לאחר עלייה מפרכת הגעתי לאוכף
שגובהו כ- 2900 מ'. השביל העולה ימינה ללה וורלה נראה לא טוב, תלול מאד ודרדרתי. אני עולה. הקצה העליון של השביל, שם למעלה, נעלם, טוב בטח שם העלייה מתמתנת ומאפשרת גישה נוחה לפסגה. אני עולה, עולה, עולה... ונשימתי נעתקת מהפתעה ואימה... מולי תהום חתחתים שסופה מי ישורנו, לפחות אלף מטר. מהצד שן סלע אימתנית. לא אליה אני לא עולה. מה עושים... מטלפנים הביתה, לפחות בגובה הזה יהיה קשר סלולרי שלא היה לי בבקתת פאנס. השביל לפסגה מתברר, פונה לכיוון קיר הצוקים, הולך על מדפי סלע לא מוגנים, עפ"י תהומות. נראה די מסוכן העסק... וויתרתי.