יום הורים - אפילוג
קראתי (בחיי שקראתי) את מכלול התגובות, ואני שמח על התגובות המצדדות והלא מצדדות לי שכן ברור שכל אחד מאיתנו מגיע עם החוויות האישיות שלו מהילדות שלו והילדים שלו ומערכת החינוך והמורים/מורות שלו ושל הילדים.
לאחר מעשה, ואני אשתמש בחלק ממה שהמגיבים כתבו:
א) הבנים שלי לומדים בבית ספר פרטי. אני לא אוהב את המילה פרטי, זה נשמע מתנשא, אבל אין לי דרך אחרת לתאר בית ספר שבחרנו שהילדים ילמדו בו בכדי שהם ילמדו בתיכון יותר איכותי מאשר התיכון השכונתי שבאמת אובייקטיבית נחשב "לא משהו", ולשם כך אנחנו גם משלמים "משכנתא שניה" לממן את הלימודים האלה.
ב) הילדים שלי תלמידים יותר טובים ויותר מחונכים ממני ולכן כן - אסור היה לי לקחת את משקעי העבר שלי ולהשליך עליהם.
ג) נכון - יש משוב ויש מיילים ויש טלפונים וצריך להיות ממש אטום היום בכדי לא לדעת מה קורה עם הילדים שלך וברור שכללית ידעתי שהכל בסדר ואין בעיות (אבל פחדתי מ"הפתעות" אפילו הטפשיות ביותר של "לא נוכח בשיעור חקלאות" **אין באמת שיעור חקלאות**)
ד) למרות כל הכתוב בסעיף ג' מאוד נהניתי וזה נותן גאווה גם לילד וגם לי להורה לשמוע שהילד שלך ממש בסדר גמור ואין בעיות ולקבל "לפנים" גליון הערכה וגליון ציונים שאני בחיים לא קיבלתי בגיל שלהם
ה) ולמרות זאת, לכל אחד מהם היה "חייב להיות" ה"נקודה לשיפור" שכן אחרת איפה תהיה ההשיגיות ואיפה נלמד את הילד שתמיד צריך לשאוף ליותר, נכון?... אז זהו שלא בדיוק:
אצל הגדול יותר, ביב', יש באמת "גליון ציונים והערכה (כמעט) מושלם" ויש שם איזה כתם אחד על ציון במקצוע הומאני אחד.
ואז המחנכת שלו פונה אליו (אפילו לא אלי) ואומרת לו "תשמע, זה המקום שבו אני אמורה להגיד שאני מאוכזבת ואתה יכול יותר ולשלוח אותך עכשיו עם אבא לחדר של אותה מורה מקצועית בכדי שהיא "תטיף בכם מוסר הומאני" וכולי, אבל כולנו כאן יודעים שאתה ילד ריאלי בכיוון ריאלי ולכאורה כתוב לך כבר "טכניון" על המצח, אז להגיד לך שחוץ מהמורה למקצוע ההוא זה מעניין מישהו מה יהיה הציון שלך שם הוא יהיה לשקר לכולנו, "בחיאת דינק", רק אל תיכשל בבגרות - תוציא מצידינו כולנו 56, זה המינימום שאתה חייב בשביל הדרך הריאלית שאתה נמצא בה"
האמת? התאהבתי...
