טרק בדולומיטים

מה זה? מה זה בעל החיים הזה?

האם כבש או פרה ???? לפי דברי החוואית מדובר בפרה סקוטית....
 
היום השביעי - או, יום מנוחה.

היום אני מנסה לכבוש את פסגת "לה וורלה", הר בגובה של 3050מ'. יום ארוך כ- 18 ק"מ, עולים לאוכף בגובה 2900 מ' ממנו ניתן להעפיל ל- "לה וורלה", יעני בשביל רגיל, או ל- "קונטורינוס" (3060) ב- ויא פרטה. התוכנית עליה ל- לה וורלה וירידה לצד השני לכיוון מעבר "מדסק" וחזרה לבקתת פאנס. לתוכנית שני נעלמים גדולים העליה והירידה מה- לה וורלה. בדרך חולפים על פני עמק פאנס היותר פירצה נרחבת בהרים.
 
קו העצים באיזור הוא בקוי הגובה

2000 - 2100, קו השיחים כ- 2300 מ' מעפה"י, וקו העשב 2500 מ'. מעבר לכך כבר לא גדל כלום. הנופים היפים ביותר לטעמי הם ברום הנושק לקו העצים. כאן ניתן לראות עצים בודדים על רקע הצוקים הזקופים והפסגות המשוננות. בגבהים האלה מצויות בקתות הקרויות "מלגות". כל מלגה כזאת מרכזת למעשה את פעילות הבקר והמיקנה המתבצעת על כרי העשב הנרחבים, שאת צליליהם של הפעמונים התלויים על צווארי הבהמות שומעים למרחקים עצומים.
 
לאחר עלייה מפרכת הגעתי לאוכף

שגובהו כ- 2900 מ'. השביל העולה ימינה ללה וורלה נראה לא טוב, תלול מאד ודרדרתי. אני עולה. הקצה העליון של השביל, שם למעלה, נעלם, טוב בטח שם העלייה מתמתנת ומאפשרת גישה נוחה לפסגה. אני עולה, עולה, עולה... ונשימתי נעתקת מהפתעה ואימה... מולי תהום חתחתים שסופה מי ישורנו, לפחות אלף מטר. מהצד שן סלע אימתנית. לא אליה אני לא עולה. מה עושים... מטלפנים הביתה, לפחות בגובה הזה יהיה קשר סלולרי שלא היה לי בבקתת פאנס. השביל לפסגה מתברר, פונה לכיוון קיר הצוקים, הולך על מדפי סלע לא מוגנים, עפ"י תהומות. נראה די מסוכן העסק... וויתרתי.
 
מהגובה הדרמטי הזה רואים מרחבי אין

קץ. כל הדולומיטים המערביים: מרמולדה, סלה, ססו לונגו, פואז אודלה, קטינציו ועד נקודת סנטנר המרוחקת משם לפחות 80 ק"מ.
 
יום שמיני לטרק - יום קשה

עליות של כ- 1100 מטרים וירידה של 400 מטרים בדרך אל בקתת לגצוי השוכנת בגובה 2750.
 
עליה ממושכת של 400 מטר אל מעבר האגם

הירידה אל האגם דרמטית, במדרון תלול מאד בו חצבו האיטלקים שביל יוצא מהכלל. מסודר, חזק ובטוח מאד. ניכר עליהם , על האיטלקים שהם צאצאי הרומאים, לפחות בדרך בה הם מתחזקים את שבילי ההרים.
 
וה- לגו למרגלות ה- פסו...

ניתן לראות בתמונה את השביל הנהדר והמתוחזק היורד לאגם. קטע הדרך הזה שייך לדרך ההרים הגבוהה מס' 1 (אלטא ויא 1) שיש כמדומני ארבע כמותה בהרי הדולומיטים. הדרכים הללו מתוחזקות באופן איכותי במיוחד, בשל ריבוי המטיילים העוברים בהם.
 
מהאגם עולים עליה מפרכת של 700 מטר

אנכיים לבקתת "לגצוי". בקתת לגצוי בגובה 2750 , מהווה את אחד משיאי המסע. הבקתה צופה אל מרחבי אין קץ והתצפית ממנה מדהימה. ניתן לעלות אליה ברכבל ממעבר פלצרגו המצוי 600 מטר מתחת (הלוך ושוב - 11.5 אירו, ירידה בלבד - 6 אירו).
 
הנופים מהבקתה משתנים עם רדת השמש

ומקבלים נופך דרמטי. כמו למשל תמונת ה- "צ'ינקווה טורי" המפורסמים, לעת ערב.
 

Temporary2

New member
מקסים !

תמונות יפהיפיות שעושות הרבה תיאבון. אתה מוכן אולי לספק קצת מידע על הלוגיסטיקה, שנקבל מושג ? אני מתכוון קודם כל מבחינת מחירי הלינה וההסעדה בעונה זו...
 
טמפוררי שלום

כשאסיים את השרשור, אוסיף פרק של מנהלות ושם הכל יוסבר. בברכה.
 

sela v

New member
אם מתחשק לך

אתה יכול לשלוח לי טקסט על המקום, ואני אעלה את זה למאמרי הפורום.
 
סלע שלום

אני מתכוון לכתוב דף מנהלות המציג נתונים לוגיסטיים כמו: תחבורה, לינה, הסעדה, התנהגות בטרק, צילום, מחירים וכו'. בנוסף להערות כלליות על חבל הארץ הזה ולהוסיפו לשירשור.
 

sela v

New member
אם זה יהיה בוורד

או אפילו סתם הודעה אחת שמסכמת את הכל שאוכל לעשות copy paste, אז אוכל להעביר את זה למאמרים ברשותך כמובן.
 
היום התשיעי למסע - יום קשה

שתחילתו בירידה אינסופית למעבר פלצרגו, המשכו בעליה של 300 מטר לרמת אווראו, הליכה למרגלות צ'ינקווה טורי, ירידה של 500 מטר לכביש ובסופו עליה מתישה וקורעת של 350 מטר אל בקתת קרודה די לגו השוכנת לצידו של אגם מקסים "לגו פדרה" (2050). ובדרך פורצלה לגצוי, המצוי למרגלות הקטע הדרומי של "צ'ימה פאנס".
 
בהמשך עליה לרמת אווראו

והליכה למרגלות "צ'ינקווה טורי". צ'ינקווה טורי - חמשת המגדלים - אחד מאתרי הדולומיטים היפים והמפורסמים ביותר. ישנו ענק אחד - "טורי גרנדה" המתנשא לרום של 110 מטר מעל סביבתו ועליו מנסים לטפס כל מיני מטפסי צוקים וכיוצא בזה סרוטים. העמודים האחרים מתנשאים לרום של 50 - 30 מטר מעל הסביבה.
 
למעלה