יום הורים

[רזאי]

עם המורה לביולוגיה, הרגשנו שאין לנו ברירה.

היום, לדעתי זה ממש לא שווה. לא נגרם נזק משמעותי, ויציאה למלחמה יכולה לפגוע בציון המגן שלו וגם באחותו בעתיד.
בעלי חושב שאסור לעבור לסדר היום כשמורה מזלזלת בתלמידים שלה. לי נראה שהוא פשוט מכיר עוד צורת התנהגות של אנשים. שיעור לחיים לא פחות חשוב משיעור אנגלית.

 

[BrightEye]

אני לא מבינה למה נושא המאבק בביולוגיה השפיע ככה

אם היתה כאן נקמנות מיותרת, זה משהו ששווה לקחת לפיקוח ולעלות עם זה "למעלה".
ברגע שחושפים את הנקמנות, המורה לא יכולה להעיז ולהכשיל.
בזה דווקא הייתי נאבקת עד הסוף ולא מוותרת. אבל כן יכול להיות ש(כתלמידה) הייתי מוותרת מלכתחילה על לימודים עם המורה הזו.
לגבי אנגלית, כמו שכתבתי- לא באופן אישי, אלא בבקשה שישימו לב.
ואכן, יכול להיות שזה לא יעזור.

 

[רזאי]

מדובר בנקמנות אפשרית, אבל קשה להוכיח. אנחנו מעדיפים

לא להסתכן.
כשהיא לימדה את הבן הבכור שלנו, היא בדיוק עשתה תואר שני בהוראת המדעים. במקום ללמד אותם ביולוגיה, היא לימדה את מה שהיה צריך למחקר שלה. לא היה שום קשר לביולוגיה, וגם להוראת המדעים הקשר היה מאוד עקיף. הבן מאוד מתעניין במדעים, ולקח את זה קשה. לא קיבלנו מענה בביה"ס, והרגשנו נאלצים לצאת למסע צלב. במבט לאחור, זה לקח את כל שנת הלימודים ולא עזר לילד. הסתבר שהיא והמנחה שלה קיבלו אישור ממשרד החינוך ל"ניסוי" הזה, אבל הם מסרו אינפורמציה מאוד לא מדויקת לגבי מה שהם הולכים ללמד. מכיוון שהמנחה שלה היה רשום וחתום על כל המסמכים, הקידום שלו נעצר ונגרמו לו הרבה בעיות באוניברסיטה. היא יצאה ללא פגע.
הבן השני שלנו הגביר ביולוגיה. הוא מאוד לא דומה לבכור, ושם המשפחה שלנו הוא שם מעוברת ומאוד נפוץ. אנחנו גם הקפדנו לא להפגש איתה במשך כל הזמן הזה. הכל היה בסדר, עד חודש לפני הסוף. פתאום היא שינתה את היחס שלה אליו לחלוטין. זה היה אחרי שציון המגן הוגש, כך שהיא לא יכלה לגרום נזק ממשי. היא מררה לילד את החיים, ואנחנו מניחים שהיא גילתה מי הוא. אין לנו הוכחות, אבל אנחנו לא מתכוונים לגלות בדרך הקשה. הבן השלישי רצה להגביר ביולוגיה, ואנחנו יעצנו לו בחום לוותר. הוא מאוד דומה לאחיו הבכור.

 

[BrightEye]

על היחס של אותו חודש אחרון

הייתי כותבת מכתב תלונה לרשימת תפוצה רלוונטית שייכנס לתיק האישי של המורה.
לא דורש הרבה כוחות בעיני, אותי יותר מעצבן לאכול את הלב...
כמו שכתבת, הבן השלישי לא מתכנן להגביר ביולוגיה, אז זה לא משנה.
&nbsp

 

[רזאי]

הוא דווקא תיכנן.

רצה פיזיקה ביולוגיה. בהמלצתנו בחר בפיזיקה מחשבים. יש עוד ילדה קטנה שתגיע בדיוק לאותו בי"ס. נראה לי שעדיף לשמור על פרופיל נמוך בשבילה. הבנתי שתהיה עוד מורה לביולוגיה במקביל למורה הוותיקה. אולי אם נהיה שקטים, והקטנה תרצה להגביר ביולוגיה, נוכל לדאוג שהיא תלמד אצל המורה השניה.

 

[BrightEye]

מניסיוני, כן וכן

ביגוד למה שנכתב בהמשך, גם אם היית פונה לרכזת המגמה (בתקוה שזו לא היא), או למנהלת ואומרת שלילדים יש הרגשה מבוססת על עובדות שהיא לא מגיעה מוכנה לשעורים, ןהיא מבקשת שישימו לב, הן לא ינפנפו אותך .
אפילו לא חייבים שיחה אישית, אפשר לשלוח מכתב או לדבר טלפונית. אני פתרתי ככה לא מעט נושאים.
ושוב, לדעתיי.
הזמן הטוב ביותר להעלות את הנושא זה באספת הורים מול המחנכת. שם לספר לה מה החוויה שיש, ולשאול למי כדאי לפנות.
ועשייה של זה בצורה מכובדת, מול הילד עושה פלאים לכבוד שהוא ירכוש למה שקורה בבית הספר.
הוא יכול לתת דוגמאות, ולהסביר את הבעיה.
כמובן, שמורה עם רגישות מינימלית הנדרשת ממחנך, לא תחשוף את שמו ולא תעמיד אותו במצב בעייתי מול המורה.
זה לא צריך להיות בשושו ולא בנפרד ממנו.

 

[רזאי]

לבן הגדול שלי היתה מחנכת שסמכתי עליה.

היו שתי מורות לפיזיקה לשכבה שלהם. הילד מאוד אהב פיזיקה, ולקח גם כמה קורסים באוניברסיטה. הוא ידע מספיק כדי להבין שהמורה לא ממש בקיאה מעבר לחומר שהיא הכינה לאותו יום. מכיוון שסמכתי על המחנכת, דיברתי איתה בדיסקרטיות. אני לא יודעת מה קרה עם המורה, אבל את הבן שלי העבירו תוך שבוע לקבוצה של המורה השניה.
את המחנכת של הבן הזה, אני לא מכירה. זו הסיבה שאני מתלבטת.

 

[BrightEye]

אז תדחי את ההחלטה האם לדבר לפגישה

אם היא תראה לך מישהי שאפשר לדבר איתה תדברי.

 

[רזאי]

אפשרי. השאלה היא, אם אפשר

לסמוך על הרושם הראשוני.

 

[חני בו]

מכירה אותך ולא מאמינה לך

תזכיר לי כמה שנים היית מורה ולאיזה כתות וכמה שנים היית יועץ חינוכי.
&nbsp

 

[xfwind]

לא מכבד אותך הדיבור הזה...

ואני ממקום עם פרספקטיבה די רחבה.

 

[חני בו]

חויות אחרות לגמרי יש לי

לא מביך ולא משפיל ועצוב לקרוא מה שאתה מרגיש.
כיום נשארה לי רק בת אחת במערכת החינוך, נשארו לי עוד 3 פעמים ללכת לימי הורים ואני יודעת שיהיה לי עצוב אח"כ כשזה יגמר.
כמורה הכנת ימי הורים מתישה אך מאד חשובה. מאד חשוב לי שהורים יבואו לימי הורים, למרות שכמובן לא מחכה ליום הורים כדי להטיל פצצות.

 

[אגוזים1]

שלום, אני אגוזים, ואני מתה על ימי הורים!

כן, אני יודעת, זה נשמע משונה, אבל אני מאוד אוהבת ללכת לימי הורים ואם קורה שאני לא יכולה ובעלי צריך ללכת, אני ממש מתבאסת מזה.
&nbsp
וזה לא שהכל דבש. ממש לא. אבל בבית הספר אצלנו (דמוקרטי) המורים (כולם, בלי יוצא מן הכלל) באים מתוך גישה של לראות את הילד, עם המון כבוד והמון רצון לעזור לו. אז אין שום סיכוי שהשיחה תהפוך לאיזו שיחת נזיפה, או משהו משפיל או מביך.
&nbsp
ולמה אני אוהבת ללכת? חשוב לי ואני אוהבת לשמוע את התובנות של המורים. הם רואים את ילדי בסיטואציות שונות ממני וחשוב לי להצליב מידע. להבין איך הם תופסים את הקשיים ואת החוזקות. איך לדעתם נכון לפעול. מה לחזק? מה לעודד? איך אני יכולה לעזור בבית? וחשוב לי גם להביא את התובנות שלי. איך אני רואה את הדברים ואיך לדעתי אפשר לעזור לילד.
&nbsp
כך שאני תמיד יוצאת בהרגשה טובה, שיש מי שרואה את הילדים שלי ושיש עם מי לדבר.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[נומלה]

צר לי עליך

גם מילדותי אני לא זוכרת סבל כזה נוראי ואני הייתי תלמידה לא משהו בלשון המעטה. וודאי שהיום כשכל המידע זמין בזמן אמת, אין סיבה להפתעות. במיוחד בשנתיים האחרונות כשיש מחנך מקסים שמבין שאין צורך לבזבז זמן על העברת אינפורמציה ידועה ומכוון את המפגש לשיחה על מעלותיו של הנער בפניו או מנסה להבין האם יש דברים שהוא צריך לשים אליהם לב. ממש נחמד.

 

[לאונידס]

זמן מבוזבז מחיי שאף אחד לא יחזיר לי

יום הורים הוא יום בו מי שבעיקר מופתע היא המחנכת של הילדים שלי שמעבר למקצוע הבודד שהיא מלמדת רואה את הציונים של הילד בפעם הראשונה כשהיא מולי.
שואלת את הילד שלי שאלה כמו איך יכול להיות שהציון שלו באנגלית 6 או 7 במקום 9 או 10 מסכמת שזו כנראה טעות ושנלך לבדוק מול המורים המקצועיים. לא זוכר מקרה בו המחנכת היתה מוכנה מראש או אחרי שראתה את גליון הציונים חשבה שההפתעה צריכה בכלל לעניין אותה.
יום ההורים נערך גם מאוחר מידי, גם אם יש בעיה אמיתית כבר אי אפשר לעשות הרבה או בכלל. זה בסך הכל פרומו לציונים שממילא יגיעו עם התעודה.
&nbsp
בקיצור אני הולך לדבר על הילד שלי עם מישהו שהילד מבחינתו במקרה הטוב לא מעניין, הפחות טוב מטרד, במקרה הרע הילד אוייב, היחס אלי כהורה דומה.
השיחה תהיה על נושא שאותו מישהו לא יודע עליו כלום ואי אפשר לעשות הרבה וגם אם מגיעים בכל זאת לאיזושהי מסקנה זה כבר מאוחר מידי.
אז איבדתי שעה בחיים, לא נורא.

 

[מירי,]

זה לא כל המורים.

לצעיר הייתה מורה כזו בחטיבה, אבל המורות של המחנכות (2 - חט"ב+תיכון) הכירו מעולה את התכשיט, גם אם שתיהן לימדו אותו רק אנגלית.
כשנשלחנו לדבר עם מורה מיקצועית זה היה בנוסח 'צריך לדבר איתה על 123'.
&nbsp
מבחינתי זה יום חלוקת מחמאות לילד במשולש הורה-תלמיד-ילד.
לצעיר יום ההורים בשבוע הבא, אלא אם כן התעודות בחנוכה אז זה ממש לא מאוחר, מצד שני מה כבר יספרו לי שאני לא יודעת (אולי שהוא ישן בעוד שיעורים פרט למתמטיקה?)

 

[מחשבות]

כשיש תלמיד המשתלב היטב במערכת, הכל טוב. כשיש תלמיד

חריף אינטליגנציה כמוני, אף יום לא טוב במערכת הלא מסתגלת לתלמידים כמוני. גם האוניברסיטה היתה רצופה בבינוניות של המרצים והגריעות של התלמידים.

 

[לאונידס]

מותר להגיד לך משהו? תגדל זוג

להערכתך אתה חכם הרבה יותר מהמורה?
הילדים שלך הרבה יותר חכמים מהמורים?
אז מה אתה כל כך נפגע? למה אתה או נזוף או יוצא למלחמה? תשחרר.
אז לדעתך מישהי פי 1000 יותר טיפשה ממך אמרה משהו, אז אמרה. מה אתה מבזבז כל כך הרבה אנרגיה עליה? אתה חושב שהיא תהפוך לחכמה?

 

[לאונידס]

ואם לא 100% מהם, זה משנה משהו?

רוב בני האדם יכולים לעשות משהו כדי לשנות את העתיד, את העבר קשה מאוד לשנות.
הילד היה נפלא ומקבלים מחמאות או הילד טעון שיפור, מה זה משנה כשכבר אי אפשר לעשות כלום או כמעט כלום? אפילו אם במקרה נפלנו על מורה טובה, מה הפגישה הזו מועילה לי או לילד?
חוץ מרמת האיכפתיות של המורה לתלמיד, שהיא בדרך כלל אפס או פחות ממנה, וחוץ מזה שמחנך מקבל תשלום שעתיים כל שבוע כדי להתעדכן במצב תלמידיו ולא מבצע את עבודתו, וכמובן שההורים הם האויב, מה עוד אני למד מיום הורים?
כמו שאני צריך לחכות לאוטובוס בתחנה או לגמר הפרסומות בקולנוע ככה יום הורים, זמן מבוזבז שאין ברירה וצריך לשלם אותו. שעתיים לכל ילד בכל שנה - לא נורא.

 

[מחשבות]

דווקא בשנים האחרונות האחרונות התחלתי להרגיש שזה מאוד נורא.