יו יו!
מה המצב אנשים?! בדיוק ריתי סרט על אחת שהשתגעה כי הרגו לה את החתול ונזכרתי בכם... סתם לא זה פשוט היה כ"כ משעמם שהחלטתי להכנס לפה... סתם רציתי להגיד לכם שיהיה לכם יומולדת שמח ושלא יאכלו אתכם תנינים! שבט מצדה- אתם ממש זונות שגנבתם למודיעין את האוכל זה היה ממש מגעיל!! אה ונועה חיפשתי את השבט שלך בעצרת כדי להגיד לך שלום אבל לא ראיתי זכר לשבט שקמה שבט העמר אהבתי את השיר מורל החדש שלכם הוא חמוד (יש לי קטן אני משבט יונתן אני פוזל אני משבט אריאל אני נקבה אני משבט ערבה אני גבר אני משבט העמר) למרות שיש לכם שישיסט שרוקד בלט אז זה קצת נוגד את זה אבל מילא... (אני בטוחה שאתם יועים מיזה ואם לא ידעתם שהוא רוקד אז אתם בטח מנחשים לבד מיזה) בכלל יש פה משהו משבט העמר? שבט יונתן- אין לי מה להגיד לכם... איזה עוד שבטים יש פה?! טוב לא יודעת... איזה כיף שיש חופש ולא צריך להעביר פעולות... זה כזה כיף! עוד מעט מסימים לבנות לנו את השבט!!!!! (הגיע הזמן) שלחתי מכתב מזה יפה לראש המועצה שלנו כי שיזרז את הבנייה של השבט כי משום מה הוא הפסיק אותה! אם אתם רוצים אני ארשום לכם את המכתב... טוב נו במילא אין לי משהו יותר טוב לעשות... המכתב: לכבוד מר שאול מזרחי ראש מועצת גבעת זאב. שלום, אני דניאל מדריכה בתנועת הצופים, שבט ערבה בגבעת זאב. את המכתב הבא החלטתי לשלוח לך לאחר כמה שבועות של חשיבה תהייה ותקווה. אתה לא יודע עד כמה אני מאושרת על כך שסוף סוף החלטת, הבטחת והתחלת לבנות לנו בניין לשבט. מזה כבר כמה שנים שאנו מייחלים ליום שבו נעמוד מול בניין חדש. אף פעם לא האמנתי שהיום הזה יגיע, תמיד חלמנו על בניין חדש לשבט, תמיד האמנתי שרק בחלומות הפרועים ביותר אנחנו נעזוב את הקרוונים הרופפים הנמצאים על סף התמוטטות ונעבור לבניין חדש, אמיתי, גדול ומכובד. שכבר לא נצטרך להעביר ולעבור פעולות מחוץ למתנ"ס בחוץ בקור, שהורים כבר לא יבואו בטענות ויגידו שהם לא מוכנים לרשום את הילד שלהם לתנועה שאין לה אפילו מבנה. אני חושבת שתנועת הצופים בגבעת זאב, תורמת המון לקהילה אם זה בטקסים, בפעולות שרות, בגיוסי כסף, אוכל ובגדים לנזקקים ועד הדברים הקטנים ביותר ואת הכל אנחנו עושים בהתנדבות ובאהבה גדולה. זה שאין בניין לשבט פוגע בי בתור מדריכה בתור חניכה בתור בנאדם זה פוגע בהווי השבטי שהולך ונעלם, זה פוגע במוטיבציה ברצון ובמורל שלנו. לראות שבט כזה עם כל כך הרבה רצון השקעה ותקווה הולך ודועך זה עצוב, עד כמה שאנחנו מנסים לשמור על קור רוח, עד כמה שאנחנו חושבים רק על הטוב, שעוד פחות מחודש עבודה והמבנה יהיה מוכן. הדבר היחיד שמחזיק את השבט שלנו על הרגליים זאת התקווה. אבל אנחנו עוד לא נשברנו, אנחנו מחכים ליום שבו נכנס לשבט חדש ומנסים כמה שיותר להישאר עם ראש על הכתפיים ולא לאבד את התקווה. בשבילי שבט ערבה הוא כמו בית שני, אני נותנת ומשקיעה את כל מה שבי לטובת השבט והקהילה אצלנו בישוב. אני שולחת את המכתב הזה בתקווה שתקרא אותו ותבין עד כמה הבניין לשבט חשוב לי, חשוב למדריכים, חשוב לחניכים להורים לקהילה ולשבט בפרט. אני מקווה שתבין ותעזור לנו, תמשיך את הליכי הבנייה האחרונים של המבנה ותיתן לנו להיכנס לשבט חדש, כמו שהבטחת ונתת לנו להאמין. אני רוצה שעוד לפני הגשמים יהיה לנו את הכבוד לעמוד לצדך בזמן שאתה חונך את השבט וגוזר את הסרט האדום בכניסתו. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא! בברכת חזק ואמץ דניאל לוי מדריכת ה´ בנים שבט ערבה. מה אתם אומרים? מכתב בסדר נכון??! טוב אני ארד לעיר עכשיו או משהו נראה כבר מה עם חברים שלי אז שיהי לכם יום מדפים בין לאומי שמיייייח! אני לא סובלת מאי שפיות זמנית אני דווקא נהנת ממנה