ולהצטרף למה שהייתי בתחילתו -
המתמטיקה אינה מדע. המתמטיקה היא שפה. ככזאת, האפשרויות הפתוחות בפניה עצומות ומגוונות פי אלפי מונים ממה שהפיסיקה שבידינו, או הפיסיקה שתהיה בידינו גם עוד כמה אלפי שנים, יכולה לספק. היא אכן זו שמאגדת בתוכה ובאמצעותה את מה שאנו יכולים להגיד (ומה שאיננו יכולים להגיד, אם להיות ויטגנשטיין לרגע...). אבל, וזה אבל חשוב מאוד, המתמטיקה אינה עוסקת בלתאר את העולם בו אנו חיים ואותו אנו חווים. יכול להיות שלאחר תהליך ארוך ומסובך נוכל לראות כיצד חלקים מהמתמטיקה (ואולי, אם כי זה אינו סביר, המתטיקה כולה) אכן מתאימים ככפפה לעולמנו, אבל פירוש זה הוא בדיוק העיסוק הפיזיקלי. מדוע אני טוען כי אין זה סביר שכל תחומי המתמטיקה יתבררו שמתארים את המציאות? ובכן, מכיוון שהמתמטיקה נותנת לנו את כל העולמות האפשריים ואילו אנו קיימים בעולם אחד בלבד. העולמות האחרים שאותם חוזה המתמטיקה אולי מתקיימים ואולי לא מתקיימים, אבל על סמך נסיון המציאות שלנו אין לנו דרך לבחון אותם ולכן אנו נשאר עם הפתרון המתאים לתצפיות שלנו על עולמנו. יכול להיות שכדי למנוע את הויכוח הסמנטי על הכינוי "מלכת המדעים" (כינוי מטופש לכשעצמו), כדאי פשוט להוציא את המתמטיקה ממאבק ההיררכיה ולהגדיר אותה כבסיס המדעים? אם המדעים? אומנת החצר של ילדי המדעים השובבים?