ידיעה מעניינת

hillelg

New member
והנה ציטוט (הפעם לא מזיכרון):

מנחם הרן, 'האסופה המקראית - תהליכי הגיבוש עד סוף ימי בית שני ושינויי הצורה עד מוצאי ימי הביניים', ירושלים תשנ"ו, עמ' 29: "קודם כול יש לזכור, שהמאות הראשונות לספירה הנוצרית היו תקופה של פעילות ספרותית רווחת ומקובלת, וכתוצאה מכך עמדה גם עליית הנצרות בסימן של כתיבה שהניבה חיבורים קבים ושונים - חזונות אפוקליפטיים, סיפורי 'בשורה' על ישו (השוה יוחנן כ,ל; כא,כה), איגרות, ויכוחים ודרשות, ספרי הדרכה, סיפורים על מעשי השליחים וכל כיוצא באלה. חלק קטן בלבד של היבול הזה נכנס לברית החדשה. כך, למשל, נתחברו הרבה אוונגליונים חיצוניים, שאמנם לא הגיעו לאותו מעמד שנודע לארבעת האוונגליונים שנכנסו לברית החדשה, ונראה שהיו ביניהם גם כאלה שנתחברו מלכתחילה כדי לאשש השקפה מסוימת של כת זו או אחרת. ובכל זאת, אי-אלה מהם, כגון האוונגליונים 'לפי העברים', 'לפי פטרוס', 'לפי המצרים', לא היו רחוקים מלהיקלט בברית החדשה, ובראשון מבין אלה השלושה (שבמקורו נכתב ארמית והיתה לו כנראה קרבה לאוונגליון של מתי) השתמשו כמה אבות כנסייה וציטטוהו. וכן אפשר לומר על כמה חיבורים מסוגים אחרים... שעמדו על גבול הברית החדשה, ומהם שנכנסו לתוכה ומהם שלא נכנסו, ואף קרה שהוטל ספק בכשרותם של חיבורים שלכאורה כבר נמצאו בפנים. הכלל הוא, שהרכב הברית החדשה נקבע לפי עיקרון של סלקציה. בפני המחליטים על הרכבו של הקאנון עמד תמיד מבחר של ספרים, מרובים יותר מכפי שלכאורה נצטרכו להם, ומתוך הירושה הנוצרית רחבת-השוליים נבררו הדברים שנראו אותנטיים ביותר וקרובים ביותר לבשורה של ישו - דברים שאמר וזכרם נשתמר באוונגליונים, או דברים שיצאו בכתב מידי השליחים, או מידי המקורבים לשליחים. הברירה לא מנעה אי-הסכמות ביחס לאופיים הקאנוני של ספרים מסוימים. (הרן ממשיך ומראה איך שהחוקרים השליכו מהקאנוניזציה של הברית החדשה לקאנוניזציה התנ"כית, ומציג את ביקורתו ואת התיאוריה שלו, שאינה עניין לכאן. על כל פנים את המילה 'אלפים' המצאתי, ככל הנראה, מדמיוני המזרחי הפורה.)
 

shellyland

New member
שוב: אותי מעניין יותר איך ולמה

החיבור הזה נחשב עלום במשך אלפי שנים. אם אנחנו רוצים ללמוד משהו על ההיסטוריה ועל האנושות, אולי שם תמצא לנו התשובה.
 

shellyland

New member
יופי, נחמה. אנסח מחדש:

מדוע דווקא החיבור הזה נעלם ומדוע דווקא הגישה הזאת לא התקבלה באמונה הנוצרית הכללית?
 
אני חושב שזה מוסבר בידיעה

הגישה הזו היא גנוסטית - מאמר מעניין באנציקלופדיה הקתולית המצוינת על הגנוסטיות תוכלי לקרוא כאן. הגישה הגנוסטית היתה קיימת הרבה לפני הנצרות והחיבור הזה הוא נסיון לפרש את חיי ישו ומאסרו מנקודת מבט גנוסטית. הדוקטרינה הנוצרית הרשמית רואה את יהודה כבוגד שהסגיר את ישו לידי הכהנים
 

אלי ו.

New member
הוא לא התקבל לקנון הנוצרי

ולכן לא קודש ולאף אחד לא היה אינטרס לשמור עליו. גרוע מכך, הוא נחשב למינות שיש להשמיד. דבר דומה קרה לספרים החיצונים היהודים. מדוע הגישה הגנוסטית לא התקבלה בנצרות זו שאלה אחרת.
 

אלי ו.

New member
מאוד מענין מבחינת תאולוגית

ומבחינת יחסי יהדות נצרות. יהודה איש קריות (יהודה מיהודה) הפך להיות טיפולוגי ליהודים בנצרות. עקרון השפלת היהודים הפכה למרכיב חשוב בנצרות בעקבות אוגוסטינוס הקדוש, שקבע שעל היהודים לחיות מושפלים כעדות לאמת האמונה הנוצרית. האבנגליון של יהודה לכאורה מראה על גישה אחרת מהמתוארת באבנגליונים הקנוניים בהם היהודים מואשמים ברצח כריסטוס והרומים מזוכים. מאוד מענין.
 
שים לם שכתב זה נכתב מנקודת מבט

גנוסטית שהיא סוג של כפירה בנצרות - האבחנה בין עולם הרוח הנעלה ועולם הבשר השפל מלמדת על מקורה של המגילה הזו..
 

אלי ו.

New member
אני באמת לא יודע

תלוי בתקופה בה זה נכתב. הגנוסיס והנצרות התערבבו אלה באלה והיתה השפעה הדדית על האמונות ומן הסתם היו קהילות נוצריות שהושפעו יותר מרעיונות גנוסטיים ולהיפך. רק בסוף המאה השניה (בסביבות 180) הוכרז הקנון הנוצרי יחד עם קידוש התנ"ך היהודי דבר שגרם לגנוסטים להפוך ל"מינות" טקסטים מתחילת המאה השניה יכולים להיות נוצרים עם השפעה גנוסטית או גנוסטים עם השפעה נוצרית, הדגש ינתן לפי האינטרס של הקורא. האבחנה בין הבשר לרוח דוקא מאוד אפיינית לכתבים הנוצרים ("הרוח חפצה אך הבשר חלש") בעיקר לאגרות פאולוס. הגישה הגנוסטית הטהורה יכלה לקבל את כריסטוס אבל לא יכלה לקבל את רעיון ההגשמה בבשר ובודאי שלא יכלה לקבל את התנ"ך היהודי.
 
מה פירוש "כפירה"?

הנצרות הכילה בתחילת דרכה דיעות שהיום היו נחשבות ככפירה, מגישות הרואות בה פלג ביהדות וע גישות דיכוטומיות שפונות אל שני אלים זה לצד זה. הקונסילים של חלקדון וניקיאה הם שקבעו את מה שבפנים ומה שבחוץ, אבל האירועים המתוארים כאן מתייחסים לכאורה לתקופה שקדמה לקונסילים הללו... בהנחה שכל הסיפור הזה הוא לא עוד זיוף.
 

shellyland

New member
מעניינת יותר

העובדה שהגישה הזאת נדחקה, הוסתרה ונעלמה. אני לא חושבת שמישהו באמת סבור שהממצאים החדשים ישנו את יחסה המסורתי של הנצרות כלפי היהדות.
 
בוודאי שלא מכיוון שהגישה הזו גונתה

ככפירה בנצרות עוד בשנת 180 - שנים רבות לפני כתיבת כתב היד שנתגלה
 

shellyland

New member
אהההההה!!!!!!!!

למה אתה לא מבין שמה שאני מנסה להגידהוא שעצם גינוי הגישה ככפירה יש בו הרבה יותר עניין ומשמעות מעובדת קיומה של גישה עלומה?
 
כמות ה"כפירות" שגונו בכנסיה הנוצרית

היא פנומנלית.... ובדרך כלל הכופרים "גמרו רע". הסישוף איריניאוס הנ"ל היה כמדומה לי זה שקבע מה יכנס לקאנון ומה יצא ממנו..
 
דע לך שגורלם של הכופרים

היה גרוע יותר מגורלם של היהודים למשל, מהרבה מאד בחינות
 

hillelg

New member
כן. אבל זה בסך הכול אבנגליון נידח

יש המון שטותניקים בעולם, וכל אחד יכול להמציא מה שבא לו; בפרט עם תחילתה של הנצרות.
 
למעלה