טוב, יש לי כ"כ הרבה מה להגיד על זה
כי זה נושא קרוב לליבי, אבל ממש על קצה המזלג:
כמו שניתן לראות פה, אני מתלבשת מאד נשי, לפעמים "ורך" (
), ועובדת בהייטק, ואוי למי שיפסול אותי על הרקע הזה
למזלה של פותחת השרשור, קבלתה לעבודה לא תלויה אך ורק במה שהיא תלבש אליו. הלבוש הוא רק איזשהו טעם שתורם לרושם הכללי שיקבל המראיין עליה. גם אם היא תגיע בסמרטוטים, ותפציץ בראיון, אני מתארת לעצמי שהיא תתקבל.
אז נשים את הלבוש לראיון במשבצת המוגבלת שלו. אבל בתוך אותה משבצת, אפשר להוציא מהלבוש לראיון את המקסימום, שזה, לגרום לו לתרום לאיזשהו רושם מסויים שהיא רוצה לעשות על המראיין/ת.
יכול היות שזה עצוב שהיא צריכה להיות קצת יותר "גברית" ברושם שהיא עושה, אבל זאת המציאות, ולהתעלם ממנה לא יעזור. אני גם לא בטוחה שנכון לומר שהיא צריכה להיות גברית, אלא יותר נכון יהיה לומר, שהיא צריכה לתת ביטוי לתכונות שנחשבות בחברה שלנו ליותר גבריות.