יאללה, סולחה

[יונתן אריאלי]

לא יודעת מה לענות ...

קראתי בעיון הכל .... אני שנתיים וקצת אחרי האיבחון למרות שאני כבר איבחנתי בבית קצת קודם וידעתי בדיוק לאן פננו מועדות . לא יודעת מה האוטיזים של ים עשה לי או לי ולילדים ... תמיד ידעתי שאני חזקה - וזה אולי הגביר את התחושה שיש בי הכוחות .... אני חושבת שזה עושה המון לגל... שמיום שעמד על דעתו יודע , לומד לקבל ולאהוב את השונה . אני בטוחה שגם בעתיד יקל עליו לקבל את השונים במחיצתו . ואני מהזורמים כנראה ... אבל השרשור הזה בהחלט נעים ומחזק אריאלי

 

[galigal33]

אריאלי יקרה

אני עוקבת אחרייך עוד פורום הורים לתאומים. את אכן אישה חזקה ומיוחדת ואני תמיד ניפעמת מתעצומות הנפש והאהבה שלך להתמודד עם הכל.

 

[אלוטף]

ורד....

אז ככה...ניסיתי לחשוב ולמקד את עצמי בדבר טוב שקרה לי מאז שנחשפתי לאוטיזם... למרות שזה בטח נשמע נדוש וקיטשי,אני באמת מרגישה שבשנתיים האלה שבהן עבדתי עם הילדים שלנו, חוויתי אהבה אמיתית, קשר מסוג אחר, שתמיד תמיד מלווה אותי וקיים אצלי בלב, כלפי ילדים שעד לא מזמן כלל לא הכרתי,ובבת אחת נכנסו לי ללב לתמיד!!!

 

[עדו בן צבי]

ילד נכה מונע ממך להתחבב על קטנוניים

 

[vered73]

צר לי לא הבנתי. תוכל להסביר לי למה

התכוונת בקצת יותר מילים?

 

[עדו בן צבי]

אה, זה באמת היה טלגרפי-קמעה.

הכונה הייתה שאנשים צרי אופק שמרוכזים בשטויות וחוברים אל מי שנראה מקובל ו'נורמלי', אנשים שלעולם לא יהיו חברים אמיתיים, נמנעים מלהתרועע אם מי שיש לו ילד נכה וזה נפלא. ילד נכה מונע ממך את חברתם של כל מני חארות.

 

[mayarel]

../images/Emo13.gif

 

[daphna26]

../images/Emo127.gif

 

[bambina האחת]

מה אני הרווחתי

למרות שאנחנו רק כחצי שנה אחרי שגילינו מה זה אוטיזם ורק חודש מאבחון רשמי אני מרגישה שהתחזקתי מאוד. כמובן שבחודשים ראשונים הייתי בשוק, אבל מה שעשיתי זה למדתי. קראיתי ספרים, אתרים באינטרנט, מאמרים וכמובן את הפורום הזה ואני יכולה להגיד לכם שידע זה כוח. הפחדים באים הרבה פעמים מחוסר הידיעה. ואני לא כועסת על זה שזה קרה לנו. יש לי ילד מדהים, מיוחד, רגיש וטוב לב ולא הייתי מוותרת עליו בשום מחיר. אני מחוברת עם הבן שלי, כשהוא כן מסתכל עליי אני רואה עולם שלם בעיניים שלו. כל אחד מאיתנו שונה ומיוחד, מה הטעם להיות כמו כולם? אם כולנו היינו אותו דבר לא הייתה מתפתחת ציוויליזציה. האנושות מתפתחת בגלל השוני בין האנשים. טוב אז הנה רשימה שלי:

לפני זה חשבתי שאני בן אדם מאוד סובלני, אבל רק עכשיו למדתי מה זה קבלה אמיתית

קבלתי את אבא שלי. אבא שלי הוא מהנדס מבריק וכנראה אספרגר או בתפקוד גבוה. הוא תמיד נחשב בן אדם מוזר בעיני כולם ואף פעם לא הייתה לי איתו תקשורת אמיתית (האמת שכן הייתה לי תקשורת מדהימה איתו עד גיל 5 בערך, אבל בשלב הזה של התקשורת נשארנו ואני כמובן גדלתי ודרשתי תקשורת ברמה אחרת ולא קבלתי). היום אני מבינה שזה לא אומר שהוא לא אוהב אלא פשוט לא יודע איך לתקשר נכון.

למדתי הרבה על עצמי, על מי אני וקבלתי הסבר להרבה דברים באופי שלי. ואני מודע שאולי היה לי יותר קל לקבל את האוטיזם בלי כעס כי אני מרגישה שילד שלי כל כך דומה לי בהרבה דברים.

הזוגיות שלנו התחזקה והתקרבנו עוד יותר

הכי חשוב בעיניי - זה שלמדתי באמת לחיות את הרגע ולא לדחות שמחת חיים למחר (והרי זה תמיד נדחה למחר, תמיד אנחנו בהמתנה: אחרי שנגמור לימודים, אחרי שנבסס קריירה, אחרי שנקנה דירה, אחרי שילדים יגדלו וככה עוברים החיים ופתאום אנחנו בפנסיה). אז למדתי לחיות ולא סתם להעביר שנים. והדבר שאולי הכי חשוב להגיד שאם לא היה צער לא היינו יודעים גם מה זה שמחה, אם לא היה קושי לא היינו יודעים מה זה נצחון ההתמודדות. תהיו חזקים!

 

[vered73]

../images/Emo24.gif

 

[ליייייי]

במבינה כתבת מקסים!

וורד חמודה, איזו מקסימה שהתחלת שירשור כזה בדיוק בזמן הנכון. וכמובן שכתבת כל כך מדויק ויפה. אין לי הרבה מה להוסיף על כל הדברים הנפלאים שכולם כתבו.

אבל אין ספק שהחיים השתנו, הדברים הקטנים נראים פתאום גדולים, והדברים שפעם נראו גדולים אבדו מחשיבותם והפכו לכל כך קטנים וחסרי משמעות.

אנשים שפעם לא ראיתי ממטר תקועים לי מול הפרצוף (ומבחירה),ואנשים שהיו ליידי ולצידי כשהכל היה וורוד ויפה התנדפו להם לאט אבל בטוח. (וטוב שכך).

תחום חדש ומרתק.

גישה חדשה בחינוך וזוית מבט שונה על ההתנהגות של ילדי וסובביי (עם אפשרויות מעניינות להתמודדות).

כוחות לא ברורים.

אהבה ואמונה שלא ניתן לתאר במילים.

השנורקל היומי-הפורום המדהים הזה.

את פיצ אהבת חיי אותו אני מעריצה , שגורם לי לכל כך הרבה אושר!!!!

 

[galigal33]

../images/Emo24.gif את מקסימה!