ילד רביעי - כן / לא

rnavina

New member


 
ילד רביעי

הצעיר בן שלוש. האחיות שלו בנות 7,10,12.
קחי בחשבון שהשינוי הוא לא רק שנתיים של קימות בלילה. זה מחזיר את כל המשפחה לסטטוס של "משפחה לילד קטן". הרבה דברים שסוף סוף נעשים אפשריים, יפסיקו להיות לכמה שנים. חוץ מזה, אחרי שהוא צומח מתוך הגיל שדורש את מירב תשומת הלב שלך והופך לאחד מהחבורה, יש לך 4 ילדים לספק. עם כמה שהלב מתרחב, היממה לא. צריך לקחת את זה בחשבון.
לא זוכרת שהמעבר לילד הרביעי היה קשה. דווקא העובדה שהיתר היו מעל גיל ארבע הקלה (את יכולה לראות שכשהשלישית נולדה היו לי בנות ארבע ושנתיים וחצי ו**זה** קשה).

מה שעולה מהדיבורים שלך, זה שאת רוצה עוד ילד. אני זוכרת שאחרי כל ילדה שנולדה אמרתי: טעים, עוד! ואחרי שהרביעי נולד, אמרתי - די. לא בגלל שהוא לא מתוק, הוא הכי מתוק מכולן, אבל הרגשתי איך מיציתי את כל הכוחות ויותר מזה יפיל אותי. (וגם חששתי לנזק אפשרי לי מהריון ולידה נוספים וחששתי מתינוק עם צרכים מיוחדים).
 
מזדהה מאד

אחרי שהרביעית נולדה, ממש הרגשתי את הרוויה. שהגעתי לאיזון מסוים שאני חוששת להפר. גם התמרון הזה בין הילדים הגדולים לקטנים ממש לא קל (אצלי 12, 9,5, 3).
&nbsp
פעם בכמה חודשים אנחנו תוהים לעצמנו לגבי מספר 5, ובד"כ חוזרים עם תשובה של לא עכשיו. אולי יום אחד נרגיש אחרת, כרגע ממש טוב לנו בהרכב הזה, ואין לי שום רצון לשנות אותו.
&nbsp
 

macaroni35

New member
תמיד רציתי 4 ילדים...


אבל זה נשאר בגדר חלום...רציתי...אז רציתי...

אבל דברים קרו אחרת בשבילי...כמה שנים טובות לילדה הגדולה...ואחרי שהכרתי בעובדה שיש לנו ילדה אחת...
אחרי כמה שנים טובות הגיע הקטנצ'יק..מעצמאות של גיל 7...חזרנו לטיטולים והבקבוקים....וכן נאלצנו לקום בלילה ולא ישנים טוב ואנחנו כבר בשנה ו-4...אבל באמת שזה לא העיקר וזה מאוד תלוי בגישה כמו שסקרלט כתבה יפה.

מאמינה שאם אצלי הכול היה הולך בדרך הנורמלית וכמו שהשאר מתכננים החשיבות הייתה לגיל וליכולת הכלכלית...
אחרי ילד 1 ו-2 וההמשך כי זו דרך ההסתכלות שלי על הדברים.

והאימהות בפעם השנייה כ"כ כייפית לי כי אין את הלחץ והאי ידיעה כמו הפעם הראשונה ובאמת שאני נהנת מכל רגע יחד עם הקושי של השיגרת יום-יום שכרוכה בחזרה לגיל קטן.
והילדה שלי ב 8 באמת מדהימה ועוזרת, ילדים שנולדים לבית עם אחים נוספים זה אחרת לגמרי.

וגם הגיל. אני נושקת ל-40...וזה ממש אבל ממש לא כמו להיות אימא בגיל 30 (שגם זה היה באיחור יחסית לגיל בו התחלתי לרצות ותיכננתי לי...27...) וגם ההיריון השני לא היה קל, היה חשש לסכרת והייתה לי דיאטנית ומדידות כל יום ולחץ דם גבוה..
אז הייתי היריון בסיכון ולמזלי הלידה הייתה קלה וטובה ונולד ילד מדהים ומתוקי אמיתי אבל אימא שלו קנתה עכשיו נעלי ספורט חדשות למענו...


לסיומת - אם את רוצה ילד כפי שכתבה לך רזאי אל תחכי...ואת אמרת הכי נכון ההחלטה היא רק שלכם.
 
מסכימה עם סקרלט ומתחברת למה שכתבה ליאל

רק עוד נקודה קטנה -
כתבו כאן על המשאבים שנדרשים מההורה ועל היממה שנשארת באותו אורך ו'מתחלקת' עם ילד נוסף.
אז הכל נכון,
אבל אני חושבת שהילדים הגדולים - בכל הגילים -נתרמים המון מהולדת אח נוסף, מכל הבחינות. גם את זה כדאי להכניס לשיקולים (ומכיוון שהרשית לנו לשפוך מה שבא לנו, אז... ברור ילד רביעי!
)
 
גם אצלנו החלום הוא 4 ילדים

וכרגע נמצאים בדרך אליו- שבוע 35...
כמו שנעמה כתבה, גם אני אחרי כל לידה אמרתי- מגניב, רוצה עוד. ועכשיו בהריון הזה (שדווקא עובר הכי בקלות מכולם) ברור לי שזה האחרון. עד כדי כך שהצהרתי שאני מוכנה לגמור אותו בקשירת חצוצרות.
בבית יש בן 8, בת 6 ובת 3 (היום!). החלק הכי קשה במעבר כרגע, הוא הצורך ברכב חדש. מבחינת הקשיים הטכניים אחרי הלידה- אני מאוד אוהבת להיניק, מקווה שהמיועד/ת ת/יישתף פעולה כמו הגדולים (ואז שנינו נזכה בעוד שנתיים מהנות של הנקה), מבחינת שינה- כנ"ל- לגדולים לקח בין 3 חודשים לחצי שנה לישון לילה שלם. אמנם צפוייה ירידה דרמטית באיכות החיים- השבת למשל הציפור הראשונה הגיעה אלינו למיטה קרוב לתשע, ואת האמצעית הערתי באחת עשרה כדי להספיק לטייל... (מרפי קישטא!!!)
חוץ מזה, בא לי תינוק... יאללה שייצא כבר!
 
בשעה טובה ומזל טוב לבת ה-3!

גם הגדולים חוגגים בתקופה הזו נכון?
זוכרת אותך מפעם......
גם לי יש בני 8 ו- 6 שחוגגים בשבוע זה
 
תודה לכולכן

זוכרת, הגדול שלי יהיה בן 8 בסוף מאי והאמצעית תחגוג 6 בסוף אפריל.
צוחקים עלי שאני תמיד יולדת האפריל מאי, בנזוגי טוען שזו 'עונת הרבייה שלנו'.
ת'כלס, למזלי אני יכולה לתכנן, וזה מצליח.
מזל טוב גם לכם!!!
 
הכרתי מישהי שאחותה "חקרה" את הטענה הזו "מדעית"


היא טענה שלכל אישה יש תקופות פוריות שבהן היא נכנסת להריון. לפחות אצלן במשפחה זה היה די נכון (באותה תקופה הזכמתי איתה כי ילדתי 3 פעמים באוגוסט ופעם אחת באוקטובר אז זה נראה לי סביר. מאז קצת "התפזרנו"...
)
 
אצלנו

ההריון הראשון היה בעזרת טיפולים (בקטנה- הגענו רק לשלב האיקקלומין) ושלושת האחרים בחודש בו רצינו ('מכה ראשונה'...) בשני אפילו חודש קודם, כי בעקבות הטיפולים חשבנו שנצטרך 'אימון'...
אנחנו צוחקים על זה שאני נכנסת להריון מאוד בקלות, והלידות קלות- אבל באמצע יש 9 חודשים של סיוט.
 
למעלה