אמיר
לצערי אין לי מספיק ידע באסכולות פסיכולוגיות לגבי השנים ומשמעותן ואלו שאני מכירה האמת די סותרות אחת את השניה לעיתים,כך שלא כדאי להסתבך עם זה יותר מדי.(ההבדל בין ילד בן שלוש או חמש לדוגמא) חוץ מפיאז'ה ושות'.. מה שאני כן יודעת,וזה מניסיון,יש לי שני בנים קטנים,האחד בן שלוש והאחד בן 4,וההבדל בניהן מבחינה התפתחותית הוא עצום. אתה צודק לגבי נשיכות,ילדים בגן נושכים בעיקר מגיל שנה וחצי ומפסיקים בשלוש,מפני שעד גיל שלוש,רוב החושים שהם מפעילים הוא מאיזור הפה (כמו תינוק שנושך את הצעצוע ומכניס הכל לפה שלו וכך הוא בודק את הסביבה) בגיל שלוש יש שינוי משמעותי והילד מתחיל גם לבטא את עצמו בדרכים נוספות למעט הפה,ידיים וכו...כמו כן מבחינה קוגניטיבית יש שינוי משמעותי,ופיזית מוטורית,ושכלית,בן 4 -5 מודע יותר,מבין יותר,בוגר יותר,ועצמאי יותר. (לגבי תפיסת המציאות שקודם הזכרת,אתה צודק מאד,ערכו פעם מחקר וגילו שילדים קטנים אין להם לדוגמא הבדל בטלויזיה בין פרסומות לתוכנית,עבורם פרסומת היא תוכנית,רק קצרה יותר,לקראת גיל 5 הן עושים את האבחנה) לכן כנראה,מתחילים אומנויות לחימה בד"כ בגיל 4-5 שהילד יותר מודע ומוכן פיזית,נפשית,מוטורית וכו' למסגרת הזו.