יחסים
אני בת 58 כל חיי עבדתי קשה הצלחתי בכל מה שעשיתי ילדים מוצלחים עבודה טובה לא הצלחתי בזוגיות למרות שאני נימצאת עם אותו אדם כמעט 40 שנה.לא הצלחתי בזוגיות הכוונה לאף פעם לא הרגשתי פרגון לדברים שאני אוהבת .הפירגון היחיד היה כלפי הילדים ומסביבם.עכשיו אני מרגישה רע כי בעצם ביטלתי את עצמי כל כך הרבה שנים.גם ילדי למדו רק איך לקחת ולא לתת. כל המשפחה מלבד אחי למדו שאפשר לסמוך עלי ואפשר לקחת ממני . אחי היחיד זלוקח אבל גם נותן הכוונה שאנחנו יכולים לסמוך זה על זה.הוא המשענת היחידה שלי.גם לאחי ילדים נישואים בדומה לי ולכן לא תמיד נעים לי לבקש ממנו תמיכה . אני מוציא את הכעס שלי על עצמי באכילה רגשית שמשחיטה את גופי משתקת את רגשותי ואת מעשי.אני מסתובבת זמן רב עם האכילה הרגשית ולא מצליחה לפרוץ את המעגל .האם יש למשהו טיפ שיכול לתת לי.איך יוצאים ממעגל שלי מה עושים תודה
אני בת 58 כל חיי עבדתי קשה הצלחתי בכל מה שעשיתי ילדים מוצלחים עבודה טובה לא הצלחתי בזוגיות למרות שאני נימצאת עם אותו אדם כמעט 40 שנה.לא הצלחתי בזוגיות הכוונה לאף פעם לא הרגשתי פרגון לדברים שאני אוהבת .הפירגון היחיד היה כלפי הילדים ומסביבם.עכשיו אני מרגישה רע כי בעצם ביטלתי את עצמי כל כך הרבה שנים.גם ילדי למדו רק איך לקחת ולא לתת. כל המשפחה מלבד אחי למדו שאפשר לסמוך עלי ואפשר לקחת ממני . אחי היחיד זלוקח אבל גם נותן הכוונה שאנחנו יכולים לסמוך זה על זה.הוא המשענת היחידה שלי.גם לאחי ילדים נישואים בדומה לי ולכן לא תמיד נעים לי לבקש ממנו תמיכה . אני מוציא את הכעס שלי על עצמי באכילה רגשית שמשחיטה את גופי משתקת את רגשותי ואת מעשי.אני מסתובבת זמן רב עם האכילה הרגשית ולא מצליחה לפרוץ את המעגל .האם יש למשהו טיפ שיכול לתת לי.איך יוצאים ממעגל שלי מה עושים תודה