השנים שלי מאז האישור הרשמי לאוטיזם
למדתי להעריך את הכוחות שלי האישיים להתמודדות עם דברים קשים
קיבלתי זוית התבוננות חדה יותר על התיפקוד שלי כהורה וזיהיתי וטיפלתי בנקודות החלשות בתקשורת שלי עם הילדים הגדולים
למדתי לעבד כעסים באופן שיקדם אותי ולא רק להוציא אותם החוצה.
קיבלתי כוחות להתמיד ולנצח במאבקים לא קלים יותר מתמיד
קיבלתי כוחות להתמיד במשימות שהצבתי לעצמי וביניהן העמקת הידע במקצוע החדש בו בחרתי (ועשיתי אליו הסבה במקביל להתמודדות עוד לפני האבחון הרשמי)
גיליתי שחלום על ילד רביעי ממש נמוג והתפוגג כי יש כל כך הרבה בילדים שלי שזקוקים לי כעת, ומי בכלל רוצה עוד תינוק בבית (יש לי כאן חברה שתכעס עלי שוב על הביטוי הזה...)
שיפרתי את איכות זמן המשפחה ולמדתי יותר מתמיד איך לשלב את בני האוטיסט בפעילויות היומיומיות וגם בטיולים ובנופשים המשפחתיים, ואיך לשלב את הילדים הגדולים שלי בתוך עולמו
גיליתי שכל הפונקציות של המשחקים המודרנים שהעלו בי גיחוך מתמשך, הם למעשה פונקציות שהילד שלי לומד אותן אחת אחת שכבה שכבה ולכן יש להן חשיבות לילדים מיוחדים
הכרתי אנשים מדהימים בזכות עצמם ולא רק בשל האוטיזם של ילדם הכרתי עוד אנשים שגישתם לנכים דומה לזו שהיתה לי בטרם היתה לי נכות בבית וזה עשה לי המון טוב (כי לפני זה היתה לי הרגשה שהעולם שלנו חומרני ומכוער ביותר)
הבנתי שכאשר ילד בוכה או מתנהג בצורה שמעצבנת אותו (לא מתיחס לשרשור על גרייה וכדומה) אז יש לזה סיבה וצריך לבדוק מדוע הוא מתוסכל
גיליתי שכאשר ילדים לא מדברים אז הנטיה של הסביבה היא להתעלם ממנו ולכן אני עושה תזכורת יומיומית לעצמי להמשיך לדבר לר' כרגיל למרות שהוא לא עונה לי
גיליתי שיש סבתות שנכנסו לעובי הקורה בטיפול באוטיזם וזו לא רק הסבתות של ר'
גיליתי מחדש את התחביבים שלי
למדתי לותר על דברים מהעבר שלי שעיכבו אותי ושהפריעו לי בתודעה אי שם
ירדתי 21 קילו
וגם אחר כך עליתי קצת פחות מ2/3 של ה-21 (אבל עכשיו בזכות לורה אשלי אני שוב בדרך הנכונה)
הבנתי שיש אנשים שלא סובלים אותי למרות שמעולם לא פגעתי בהם
הבנתי שיש אנשים שאוהבים אותי למרות שמעולם לא פגשתי אותם
הבנתי פעם נוספת, שכשהשעון מתקתק, זה לאו דווקא קשור לחלון ההזדמנויות בטיפול בילד האוטיסט שלי, אלא קשור לחלון ההזדמנויות לחזק את הקשר שלי עם כל הילדים שלי
למדתי לבחון בכל יום מחדש בכל פעולה שאני עושה עם הילדים שלי האם היא בכפייה או לא (בעיקר בתחום האוטיזם; אני עדיין חושב שלסדר את החדר והמיטה ולהכין שיעורי בית לפני תחביבים זה א-ב בחינוך נכון)
גיליתי שכמו שדרך הילדים הגדולים והרגילים יותר אני משחזרת את הילדות שלי (כמו שרבים עושים באופן נורמטיבי) עם הקטנצ'יק אני יכולה לעשות את זה ביתר אריכות
הכי חשוב
, גיליתי מחדש ניצוץ של שמחת חיים וגם כמה האהבה שלי למשפחה שלי גדולה. אני חושבת שמעולם לא אהבתי אותם כמו שאני אוהבת היום. תודה לר' שעזר לי ללמוד את כל הדברים האלו, ותודה לאלוהים שביחד עם המסלול המיוחד שאני עוברת בו, שלח לי נשמות טובות שעוזרות לי לקרוא את כל סימני הדרך ולהתמודד עם הכל. שיהיה לכם המשך שבוע טוב.