טרק בדולומיטים

טרק בדולומיטים

11 ימים ו- 140 ק"מ של טרק רגלי בהרי הדולומיטים בצפון איטליה. טרק שהתחיל באגם ברייס בצפון והסתיים בעיר "קורטינה ד אמפצו". הטרק התבסס בחלקו על הנתיב של ה"אלטא ויא מס' 1". טרק שהתחיל שבוע לפני מלחמת לבנון החדשה והסתיים שבוע לאחר שהחלה.
 
יום ראשון מאגם ברייס אל בקתת ביאלה

יום קודם כלל את הגישה אל היעד. לאחר נחיתה בוורונה, שילוב של רכבות ואוטובוסים הביאני אל עמק מופלא "וואל די ברייס". צוקים קודרים ועננים נמוכים שיוו מראה הוד לעמק הירוק.
 
חציית אגם ברייס ועליה אינסופית אל

בקתת ביאלה. תשעה ק"מ וטיפוס של 900 מטר אנכיים. את הקטע הזה עשיתי ללא מפה, מה שהביאני לטעות ובחירת נתיב שגוי שכמעט סיבך אותי עם מחסור במים. בכלל ההרים הללו יבשים, ומקורות המים בהם מעטים בד"כ. בנתיב של היום הראשון לא היו כלל מקורות מים.
 
בקתת ביאלה (2340) שוכנת למרגלות

הר אדיר "קרודה דל בקו", אליו ניתן לטפס במסלול פתלתל, תלול מאד, ולא מסודר הכולל עליה אנכית של כ- 400 מטרים. על ההר הזה ויתרתי.
 
יום שני מבקתת ביאלה אל "פראטופיאצה"

הליכה לאורך רכסי הרים למרגלות הר "קרודה רוסה" (3147) וירידה אל האחו הירוק והפורה של "פראטופיאצה"
 
מאפייני מזג האוויר

ככלל מזג האוויר הלך והתייבש ככל שנמשכו ימי הטרק. בימים הראשונים השמיים היו מעוננים מאד, וגם ירדו גשמים רציניים מאד. מזג האוויר מאופיין בדפוס די קבוע: שעות הבוקר הן היפות ביותר והשמים הבהירים ביותר. החל מהשעה 12:00 השמיים מתקדרים ובין השעות 13:00 ו- 14:00 יורדים גשמים. החל מהשעה 15:00 השמיים מתבהרים מחדש עד רדת החשיכה בשעה 22:00. המסקנה מהדפוס הזה, שרצוי מאד להקדים ביציאה בבוקר ולהשתדל להגיע לבקתה עד השעה 13:00. זה לא כ"כ עובד משני טעמים: ארוחות הבוקר בבקתות מוגשות בד"כ החל מ- 07:00 ושעות הבוקר גם קרות מאד.
 
יום שלישי - מנוחה

היום עולים עם תרמיל קל אל פסגת ההר "פיקו די וולנדרו" המתנשא לגובה 2837 מטר מעפה"י, כ- 840 מטר אנכיים מעל מישורי פראטופיאצה. אל ההר עולים בשביל מתון ונוח. בעליה ארוכה וממושכת המסתימת ברכס ארוך היורד לצד השני בצוקים אדירים וקירות סלע שגובהם כ- 1300 מטרים. היום הוא יום ראשון, סוף השבוע, וכל עמך איטליה, אוסטריה, גרמניה וכד' מטפסים אל ההר ואל הצלב הנכסף.
 
בהיות קרוב לפסגה החלו עננים

כבדים לכסות את ההר. מחשבות על תעיה בערפל ואיבוד הדרך החלו להציף אותי וכמעט ויתרתי על כיבוש הפסגה, אבל זו היתה אזעקת שווא.
 

jeshu

New member
תוןדה רבה על אחד השרשורים המעניינים ביותר שהיו פה לאחרונה. תגיד,אם לא רוצים להוציא כסף על בקתות בדרך - אפשר לישון שם באוהל ?
 
למען האמת לא ראיתי פעילות של אהלים

המתבצעת בתוך ההרים. בעיר קורטינה ישנם שני אתרי קמפינג גדולים בצפון העיר ובדרומה, ושם אכן נטויים אהלים. ייתכן וניתן להקים אוהל בקרבת הבקתות (אני לא בטוח) ולהסתמך על שירותי המזון והשתיה שלהם. ראיתי מטיילים שויתרו על שירותי ההסעדה של הבקתות והכינו בעצמם את האוכל, כמובן מחוץ לבקתה, ולעיתים עשו זאת בתנאי מזג אוויר קשים של קור וגשם.
 
יום רביעי למסע - ירידה דרומה לעמק

והליכה ממושכת לאורך הכביש המוליך לקורטינה עד למלון פיאמס. התחלת המסלול בירידה תלולה בערוץ ה"קנופי", עליה לכביש ב"צ'ימבנקה", הליכה לאורך הכביש עד לריפיוג'ו "אוספיטלה" שהיה סגור ובהמשך חיתוך דרומה על גשרים ומנהרות.
 
האיטלקים לא מדקדקים, כשצריך

כורים מנהרה. גם אם היא נדרשת רק למסלול להולכי רגל ורוכבי אופניים.
 
לקראת סוף המסלול הליכה למרגלות

קיר סלע אימתני שגובהו כ- 900 מטרים. בחורפים מתרחשים מפולות קשות של סלעים ועפר מהקיר הזה. מפולת כזאת למעשה השביתה את הכביש לתקופה ארוכה.
 
יום חמישי, עוד יום מנוחה

היום אני מטפס רק 900 מטר לפסגת ההר "קול רוסה" (2166). אל ההר ניתן לטפס ממערב במסלול הרפתקני של "ויא פרטה", וממזרח בשביל רגיל, אתגרי ותלול.
 
ניתן לעלות להר מכיוון צפון מזרח

לכיוונים מערב, דרום, ומזרח, יורד ההר במצוקים אדירים, גבוהים מאד ובלתי עבירים.
 
אתה בטוח שלא

נשפך לך יותר מדי כחול וירוק כשפיתחת את התמונות ?
תמונות מקסימות, תמשיך להעלות עוד !
 

natyh

New member
אין עליך סייר

אחרי הטיולים היפהפיים שלך בנגב עכשיו גם בחו"ל פנטסטי.
 
יום שישי למסע - אל ארץ הפאנס

עליה ממושכת בנחל פאנס אל רמת פאנס ובקתת פאנס. בתחילת המסלול חוצים את ערוץ טרווננצס הזורם בקניון צר 80 מטר מתחת לשביל.
 
למעלה