אני שומעת אישית על חברות קרובות שהגרושים שלהם יוצאים מתחתנים עם נשים שצעירות מהן ב - 10 שנים ואנחנו הנשים שהגענו לגיל 40 + אמורות לצאת עם גברים שהם מבוגרים מאיתנו מהמון שנים וגם עושים פרצופים כי אנחנו בגיל כזה.
תשמעי אני "רק " בן 37 ומנסיון שלי לפחות הנשים שהייתי איתם שהיו מעל גיל 40 הרבה יותר טובות בהמון תחומים מהצעירות מהם וחוץ מזה יש כאלה הרבה יותר צעירים שמחפשים רק מבוגרות כל אחד מחליט לבד מה הכי טוב לו.
לא כ"כ הבנתי למה הכוונה במילה "אמורות". מי קובע מי אמור לעשות מה ? אם תיארת עובדות בשטח הרי שאין כאן עניין של ציפיה (שנגזרת מהמילה אמור) אלא של עובדה חברתית קיימת. אם כך, השאלה אם אני מבין נכון היא למה גברים מבוגרים משיגים ביתר קלות נשים צעירות יותר בעוד שנשים מבוגרות לא. האם לכך התכוונת ?
שגברים מתפתחים שיכלית רק בגיל 40 כך שהפוזות שלהם עובדות רק על צעירות...ז"א הם כבר בעליי ניסיון בכל הקשור בנשים כבר יודעים איך לגשת לאישה ומה היא אוהבת לשמוע וגם קיבלו סוף סוף קצת תבונה שלא תמיד הם צודקים ותמיד יש מה לילמוד...
ומתלבט אם כדאי בכלל לומר ש.... ש.... את עושה שימוש בהרבה הכללות, תבניות, דיעות מוצקות שנשמעות אולי יפה, אבל חוטאות להרבה אמיתות. החיים בדרך כלל מאוד מורכבים ונראה לי ששיבוצם בתבניות סדורות (וקלות לשימוש), קצת חוטא ליופי שלהם.
שלא היו לי תבניות...היום ישנם דברים שמאוד ברורים לי כל החיים לומדים אין לי ספק בכך אבל היום אני יודעת מה מתאים לי ומה לא ומי כמוני יודעת כמה החיים דינמים...