טעמי המקרא

תמשיך לבהות, אבל טעית

המשולש מתחת למילה "קום" אינו המהפך אלא הטעם הנקרא יתיב. היתיב הינו טעם מפסיק הבא במקום פשטא. הפשטא הינו משרת המחלק את תחומו של הזקף, שדרגתו היא מלך. יתיב בא במקום פשטא כאשר המשנה שולט רק על תיבתו וההטעמה באה בראשית התיבה. המהפך הינו משרת לפשטא, וכנראה שהשואלת הנכבדה מעיינת בתנ"ך קורן, מפני שבתנ"ך קורן היתיב שצורתו המקורית היא כמהפך, היתיב מסומן כמשולש בדיוק בגלל אנשים שכל מה שהם יודעים לעשות זה לבהות ניכחם ולא לרדת לעומקם של דברים.
 

סוריאל

New member
אה.

אבל לא הבנתי: אם הפשטא הוא מפסיק, איך תוכל לומר שהוא משרת? הייתכן שהתכוונת לומר שהוא מִשְנֵה?
 

סוריאל

New member
יתיב

טעם משרת, בד"כ לפני זקף או מונח וזקף. מבחינה גרפית הוא זהה למהפך (ומכאן הטעות של בוהה), אבל אפשר להבדיל ביניהם לפי יחסם לשאר הטעמים (מהפך יופיע כמעט תמיד לפני פשטא) ולפי מקום הכתיבה שלהם: מהפך נכתב משמאל לסימן הניקוד, יתיב מימין. בהוצאת קורן מסומן היתיב כמשולש סגור, כדי להבדיל אותו מהמהפך.
 

סוריאל

New member
נו, מילא

אני נותן לערך הזה מספיק בקושי. אפילו בלי להתייחס לטענה הבלתי מנומקת שמקור הטעמים "בימי בית שני" (מעניין על מה הוא מבוססת קביעה נועזת כל כך). אם כבר, עדיף לפנות לאנציקלופדיה המקראית.
 

eyalnadav

New member
מקור הטעמים מסיני

על טענות אחרות אין מה לדבר - הסתירה מובנת לכל , התחילו לקרוא בתורה עוד מזמן משה רבינו ויהושוע ואילך בתורה ולא רק בבית ראשון או בבית שני, בנוסף צריך לדעת איך לקרוא בתורה, וזה ע"י הטעמים והנקודות , ראו גם במסכת מגילה דך ג עמוד א למעלה בענין
 

סוריאל

New member
האמנם?

מדוע, אם כך, טרח רס"ג להטעים את ספריו? הלא אם הטעמים מסיני ניתנו, לא יכול אדם לעשות בהם ככל העולה על רוחו.
 

eyalnadav

New member
יש הרבה דברים שנשכחו באורך הגלות

וזה אחד מהם , כשם שנשכחו הרבה מאד בסוף בית שני הלכות וטעמים ומשניות , ובכל דור התורה מתמעטת. ולכן יש הגהה של בן אשר עם כתר ארם צובא והטבריינים עד שטעו וחשבו שהם התחילו עם טעמי המקרא.
 
חידה למביני עניין

מהו הטעם המופיע מתחת המילה 'ויצא', בצירוף 'ויצא נח' בבראשית ח' פסוק י"ח?
 

סוריאל

New member
אם זו טפחא -

המיקום שלה מאוד מאוד מוזר (בלשון המעטה). או אולי זה שריד למערכת הטעמה אלטרנטיבית. בכל אופן, אין לי הצעה אינטלגנטית יותר.
 
שים לב סוריאל, ויקרא כ"א פסוק ד' "להחלו"

הטעם הנ"ל נקרא 'מאיילא'. מאיילא מופיע 16 פעמים בכל המקרא. הוא משרת המופיע תמיד בתיבת הקיסר (גם תיבה מוקפת). לידע כללי, גם פזר גדול הנקרא בפי העם 'קרני פרה' מופיע 16 פעמים במקרא, וכמוהו גם הירח בן יומו המשרת. הטעם הנדיר ביותר הוא מרכא כפולה המופיע 14 פעמים בלבד. אגב, המרכא הכפולה, למרות שהוא בא לאחר דרגה ולרוב מנוגן כמין תביר, הוא משרת. עניינו של המרכה הכפולה הוא שישנם שני משרתים לטיפכא. הראשון הוא דרגא והשני מרכא כפולה.
 

סוריאל

New member
אח, המרכא הכפולה

דוקא טרחתי פעם להתקשר למומחה המקומי לטעמים (אז הוא היה מקומי. היום כבר עברתי למקום אחר) כדי לברר איך לנגן אותה. ולא, זה לא היה 'כמין תביר'. ומלבד זאת, חן חן לך על הפצת הידע.
 
למעלה