טעמי המקרא

טעמי המקרא

יש לי כמה שאלות לגבי הגיה נכונה בתנ"ך. אם יש מישהו שמבין את הטעמים אשמח לתגובה. יש לי מבחן מחר!!! מיכל
 
שאלה

מה אומר סימן של משולש מתחת למילה, כדוגמת המילה "קום" בבראשית י"ג פסוק י"ז?
 
ועוד שאלה

מהו הסימן מעל המילה "ויאמר" בבראשית פרק כ"ב פסוק ב'? אני רוצה להיות בטוחה שאני עושה הפסקה וחיבור במקום הנכון. אני אתן דוגמה: בראשית כ"ב פסוק א: ה- הפסקה, ח- חיבור ויהי - ה- אחר-ח-הדברים-ח- האלה-ה- והאלהים-ה- נסה- ה- את אברהם-ה- ויאמר-ח- אליו- ה- אברהם-ה- ויאמר-ח- הנני- ה.
 
עוד משהו

מה זה אומר כשיש שני טעמים באותה מילה (אני חושבת שזה אומר שאחד מצביע היכן להטעים את המילה והשני מהווה טעם שמפרדי או מחבר), איך אפשר לדעת בדיוק דוגמה: בראשית פרק כ"ב פסוק ו' "וישם"- האם הטעם הוא אזלא או פשטא? תודה מיכל
 
תודה על העזרה

אני אכן משתמשת בתנ"ך בהוצאת קורן, כי זה מה שנדרש ממני עבור המבחן.
 

eyalnadav

New member
תשתמשי בתנ"ך קורן בלבד

הןוא הכי מדויק מבחינת הכל- טעמים ונקודות. אמרו חז"ל "שבשתא כיוון דעל על" והכוונה ששיבוש שנכנס לראש האדם קשה להוציא אותו , אז עדיף לא להשתבש.
 

סוריאל

New member
למה דוקא קורן?

ומקראות גדולות מה יהא עליהן? (יהו כרוכות ומונחות בקרן זוית, כל הרוצה ליטול - ילמד קודם כתב רש"י, אח"כ יבא ויטול). ומה רע בתנ"ך ברויאר? הרי הוא הוגה ע"פ כתר ארם צובא (מה ששרד ממנו).
 

eyalnadav

New member
אני יכול להמליץ על מה שאני יודע

ולא על מה שלא. מי שמבקש ללמוד תנ"ך עם פירושים שילמד במקראות גדולות או דומיהם . מי שמבקש ללמוד תנ"ך ברציפות שילמד בתנ"ך קורן
 

סוריאל

New member
בד"כ אלו משרת ומפסיק

ומבחינת פיסוק יש משמעות למפסיק בלבד. מבחינת ההטעמה, המפסיק מציין את הטעם העיקרי והמשרת מסמן טעם משני, כמו הגעיה (למעשה הוא מחליף געיה). כך למשל במילה 'והאלהים' בבראשית כב:א. במקרים נדירים יש שני מפסיקים במילה אחת. אבל במקרה המסוים שציינת אין שני טעמים אלא טעם אחד בלבד: פשטא. אם זו היתה אזלא היה רק סימן אחד. עייני בהסברי דלעיל. הערה כללית על מקום ההטעמה ומקום סימון הטעם: בד"כ הטעם מסומן מעל או מתחת להברה המוטעמת, אבל יש מספר מצומצם של טעמים שמסומנים תמיד בתחילת המילה או בסופה, בלי קשר להברה המוטעמת (ואיך יודעים איך לקרוא? זוכרים). אלו הם: פשטא, זרקא, סגול, תלישא קטנה - מסומנות תמיד בסוף המילה. תלישא גדולה - מסומנת תמיד בתחילת מילה. בהוצאות מסוימות הטעמים הללו מסומנים פעמיים: פעם אחת במקום 'שצריך' ופעם אחת מעל ההברה המוטעמת. נ.ב. כל הסימונים שנזכרו כאן מתייחסים לטעמי כ"א ספרים. בתהלים, משלי ואיוב יש מערכת טעמים שאמנם מבוססת על אותם עקרונות ופחות-או-יותר על אותם סימנים, אך משתמשת בהם בדרך שונה.
 
תשובה וגם משהו על האזלא

הכפילות במילה הנ"ל היא בדיוק בשביל לדעת היכן להטעים את המילה, כי הפשטא תמיד בא בסוף התיבה ואילו הקדמא (או איך שכתבת 'אזלא') בא תמיד בהברה מלעילית. במקרה והפשטא מוטעמת במלעיל, כופלים את הפשטא גם בסוף התיבה וגם בהברה המוטעמת. בדיוק כפי שנהגו נקדנים בדורות האחרונים לעשות לזרקא, סגול ותלישא. (חוץ מברויאר) שמו המקורי של הקדמא היה אזלא כי ניגון האזלא "הולך" ומתחבר לתיבה הסמוכה, ואילו ניגון הפשטא מפסיק. בתקופה מאוחרת יותר קיבל הגרש את שם משרתו (אזלא) והמשרת קיבל את השם החדש 'קדמא' - על שם שהוא "קודם" ל"אזלא" או לתחליפו.
 

eyalnadav

New member
טעם אחר -תרי קדמין

זה לא קדמא או פשטא, זה שילוב של שתיהן במבטא
 

eyalnadav

New member
ההפסקות לחוד והקריאה לחוד

הטעמים מראים לנו אילו מילים ואותיות לחבר ואילו להפסיק, בנוסף גם האם המילה היא מלעיל או מלרע, ואיזה פועל יש למילה , כגון המילה ושבתי, אם הטעם בתחילה זה מהפועל שב למקומו, ואם בסוף זה מהפועל ישב (הטעם בסוף ולא בתחילה). יש הבדל בין הקריאה בתורה לבין הקריאה בנביא או בכתובים בפרט בספרי אמ"ת - איוב משלי תהילים. ההפסקות דומות בכל התנ"ך
 
תיקון קטן

המילה "אחר" מוטעמת בפשטא שהוא הפסקה קטנה לפני הזקף. שני המילים "ויאמר" מוטעמים במשרתים, כלומר טעמים מחברים. המשרת הראשון (מתחת ל"ויאמר" הראשון) הינו "מונח", ואילו השני הוא מרכא המהווה משרת לכל הדרגות של המפסיקים, ובמקרה זה ל"סוף פסוק".
 

סוריאל

New member
פָּזֵר

טעם מפסיק, חלש יחסית. בנוגע לחלוקת הפסוק, יש לך טעות אחת: המילה 'אחר' מוטעמת בפשטא, לא בקדמא, ולכן גם אחריה יש הפסקה. נכון שלא תמיד קל להבדיל בין הטעמים האלה, משום שמבחינה גראפית הם זהים לחלוטין (למעט בהוצאת קורן, שם יש הבדל דק ביניהם). אבל במקרה הזה חייבת להיות פשטא: קדמא לא תבוא כך סתם לפני מונח. כמו כן, קדמא מסומנת מעל מקום הטעם, ואילו פשטא תמיד מעל האות האחרונה (ובד"כ גם בקצה השמאלי של האות). בהרבה תנ"כים נוהגים לרשום את הפשטא פעמיים - מעל מקום הטעם ומעל האות האחרונה - וגם כך אפשר להבדיל בינה לבין קדמא.
 

eyalnadav

New member
הסימן פזר גדול

אחר -הפסקה ולא חיבור, יש טעם של אזלא על המילה שהיא מפסיקה ולא מחברת ,כל השאר נכון
 
למעלה