טעם vs בריאות -

[lollapalooza]

האמת שאת זה לא ידעתי.

התייחסתי לשומן הרווי. אבל אם ככה, אז בכלל עדיף בלי.

 

[האלזה]

השאלה (שאני תמיד שואלת ואף פעם לא נענתי)

היא מה האלטרנטיבה?
אני לא שואלת מה אפשר לאכול במקום שמן דקלים (אם כי גם זו שאלה טובה, מפני שלמי שאוכל אוכל מעובד ומשתמש במוצרי קוסמטיקה יהיה קשה מאוד להמנע מהמוצר הזה).
אני שואלת: מה היה קורה אם לא היו שם גידולי דקלים לתעשיית השמן.
האם לא היו עוברים לגדל שם צמחים אחרים מהם יפיקו שמן? ואז נחרים את השמנים האחרים?
מאוד יכול להיות שיש תשובה לשאלה שלי שנובעת מבורות, למשל:
דקלים לשמן תופסים יותר שטח
דקלים לשמן מגדלים רק איפה שהיו פעם יערות גשם
בינתיים לא הצלחתי להבין את הפואנטה של החרם על המוצר הזה.
אני לא רואה מה ההבדל בינו לבין כל גידול חקלאי אחר שתמיד בא על חשבון חיות הבר.

 

[lollapalooza]

אני לא מחרימה שמן דקלים.

אני אעדיף לא לאכול אותו כשאין באמת סיבה וכשזה לא מאכל חיוני (כמו האוריאו הנ"ל) אבל באמת שאצלי זה מגיע מטעמי בריאות.

 

[האלזה]

את יודעת אם הוא נחשב גרוע יותר משמן קוקוס?

 

[subatoi]

אני לא בקיא במאבק הזה בכלל,

אבל אולי (אולי, אין לי מושג), זה רק בגלל האורנג-אוטנים? אם אלה היו חיות פחות נדירות (יחסית) אולי לא היתה קמה זעקה. ואולי גם אם היו מגדלים שם חסות בשטחים האלה על חשבונם היה חרם על החסה שמיובאת מ-X, בניגוד לחסה שמיובאת מ-Y.

כאמור, אולי.

 

[hidroash1]

שמן דקלים

הוא בעל .שומן רווי ומעולה בתעשייה אינו מתחמצן בקלות . טוב מאד בטיגון .אבל השאריות שלו הם שומן רווי לגוף שלנו. אנחנו מעדיפים שומן לא רווי.
והחלק המוסרי בהשמדת יערות מכריע .

 

[Ofericko]

אתה עושה הפרדה מצויינת בין

בלוטות הטעם לבלוטות השכל

הלוואי עלי.

 

[vegetalien]

Practice makes perfect.

 

[Ofericko]

 

[subatoi]

בלוטות השכל הזכיר לי ת'מושג הידוע מימי ביה"ס:

"דלקת בקרום החשק". תמיד היה בשימוש ע"י מורות

כלפי תלמידים שלא התחשק להם לעשות משהו

 

[האלזה]

מטוגן תמיד יהיה לי טעים

אבל מחשבה על תאנה טריה ופסיפלורה גורמת לי לרייר.
בכלל, מאוד קל להתחבר לפירות טרופים: מנגו, אננס...
פעם הייתי הרבה יותר בקטע של ג'אנק, זה באמת תהליך של שינוי בתפיסה שגורם לי חשק לפירות.
עדיין שואפת להגמל מדובונים

 

[noa555555]

אני מודה שמטוגן ממשיך להיות החולשה שלי

צ'יפס, שניצלי טופו למיניהם , כל מה שתופס קריספיות בדרך עם השמן ... רצוי עם קצת כמעט פחם בשוליים ושיהיה קראנצ'י כזה ושתכאב לי הבטן אחרי כן טוב טוב. גם כרוב ניצנים, כשהוא מטוגן, משודרג בעיני

לכן מתרחקת. אבל זה לא תמיד מצליח לי . לרייר על פירות זה הכי שיש, (עד שגיליתי את הערך הקלורי של תמר בודד חחח. )

 

[Ofericko]

נכון. גם מטוגן קורץ לי יותר ממבושל או אפוי.

 

[vegetalien]

זה דבר טבעי.

מאכלים עתירי קלוריות מגרים יותר את בלוטות הטעם. ולמה? כי האדם לא התפתח בחברת שפע. תקופות רעב היו דבר של מה בכך.
לכן, כל זמן שאדם נתקל במאכל עשיר באנרגיה, הפיתוי גדול, והגוף כאילו אומר: "אכול מהר, כי אולי מחר לא יישאר".

 

[האלזה]

לא יודעת אם "יותר"

כי עדיין באותה מידה עדיין יש לי חשק למטוגנים וחטיפים, אבל מה שבטוח זה שלפחות העליתי פירות מסויימים בדרגה וזה חלק חשוב מתהליך ארוך.
(דרגה רוחנית. הם שמחים כש

)
אני קוראת לפעמים סטטוסים של פרוטראינים ותוהה אם אי פעם אזכה לסלוד מצ'יפס.

 

[l coyote l]

אילו ידעת שמרבית הצ'יפסים במסעדות

עשויים למעשה מאבקה ומגיעים ממפעל שייצר אותם בתבניות (כן, כולל אלה שנראים כאילו נחתכו בהקצה של תפוה"א), ולא עשויים מתפו"א באמת - לא היה מוריד לך מהצ'יפס הזה?

(מתוך מידע פנימי של מי שעסק בתחום עם אותם מפעלים..)

 

[האלזה]

לא ממש, הרי אני עדיין אוהבת דובונים

וככה אני מדמיינת שעושים אותם (מה גם שרוב צריכת הצ'יפס שלי היא מפלאפליות, שם מטגני את הציפס מול העיינים).
לרוב אני מצליחה לפתח סלידה אם אני מגזימה עם משהו ואני מרגישה שזה עושה לי רע.
לפעמים זו סלידה זמנית, לפעמים זו גמילה מוצלחת (ראה מקרה כריות

)

 

[l coyote l]

זה שמטגנים את הצ'יפס מול העיניים לא אומר

איך הוא נוצר...
אה, מוכר הסיפור עם כריות, ובכלל עם גמילה ע"י הגזמה

 

[האלזה]

בתכלס נכון, אבל לטובת הא-אשקלונים שביניכם:

באשקלון יש מנהג (לא גורף אבל מקובל) להכין צ'יפס מפרוסות עגולות טבולות בבלילת קמח, והם לא נראים קפואים.

 

[l coyote l]

אזכור לבקש ממך המלצה למקום לאכול בו כשאגיע

לאשקלון