יום הורים

valeta

New member
אני מזדהה מאוד עם מה שאתה כותב.

גם אני בעברי מורה במערכת החינוך, גם אני אהבתי מאוד את עבודתי ונחרדתי מדיוקנה של המערכת. לאחר כמה שנים קיבלתי החלטה שעם כל האהבה שלי למקצוע - אני לא רוצה להיות חלק ממערכת החינוך. ילדיי עדיין צעירים, וכרגע הם לומדים במסגרות אלטרנטיביות. לא שבהכרח המצב שם אידאלי או שיש שם איזו איכות גבוהה, אבל לפחות יש הרבה פחות אלימות (כמעט ואין) ויש איזו אווירה יותר חמה ופחות מיישרת לפי איזה קו דמיוני.
 

מירי,

New member
כולם אוהבים לקבל מחמאות.

בפעם היחידה שהיה צורך בשיפור זה היה כשאני הייתי נערה ובהחלט היה לי מספיק זמן (לשפר את הציון במתמטיקה ע"מ שאוכל להתקבל למגמה הרצויה).
במקומות שאפשר אני לא עושה את זה בתאריך הנקוב ליום הורים אבל רוב ההורים לא פנויים בבוקר ואם צריך לפגוש כמה מורים זה יותר מורכב...(למרות שכבר גם את זה עשיתי).
בזמן שמחכים לאוטובוס אפשר לשמוע שיר באוזניות/לכתוב הודעה או מייל ובזמן והפרסומות בקולנוע? אני דווקא אוהבת אותן אבל באופן כללי אני כמעט לא הולכת לקולנוע כך שבזבוז זמן הוא עיניין של השקפה.
 

לאונידס

Active member
ימי הורים היו חסרי משעות עוד מימי הפעוטון

ההורים לא יודעים לשאול שאלות והגננות המטפלות ואחרי כן המורות לא יודעות.
דוגמה
ש: הילד אוכל בגן?
ת: בודאי
ש: מסתדר חברתית?
ת: מצויין.
&nbsp
אבל אם ההיתי משנה את השאלות, משהו כמו ״מה הוא אוהב לאכול, מה פחות?״ או ״מי החברים הטובים שלו? במה הם משחקים יחד?״
היה ניתן להבחין שבעצם לגננת אין מושג.
למה? כי ההורים רצו מחמאה, קיבלו מחמאה והכל בסדר. לעומת זאת מידע ממשי עניין אחר לגמרי.
&nbsp
אותו הדבר בבית הספר.
המורה מקריאה לי רשימת ציונים שאני מכיר אותה הרבה לפניה, ברוב המקרים כשהיא פותחת את הרשימה לפני זו הפעם הראשונה שהיא רואה אותה.
אז אם היא רואה ציון טוב היא אומרת שיופי. נו יופי, באמת עזר לי בחיים.
אם לא יופי אז תלך לבדוק, נו באמת אני צריך את ההמלצה הנבונה הזו, מה הייתי עושה בלעדיה, איזה מזל שהמורה שם.
תשובות לא בינריות? כאלה שדורשות הכרה אמיתית של התכשיט? נו באמת....
ובד״כ גם הבינאריות מגיעות מאוחר מידי.
&nbsp
גם ביום הורים, רוב השעה היא המתנה, גם שם אפשר לקרוא, לענות למיילעם, לכתוב בפורומים בתפוז...
10 דקות אצל המורה וסיימנו.
בד״כ חסר תועלת (לא תמיד) אבל לא כל כך נורא.
 

מירי,

New member
אני כאמור משתדלת לחסוך את ההמתנה.

לקבוע לשעות הבוקר או לסוף היום או להיות ראשונה.
אין לי מושג לגבי הפעוטון, כנראה אף אחת לא הייתה מספיק משקיענית יום הורים המוקדם ביותר היה בגן ורק אצל הצעירה כשהגננת הודתה שזו בעצם החלטה של המשרד, הרי אנחנו בהחלט יודעים כל מה שצריך לדעת.
ביסודי המורות בהחלט הכירו את הילדים שלי מעבר קר האחרונה שולחת אותנו לברורים עם המורות האחרות, ובתיכון ממש לא כך, המחנכת האחרונה של הבכור לא רק ידעה את החוזקות והחולשות שלו אלא גם ביצעה את התאומים כשצריך בינינו לבין המורים או בין התכשיט למורים....
&nbsp
<המחנכת של הצעיר לעומת זאת... דיון שלם היא מסכמת כשהכותרת היא השם של אחיו אותו לימדה היסטוריה- והם אפילו לא דומים>
&nbsp
 


כמה פעמים (עשרות?) הגעתי למפגש עם המחנכת שאין לה מושג מי הילד מולה, שבטח לא יודעת למה בגיאוגרפיה יש ציון שלילי וכן הלאה.
מה המטרה? לשלוח אותי למורה לאנגלית?---אז אין צורך במפגש (והתור) עם המחנכת.
מאד מסכימה עם התחושה של בזבוז הזמן
שעה ? ואם זה שלש שעות כולל תור, X מספר סמטריםX מספר שנות לימוד X מספר הילדים--- זה כבר מצטבר.
זה לא נורא, אבל מיותר.
אני בודקת מעשים לפי מידת האפקטיביות שלהם.
ליום הורים יש מטרה?- נניח להציג את הישגי התלמיד (לטוב/לרב) בפני הוריו והגדשת הטעון שיפור.
אבל- המחנכת אינה המורה- משמע ממילא יש לנדוד לתחנה שנייה ושלישית.
וגם
אם יש בעיה- היה עדיף הן מצד ההורה והן מצד המורה המקצועי לא לחכות ליום הורים שמתבצע מאוחר יחסית בסמסטר.
אם אין בעיה- אז מיותר.
 

אימם

New member
יום הורים

ליום הורים החל מהשנה שעברה התחלתי לקחת עימי את הבעל.
למדתי שההתייחסות של המורים והמנהלת רצינית יותר ומפורטת יותר כששנינו מגיעים יחד.
כתבת שלפעמים כשאתה יושב מול המחנכת והיא מדווחת לך דברים - אתה מופתע מהם.
אני לא נותנת לעצמי להיות מופתעת ודואגת במשך כל השנה לבדוק במשוב ולהיות בתקשורת טובה עם הנער
שכך הוא מספר דברים שמציקים לו במידה וקיימת בעיה.
באופן כללי אני משתדלת להיות אופטימית, חיובית ולהראות שיתו"פ כשהמחנכת מעלה בעיה כלשהיא.
אבל יחד עם זאת יצא לי לחוות יחס שלילי כלפי הבן שהתבטא בהורדת ציונים על פי "תלמידאות" (בעיקר בגלל אי הכנת ש.ב.)
שזה סעיף שנראה לי שמיטיב עם מורים נקמנים, יחד עם זאת חריגים לשמחתי המורים שמורידים ציון בגלל זה, לפחות אצלנו.
 

xfwind

New member
הייתי אתמול ביום הורים מפגש עם החונך.

החונך: בחור מקסים
בגיל של הבן האמצעי שלי. פשוט בא לחבק אותו.
אין הרבה על מה לדבר (יש בעיות אבל בניטור שוטף
) כמה התאמות קטנות
ודף "הערכה"
ששנינו צוחקים ואומרים שזה "לא מעניין" (יש לנו מטרה משותפת לראות את הילד מחייך ותו לא).
&nbsp
מדובר אגב על בי"ס פרטי לא זול, ששיחות של "כן מתאים/לא מתאים" אני משתתף ושומע ביחס אליו כבר כמה עשרות שנים...

&nbsp
היו גם שנים אחרות עם סרטים
שונים....
&nbsp
&nbsp

&nbsp

&nbsp
 

3תיתי

New member
אני מתעבת ימי הורים. תמיד תעבתי.

זה הלחיץ אותי, למרות שהייתי תלמידה ממש טובה. וסרבתי בתוקף להגיע לבית הספר, כתלמידה. בתיכון שלנו היה נהוג כך.
גם כאם, הסיטואציה, למרות שבדרך כלל אנחנו מקבלים מחמאות עד הגג, לא נעימה לי ולא טובה לי. אני מגיעה לאסיפות הורים, כדי שהמורים יראו שיש מעורבות. שונאת כל רגע.
 

BrightEye

New member
אני רואה את זה הפוך

המטרה של יום ההורים בעיני הוא להגיע ולתת למחנכת את ההרגשה שיש שיתוף פעולה.
מה עושים יחד כדי לשפר את המצב, הסתכלות קדימה, איפה הפתרונות בהליך משותף של שלושת המעורבים.
אפשר גם להעביר את זה לילד שיבין למה הולכים יחד.
לשמחתי, מעולם לא נתקלתי בשיחה על הילד בגוף שלישי. אני גם לא חושבת שזה קיים היום, אולי אלו זכרונות של מורים גרועים עם שיטות מיושנות מהעבר שלך.
 

BrightEye

New member
ובנוסף, מורה שמרגיש שההורה מתעניין ואכפת לו

מצידו יש יותר נכונות לשיתוף פעולה וזה לגמרי לטובת הילד.
וזה משהו שגם הילד צריך להבין.
שהוא חלק ממאמץ "קבוצתי", ושהוא לא לבד מול המורה, אלא יש תמיכה.
 

3תיתי

New member
נכון. לכן אני גם מקפידה ללכת לימי הורים, אבל

שונאת את זה.
 

BrightEye

New member
מאחר ואני תמיד בתקשורת שוטפת עם המחנכת

אז זה כמו המשך של שיחה

לא איזה נאום או משהו חדש.
אפילו היא אומרת- את הציונים ראית במשוב וכו'...ואנחנו מדברות הלאה, מדסקסות עם הילד.
 
אני הפוך להפוך שלך

לא התפקיד שלי לעשות נעים בגב למחנכת או לתת לה תחושת שתוף פעולה וכו.
(הפריע לי לקרוא את זה)
וכל השאר כתבתי קודם-לא מסכימה.
אגב, השיחה לא בגוף שלישי אלא שני ישיר- זה לא עושה אותה אפקטיבית יותר.
יש בעיה?
יש תקשורת- הורה-מורה-
מורה- הורה
ילד -מורה
וכן הלאה.
לחכות ליום הורים ובהזדמנות זו ... לא נראה לי.
 

BrightEye

New member
לתת את ההרגשה של שיתוף הפעולה זה לא נעים בגב

לגמרי לא. בהפוך על הפוך על הפוך, זה די מפריע גם לי לקרוא את זה.
זה לתת את ההרגשה שיש עם מי לעבוד יחד ולדעתי זה בהחלט התפקיד שלנו ההורים, כי יש יותר מדי הורים שחושבים כנראה שהמורה הוא לא באמת רלוונטי והמורה מרגיש את זה.
לדעתי, מי שמפסיד מכך שהמורה מרגיש ככה זה התלמיד בסופו של דבר.
בכל מקרה גם אם לא כיום הורים מרוכז, שיחות עם ההורים והתלמידים זה דבר חשוב בעיני.
אם יש בעיות, כמובן שצריך לעשות אותן בזמן אחר, אבל אז זה על חשבון זמן עבודה, וביום הורים זה בשעות מותאמות יותר להורים.
&nbsp
 

dora me

New member
אוי, ההודעה הזאת ממש הזכירה לי את

ארקדי דוכין בפרסומת החדשה של מזרחי שהכל שם אצלו כזה שלילי

"לא סובל יום הורים", ""לא מגיב טוב להפתעות", "גם הם סובלים מזה" - תזהר, עוד תקבל קמפיין בסוף

&nbsp
האמת, אני מסכימה איתך בחלק גדול מהדברים, אבל מסוגלת לראות את הנחיצות של היום הזה.
קודם כל, לא כל ההורים באמת מודעים למה שקורה עם הילדים בבית ספר, זה עצוב אבל זה המצב, וטוב שיש את הנקודה הזאת שמאפשרת את הקשר. גם תמיד מועיל להיות קצר בקשר אישי עם המורים, חוץ מזה יש גם את התלמידים הטובים שהמורים מרעיפים עליהם מחמאות וזה נותן להם מוטיבציה להמשיך ככה, אז יש לזה גם פן חיובי.
&nbsp
חחח, טוב, נראה שבהודעה שלי אני יצאתי דביר
כנראה יש אמת גם בזה וגם בזה.
 

1precious1

New member
יום הורים - אפילוג

קראתי (בחיי שקראתי) את מכלול התגובות, ואני שמח על התגובות המצדדות והלא מצדדות לי שכן ברור שכל אחד מאיתנו מגיע עם החוויות האישיות שלו מהילדות שלו והילדים שלו ומערכת החינוך והמורים/מורות שלו ושל הילדים.

לאחר מעשה, ואני אשתמש בחלק ממה שהמגיבים כתבו:
א) הבנים שלי לומדים בבית ספר פרטי. אני לא אוהב את המילה פרטי, זה נשמע מתנשא, אבל אין לי דרך אחרת לתאר בית ספר שבחרנו שהילדים ילמדו בו בכדי שהם ילמדו בתיכון יותר איכותי מאשר התיכון השכונתי שבאמת אובייקטיבית נחשב "לא משהו", ולשם כך אנחנו גם משלמים "משכנתא שניה" לממן את הלימודים האלה.
ב) הילדים שלי תלמידים יותר טובים ויותר מחונכים ממני ולכן כן - אסור היה לי לקחת את משקעי העבר שלי ולהשליך עליהם.
ג) נכון - יש משוב ויש מיילים ויש טלפונים וצריך להיות ממש אטום היום בכדי לא לדעת מה קורה עם הילדים שלך וברור שכללית ידעתי שהכל בסדר ואין בעיות (אבל פחדתי מ"הפתעות" אפילו הטפשיות ביותר של "לא נוכח בשיעור חקלאות" **אין באמת שיעור חקלאות**)
ד) למרות כל הכתוב בסעיף ג' מאוד נהניתי וזה נותן גאווה גם לילד וגם לי להורה לשמוע שהילד שלך ממש בסדר גמור ואין בעיות ולקבל "לפנים" גליון הערכה וגליון ציונים שאני בחיים לא קיבלתי בגיל שלהם

ה) ולמרות זאת, לכל אחד מהם היה "חייב להיות" ה"נקודה לשיפור" שכן אחרת איפה תהיה ההשיגיות ואיפה נלמד את הילד שתמיד צריך לשאוף ליותר, נכון?... אז זהו שלא בדיוק:
אצל הגדול יותר, ביב', יש באמת "גליון ציונים והערכה (כמעט) מושלם" ויש שם איזה כתם אחד על ציון במקצוע הומאני אחד.
ואז המחנכת שלו פונה אליו (אפילו לא אלי) ואומרת לו "תשמע, זה המקום שבו אני אמורה להגיד שאני מאוכזבת ואתה יכול יותר ולשלוח אותך עכשיו עם אבא לחדר של אותה מורה מקצועית בכדי שהיא "תטיף בכם מוסר הומאני" וכולי, אבל כולנו כאן יודעים שאתה ילד ריאלי בכיוון ריאלי ולכאורה כתוב לך כבר "טכניון" על המצח, אז להגיד לך שחוץ מהמורה למקצוע ההוא זה מעניין מישהו מה יהיה הציון שלך שם הוא יהיה לשקר לכולנו, "בחיאת דינק", רק אל תיכשל בבגרות - תוציא מצידינו כולנו 56, זה המינימום שאתה חייב בשביל הדרך הריאלית שאתה נמצא בה"

האמת? התאהבתי...
 

3תיתי

New member
אני ממש לא מתה על התגובה הזו של המורה

אני סבורה, שלימודי התיכון נועדו, בין השאר, לפתוח את הראש והעיניים למבחר גדול של תחומים. באוניברסיטה, כבר מצמצמים מאד את התחומים הנלמדים. לא לומדים בתיכון רק בשביל תעודת הבגרות, לפחות בבית ספר ראוי,לטעמי.

לכן הקלת הראש בציון, רק כי לבן שלך כתב "טכניון" על המצח, ממש לא מוצאת חן בעיני. מבחינה טכנית (!) זה נכון, ציון הומאני אחד מחורבן, לא יפריעו ללימודי הגאודזיה הנחשקים בטכניון. אבל מבחינתי, המחנכת מפספסת את המטרה של התיכון. אני לא התאהבתי בה. אני חושבת שהיא שכחה את תפקידה.
 

ו י ק י 3

New member
לא מסכימה. במיוחד בסיטואציה הספיציפית הזו...

&nbsp
הנער בי"ב, נשאר לו רק סמסטר אחד. מה כבר אפשר לעשות?
אם יש לו ציון כזה, כנראה שהוא מתקשה במקצוע לא מהיום...ולפעמים צריך להתמקד..
יש לפחות 15 מקצועות ואי אפשר שבכולם יהיה 90-100 (לפחות אצל רוב האנשים...)
אני בעצמי אמרתי לגדולה שלי שהיתה *כמעט מצטיינת* ודי התקשתה בלשון שמבחינתי תוציא ציון סביר וזהו (נגיד 70...).
&nbsp
לאמצעית בחטיבה יש מורה שבשנתיים האחרונות פשוט הרס את לימודי הערבית..מכיוון שהיא מתכוונת להמשיך בתיכון לאמנות ושפה שניה תהיה איטלקית, ואני לא מתכוונת להשקיע בשיעורים פרטיים בנדון, בהחלט קיבלה *אישור* ממני לסיים עם ציון סביר ותו לא.
&nbsp
לפעמים יש קושי במקצוע ולפעמים יש מורה מחורבן, לא כל דבר שווה לשכב על הגדר עבורו.
הרחבת אופקים זה יפה ובגדול אני מסכימה אבל אלו לא שיעורי שמיעה חופשית באוניברסיטה, בסוף יש ציון וחלוקת המאמץ/משאבים לעולם לא תהיה שווה.
 
למעלה