אמילי
פעם קניתי לבן שלי שהיה בן שנה וחצי בובה חמודה,החלטתי שהוא ישחק עם כל מגוון הצעצועים ללא הבדלי מגדר ברורים,וזאת לאחר שקראתי הרבה מחקרים והחלטתי שבגלל שהם בנים אין זה אומר שהם ישחקו רק עם משאיות ,טרקטורים,ואקדחים למניהם.המציאות והטבע טפחו על פני, מפני שהוא תפס את הבובה,דפק לה את הראש במשאית עד שהראש יצא לגמרי,ואז פשוט זרק אותה. בכל חנות צעצועים לילדים או בכל בית שיש בו בנים,יש חרבות ואקדחים (מים או רגילים)רוב הבנים אוהבים לשחק איתם-וזו עובדה קיימת שאת יכולה לאהוב אותה או לא..אם תבודדי את בנייך ולא תקני להם,לדעתי את עושה עוול מסויים (ושלא תביני לא נכון,יש להם גם משחקי לגו..פאזלים,הרכבות למיניהם ועוד צעצועים אחרים) מה שכן,כהורה את יכולה לכוון את צורת המשחק,ולפקח עליהם.(אפשר לשחק עם החרב בסימולוציה מסויימת אך לא לכוון אותה לעין של אחיך לדוגמא). לגבי נושא המכות!! אני חולקת על דעתך,פעם הייתי בדיעה שאם בני מקבל מכות או נשיכות עליו ללכת לגננת ולהתלונן,ולעולם לא לחזיר חזרה...אולם כאשר בנך חוזר כל יום עם סימן נשיכה או מכה,מגיעה היום שאת פשוט אומרת לו שאם הוא מותקף,הוא חייב להגן על עצמו!! ילד בגיל 3/4 יש את היכולת להבדיל מתי הוא אמור להחזיר אם פגעו בו!! מדוע? מפני שאת כהורה מלמדת אותו את האבחנה מתי מותר ומתי אסור,אם לא הסברת..הוא לא ידע!! בני בן ה4 (היום!!!) יודע שהוא לעולם לא נוגע בתינוק,אולם אם יבוא אליו ילד בגילו וירביץ לו...כן..הוא יגיב חזרה..הוא לא יהווה מטרה לילדים אחרים בגן,ואם ילדך לא ילמד להתגונן בעצמו..ראי את בנייך כשק האגרוף החדש של הגן בו הם נמצאים!! זו לא עניין של שחור או לבן..את מלמדת עם השנים את ילדייך להבחין מה מותר ומה אסור..הכל עניין של התניה,ילד בן 4 יודע בדיוק שאסור להכות את אביו או אמו,או את אחיו הקטן,כי לימדת אותו. לא ללמד להחזיר אם מרביצים לו מפני שהוא לא יבדיל וירביץ לכולם זו טעות בעיני... החוכמה היא להתאים את עצמנו למציאות הרווחת,אולם הקושי הוא לדעת לכוון,לדעת לחנך,ולפקח אחר ילדינו בכל רגע ורגע נתון (גם אם באותו הזמן זה לא מתאים לנו או אנחנו פשוט עייפים מדי או עסוקים מדי) האחריות מוטלת עלינו,ורק עלינו. סורי שזה קצת אופ טופיק...
