמה פעמים../images/Emo12.gif וההופעה היתה מדהימה. באירוף(../images/Emo3.gif): אז ככה,למרות שהיו המון סיבוכים בשעה 10 סוף כל סוף הגענו(אני אבא וחברתי היקרה לי) לכפר המוזיקה בניצנים שעל ידינו צמיד כחול יפייפה../images/Emo99.gif,במטרה לראות את משינה../images/Emo99.gif התברר שלמרות הכל דודו טסה,הפותח את המופע, עלה להופיע בזמן../images/Emo12.gif אבא שלי הלך לשבת בטריבונות בעוד אני ולי מסתובבות לנו ב"נחלת ניצנים"[איזה התיימרות יו...]על רקע "פוג אל נאאאאחחחללל פווווגגגגג" ו"הלילה לא,הלילה לא אשכב לישון". קניתי סופג זיעה שחור ומגניב עם פנטגרם לבן בתוך עיגל אדום../images/Emo99.gif ולי קנתה צמיד ניטים. אחר כך הלכנו לחפש את איילת(שבסוף לא נפגנו בכלל../images/Emo10.gif) ואת גיל וענבל-חברים של לי. לבסוף הגענו לאיזור שבו ישבו בשלווה גיל וענבל. לא האמנתי לגיל שהוא בן 18,אבל לא אמרתי לו את זה. וענבל קצת התקשתה להאמין שאני כמעט בת 15.ראוררר.ואיזה לא-קשורה שאין לי מושג מיהי אמרה לי שאני ניראת ממש קטנה.../images/Emo10.gif. איפשהוא בין 10 ל-11 התחילה ההופעה.קצת לפני ההופעה דיברתי עם גיל ענבל ולי שלפתע אני מרגישה שמישהו נוגע לי במותניים../images/Emo12.gif.זה היה אדם גבוה למדי שנראה כי הוא מכיר את גיל וענבל ולבש חולצה אדומה-לכן מעתה הוא יקרא:האדום. אני וענבל נעצנו בו מבטים מופתעים[מישהו שאני לא מכירה נוגע לי במותניים.גאד../images/Emo12.gif]. ההופעה התחילה,שיר ראשון-התשובה.אני לי גיל וענבל החזקנו ידיים[במטרה שלא נאבד אלה את אלה]והגענו למקום יחסית ריק עם זווית ראייה טובה לבמה+דוכן שתייה לא רחוק. אה כן,והאדום הצטרף לשרשרת גם.אני הייתי אחרונה.דווקא יש לו ידיים די נעימות../images/Emo9.gif. שיר שני-רומנטיקה עתידנית. היה יפייפה../images/Emo99.gifושרתי את המילים בקולי קולות.כנ"ל לגבי ואנחנו שניים ואיזה יום יפה. הזמן עבר לו. אני רוב ההופעה קפצתי צעקתי והתלהבתי. לי רוב הזמן ישבה.גם ענבל,אבל זה כי כאבה לה הבטן.בשאר הזמן היא וגיל התנשקו/התחרמנו לנו מול העיניים או שגילך נעץ בענבל מבטים מיוסרים ומאוהבים../images/Emo3.gif.כמה חמוד../images/Emo13.gif יובל היה טיפש ומשעשע מתמיד../images/Emo3.gif בדני גם העלו את אלישע[הבן של יובל]לנגן בגיטרה של אבא../images/Emo13.gifזה היה נחמד למדי,והם גם דחפו לסוף השיר את Knocking on heavens doord וטוב שכך.זה היה ממש מרגש לראות איך כולם,וגם אני,מרימים את הידיים וצועקים "איי קנקקק קנקק קנקקקק און האבנס דורססס!".../images/Emo13.gif. הם עשו את הספסל ההוא מול האגם../images/Emo12.gif אני ממש שונאת את השיר הזה.הוא משעמם ותקוע. גם את הכל עוד אפשרי אני לא אוהבת והם כן עשו.בעע. בסוף לא היה בן גוריון.חבל.וגיל ירד על בן גוריון.עוד יותר חבל. אני מחכה ליום בו אזכה לשמוע את הייתי אתמול בהופעה../images/Emo99.gif וגיל יודע את כל המילים לכל השירים בערך../images/Emo12.gifכולם../images/Emo12.gif וברני בפריז הוא עזר לי להיזכר במילים וזה היה משעשע למדי../images/Emo6.gif אחרי שנגמרה ההופעה[אין מקום אחר של איזה 10 דקות ואולי אפילו רבע שעה.ואו.חתיכת פינאלה!]האדום תפס אותי מהכתפיים../images/Emo12.gif ושאל משהו את גיל. ואז נפרדנו מכולם והלכנו(אני ולי)למצוא את אבא שלי.אחרי חיפושים מייגעים והרבה טלפונים מצאנו אותו.ואז לי הלכה לקנות מים ונעלמה../images/Emo12.gif אחרי שמצאנו אותה חיכינו לאוטובוס שיקח אותנו חזרה לחנייה בה חנה האוטו של אבא.היה תור ע-נ-ק-י. אחרי חכיון ארוך[אבא:"מה אז ביום חמישי את שוב נוסעת לכאן?עזבי אותך תישארי פה../images/Emo6.gif"] עלינו על אוטובוס אחד והגענו לחנייה,שם תרנו אחר האוטו של אבא.אני ולי השוונו חוויות והלכנו עקום וקיטרנו על כאבי גרון ורגליים../images/Emo6.gif, ונסענו הביתה שברדיו מתנגנת לה קלטת עם שירים של משינה. היה באמת מדהים.../images/Emo47.gif בפעם הבאה:עלילות נעמה בניצנים-פורטיסחרוף