אני מקווה
שלא תמחקי שושי..
כי אני לא יודעת עם זה קשור אבל יש לי בעיה... יש אחד שהכרתי דרך האינטרנט אנחנו מדברים וכאלה והוא ממש חשוב לי.. הוא סיפר לי דברים שלא סיפר לאיש... אני עדין שומרת אותם בסוד.. הוא בן 21 עם אני לא טועה.. רבתי איתו. זה התחיל מכזה קטן והפך לגדול... היום בכללי באתי עצבנית הבייתה... וניסיתי לא להוציא את זה על איש חוץ מעל עצמי.. בכל מקרה כזה הסיפור.. : דברנו. איך שהוא הגענו לקטע הזה שאמרתי שאין דבר כזה ידידים דרך המחשב.. התחלנו לריב כי הוא פגש את חברה שלו דרך המחשב כי הוא לקח אותי כידידה שלו וידידה טובה.. כשהוא לא היה מרגיש טוב הוא היה מדבר איתי.. והיינו בכזה טוב. עכשו אני לא מבינה איך אפשר להיות ידידים דרך המחשב.. אני ניתקתי איתו את כל הקשר .. יצאתי מהתארים שהוא נכנס או מנהל שם.. ובכללי אני לא עונה להודעות שלו.. היום כמו שאמרתי הייתי ממש עצבנית.. כאילו מממש אפילו אני לא יודעת אבל זה כאילו התמכרתי כבר לסכין שלי.. ופשוט באמצע אנגלית התחלתי לנסות לחתוך תצמי עם הציפורניים.. לא ירד דם.. הרגשתי יותר טוב. לא כאב אבל עדין כל כך רציתי את הסכין..חזרתי הבייתה .. כמו שכבר הדגשתי את הסכין.. לקחתי ו.... עכשו עזבתי אותה... כי פשוט נראה לי שאני מתמכרת אליה... כאילו כל דבר אני לוקחת תסכין... החתכים מלפני כמה ימים כמעט נעלמו.. ויש כבר חדשים.. =\ מה לעשות עם הידיד שלי? אני כבר מתחילה להחשיב תצמי לחולת נפש. =\ ואני רצינית... למרות שלא נראה לי שחולת נפש הייתה מתנהגת ככה. אבל מה בכל בעיה אני רואה את הסכין כפיתרון.. =\ אוף. אנשים אולי באמת כדי לאשפז אותי.!?
שלא תמחקי שושי..