למרות שכרגע אנחנו מאד רחוקים מלתכנן הריון אנחנו משתעשעים הרבה במחשבות על זה. מה גם שלי יש שגעון לשמות, אז יש כמה נבחרים אבל לא על כולם יש הסכמה. מאד התאכזבתי כי מאז ומעולם אהבתי את השם נגה אבל בצירוף שם המשפחה החדש זה נשמע מזעזע. משהו כמו נוגהגה
ובקשר לתאומים- יש לנו שכן שתמיד אנחנו פוגשים אותו על סף אפיסת כוחות עם שני תאומים צורחים בעגלה ואסף תמיד צוחק ואומר שלנו בטוח יהיו כאלו על ההתחלה.
למרות שאני עוד לא חושבת על ילדים, לבעלי יש כבר בקשה לבחור שם לילד ע"ש שם דוד שלו שכ"כ הוא אהב. אני לא מסכימה לזה כיוון שזה ניראה לי שם עתיק (שלמה) ולא מודרני להיום. בעלי רוצה להגיע להסכמה שם של בן הוא יבחר ושם של בת זה יהיה תפקידי. אני בנתיים לא מסכימה....
גם אני וגם עמית חושבים שלתת לילד שם ע"ש מישהו שמת (ולא משנות הנסיבות או כמה יפה השם) זה פשוט "בהההההה" (טוב לא הצלחתי להביע במילים) יש לנו רתיעה מזה הילד החדש הוא אדם בפני עצמו, והוא לא צריך לשאת כזה משא של זיכרון על כתפיו מה גם שעדיף שלא ישוו אותו לאיש מת (גם אם היה אדם נהדר) ושיוכל להטוות את דרכו בעולם בכוחות עצמו ובלי שום צורך לעמוד בציפיות מסוימות של החברה אשר אינן נחוצות. חוץ מזה כל אחד ובטח הילדים שלנו הם אדן אחד יחיד ומיוחד ולמרות שיש שמות יותר נפוצים שכבר ניתנו להרבה ואפילו יש אנשים שמתו מבינהם, זה באופן מובהק אומר לילד בעצם שהוא פחות מיוחד כי כבר במשפחה הקרובה יש מישהו שאוטומטית משווים אליו את הילד והתחרות לא הוגנת כלפיו בכל אופן אנחנו נגד.
אם הייתי לוקחת את שם משפחתו הייתי עירית שני (שזה בדיוק מה שהיא היתה
וזה כבר ממש מוזר. אז אני אהיה עירית שביב-שני, למרות שבטח אנשים יקראו לי לפעמים עירית שני. חוץ מזה זה אף פעם לא הפריע לי וזה היה מאוד חשוב לאבא שלי (שהיא היתה אחייניתו)
1. שלמה כשם שני בתעודת הזהות 2. לשנות את השם שלמה לשם שנשמע דומה, אבל שיהיה יותר מודרני. קצת קשה לי לחשוב על רעיון ספציפי, אבל אני אנסה... בכל אופן, הנה כמה דוגמאות: * לאמא שלי קוראים שלומית ע"ש שלמה * לבת דודה שלי קוראים יפעת ע"ש יפה * לאחות של רונן קוראים משי ע"ש משה (והיא קיבלה גם שם שני - אפרת כדי שהילדים בגן לא יצחקו עליה)
אני אישית מאוד לא אוהבת את זה, אולי כי אני נושאת שם של מישהו שמת (מישהו צעיר!) למזלי הוסיפו לי אות לשם (אומרים שזה להארכת החיים)... אבל כשסבתי ז"ל באה וביקשה אחרי החתונה שאקרא לילדיי בשמות מסוימים (והיא אף טרחה והכינה אותם עבורי!) לא הסכמתי. אמא שלי אגב לא הצליחה לסרב ולכן אני קרויה על שם דוד שלי ז"ל (אבל בתמורה, אמא שלי דרשה שהילד השני שלה יקרא על שם מישהו מהצד שלה במשפחה). חשבתי שלילד צריכה להיות התחלה חדשה, בלי לסחוב משא של אדם מת על הכתפיים הקטנות. אני לא בעד הקמת גלעד חי בדמות ילד. את מי שצריך לזכור נזכור תמיד, גם בלי לראות את פני הילד שעל שמו הוא נקרא. אני העדפתי בכך גם להמנע ממריבות משפחתיות שעלולות היו לצוץ, כי כל צד היה נזכר פתאום שגם לו יש מישהו שהוא רוצה להנציח, חוץ מזה, מה עם הרצון שלנו ההורים לתת לילד שם שאנחנו הוחרים לבד, שאוהבים בלי שום קשר לאדם אחר?
שנפטר, אבל לדעתי זה ענין של עדה. אצלנו זה לא מקובל, ובת דודתי שילדה חודש ימים אחרי שאביה נפטר, רשמה את שמו כשם אמצעי בגלל הקירבה בין המועדים (וזה די חריג). אצל עדות מסוימות מקובל לקרוא לילד על שם סבתא או דוד שיבדלו לחיים ארוכים משהו כמו שנהוג בחו"ל ג´ורג´ ג´וניור וג´ורג סיניור.
אצל האשכנזים קוראים לילד על שם מישהו שמת. אצל הספרדים קוראים לילד על שם מישהו שעדיין בחיים. כמובן שהיום זה כבר לא באופנה לקרוא לילדים בשמות מיושנים, אבל פעם זה היה ככה...
שנפטרו, אבל לסבתא שלי היה מאוד חשוב שיקראו לי ע"ש אמה. אבא שלי התנגד מאוד ובסוף לא קראו לי על שמה. אבל לפני מספר שנים החלטתי בכל זאת, כאות תודה על כך שהיא בעצם הייתה זו שגידלה אותי, להוסיף את השם של אמה בתור שם שני. קשה לי לתאר את גודל ההתרגשות והשמחה שלה כשהראתי לה את השם בתעודת הזהות ..
לי בת.ז. יש שם שני ע"ש סבתא שלי ומעולם זה לא הפריע לי ואם זה עשה לה כבוד ונתן לה הרגשה טובה (היא היתה בחיים כשנולדתי) אז אני אשמח לעשות זאת גם להורים שלי ו/או של דורון (אגב, דורון לא מתלהב מהרעיון)
(אוי וי, אני יכולה עכשיו לדבר על זה שעות) הוא חזרה לשמות של פעם, כלומר של הדור שלנו - שמות כמו מיכל, ענת... למרות שיש גם שמות מהדור שלנו שלא נעלמו אף פעם - עדי, תמר, מאיה, יעל.
חדשים כמו סתיו, תום, וכו´. אני גם לא אוהבת את השמות בסגנון - מיטל, אורטל, נטלי וכו´. לעומת זאת, שמות מהדור שלנו שאני מאוד אוהבת הם: תמר, מאיה, דנה, שירי, יעל וענבל (השמות של אחיותיי).