טעם vs בריאות -

Ofericko

New member
טעם vs בריאות -

אחה"צ טובים לכולם.

שאלת OFF שמעסיקה אותי בזמן האחרון:

אני יודע שטעם הוא (א) מאד סובייקטיבי ו-(ב) נרכש ומשתנה לאורך הזמן אבל עם זאת אני מרגיש כבר הרבה זמן, שככל שמאכל מסויים בריא יותר, ככה הוא פחות טעים לי ולהיפך, ככל שמאכל פחות בריא, ככה הוא יותר קורץ לי וערב לחיכי

אפשר לראות את זה באופן די גורף בכמעט כל תת-תחומי המזונות.
האם המצב הזה מוכר לכם?
כמה מתוך זה לדעתכם זה נטו בלוטות טעם וכמה מתוך זה זה פסיכולוגיה רשעה
?

מבאס קצת...
 

lollapalooza

New member
אני חושבת שזה משהו שרובנו מתמודדים איתו.

סוכר, שמן וכל שאר המזיקים האלה טעימים ממש. באופן אישי אני מאמינה שזה פשוט אתגר אלוהי/ קוסמי כלשהו שנועד לאמן אותנו בשליטה עצמית ובמינון נכון. אולי זה לא באמת ככה, אבל זה מה שמנחה אותי כשאני מנסה לשכנע את עצמי להמנע מלהפריז בשטויות.
 

Ofericko

New member
אז בדיוק, "האתגר האלוהי" הזה - הוא

משהו כימי? פסיכולוגי?
לאלה שלא סגורים על קיומו של אלוהים
 

lollapalooza

New member
אין לי הסבר הגיוני לזה

לכן אני תולה את זה בכח עליון

פחות משנה לי מאיפה העניין הזה מגיע. אני החלטתי שזה שיעור בשבילי ואני חיה לפי ההחלטה הזו. לא תמיד בהצלחה כמובן.
 

קרנף לבן 1

Well-known member
מנהל
לגבי מזונות קנוים ההסבר פשוט מוסיפים להם....

משפרי טעם וריח וחומרי טעם וריח.
שאינם בריאים לדעתי
הפיתרון -לתבל טוב את המזון ומפעם לפעם לשנות את התיבול.
 

l coyote l

New member
תשובה ג - הרגלים. וזה תהליך לא קצר.

כמו שהזכיר קרנף, זה קשור בין השאר בתיבול.
אולי צריך לעשות את זה בהדרגה, אולי בבת אחת ואולי זה קורה מעצמו (פשוט קשה לי לשחזר איך זה קרה אצלי ומתי),
אבל זה כנראה מתחיל בלהפחית במלח וסוכר.

כשמורידים/מפחיתים בשני אלה, עם הזמן האוכל מפסיק להרגיש תפל, ומתחילים להרגיש את הטעם של המזונות עצמם.
כשזה קורה, כבר קשה עד בלתי אפשרי לאכול מזון מתובל יתר על המידה, בעיקר במלח, ודברים מומתקים מדי
אפשר להעזר במזונות שמנים באופן טבעי שטעימים בפני עצמם (כמו אבוקדו, או טחינה. נסה למשל לתבל סלט עלים בטחינה מעורבבת עם פסטו, או לערבב את העלים עם אבוקדו).
כך פחות מרגישים שהאוכל תפל, וזה עוזר בהדרגתיות התהליך.

מטוגן זה כבר נושא אחר. אין לי מושג איך קורה שזה מתחיל פשוט להגעיל, בלי קשר לטעם.
 

Rock Solid

New member
מוכר

גם אני הייתי ככה פעם, היום ההפך. העובדה שמאכל בריא רק מגבירה את ההנאה שלי מאכילתו (ולהפך אם הוא לא בריא). אני כבר לא רואה באכילה דרך לספק את בלוטות הטעם שלי אלא דרך להזין ולתחזק את הגוף - הטעם זה רק בונוס, תופעת לוואי שאני נהנה ממנה אבל היא לא העיקר.

בגלל שאני משתדל להיות כמה שיותר מודע לחסרונות שבאכילת ג'אנק מעובד/מטוגן/רווי שומנים/מלח/סוכר, זה הרבה פחות מהנה לאכול אותו, מה שגורם לי להימנע ממנו כמעט לחלוטין. התוצאה היא שהאוכל הבריא הופך לסטנדרט מבחינת הטעם, ואני כבר לא משווה אותו לכלום. זה מה יש וזה טעים. לא יותר טעים ולא פחות טעים - פשוט טעים.
 

lollapalooza

New member
מזכיר לי משהו שקרה לי השבוע -

פעם הייתי די מכורה לאוריאו ובמעבר לטבעונות הייתי בטוחה שאין אוריאו טבעוניים ופשוט הפסקתי לאכול את זה. כששמעתי פה בפורום שדווקא יש, זה ממש שימח אותי. ואז השבוע בסופר בדיוק נתקלתי בהן ורציתי לקנות, וכשקראתי את רשימת המרכיבים, הכל באמת היה טבעוני אבל גם ממש ממש לא בריא. כל מיני שמן דקלים וחומרים מזעזעים כאלה ואחרים, שפשוט יצא החשק ולא קניתי. אני די בהלם מעצמי אבל גם מבסוטה ממש שהגעתי למצב כזה.
 

noa555555

New member
אוף על השמן דקלים מלא הסבל הזה שדוחפים בכל

מוצר.. ממש אוף .
 

noa555555

New member
=============>>>

מתוך אתר אנונימוס:

בכתבה "מה שקמפיין אחד חזק יכול לעשות" (nrg מעריב, 27.3.2010) מספר אביב לביא על מחאת גרינפיס נגד תאגיד המזון נסטלה, המשווק שמן דקלים שהופק תוך הרס יערות גשם. בכך פוגע נסטלה בבעלי-חיים רבים, ביניהם קרנפים, טיגריסים ואורנג-אוטנגים. בעקבות המחאה, הודיע נסטלה כי ינתק את קשריו עם אחד מספקי שמן הדקלים שלו, וכי עד 2015 יעבור לשימוש רק בשמן דקלים שהופק ללא פגיעה ביערות.

קיצר, שמן בעייתי יותר מהשאר . זה וקוקוס .
צריך לבדוק מקורות בדרך כלל, למדקדקים. זה בלתי אפשרי לעשות את זה כשדוחפים את זה ממש לכל מוצר :(
 

subatoi

New member
אני זוכר תשדיר מצוין בנידון נגד נסטלה,

לצערי לא ראיתי אותו מעולם (ולא היה לי כוח מעולם לחפש) אלא רק קראתי תיאור שלו.
האגדה מספרת שהתשדיר הציג חפיסה של קיט-קאט (נו, אתם יודעים, "כיף-כף" כזה שבנוי באצבעות של שוקולד) שכשפותחים מגלים בפנים אצבע של אורנג-אוטן.

מזעזע.
וגאוני.
 
למעלה