אני דווקא חושבת
שעם קריאה חוזרת ונשנת של רשימות רכיבים כבר ממש לא בא לי על רוב האוכל הלא בריא שאכלתי פעם.
אני לא טבעונית מחמת הבריאות, אבל עדיין לחשוב שאני מכניסה דברים כאלה לגוף שלי גורם לי להמנע מהם, טבעונים ככל שיהיו.
אני חושבת שאם רגילים ואוהבים לבשל בבית פתאום דברים נראים אחרת. חוצמזה אני מסכימה ממש שהעניין הוא גמילה ממלח וסוכר, שהופכת את הדברים המעובדים הרגילים ללא-כל-כך טעימים עד מגעילים ממש, כי הם משופעים בהמון מלח וסוכר בקטע פסיכי! אנחנו פשוט התרגלנו לזה מילדות. אם נגמלים (או מראש לא אוכלים כמעט מלח כי אבא שלי שונא ואז מילדות
) אז מגלים שאנשים שמים כמויות שלא יתוארו של מלח באוכל שלהם, וזה לגמרי הורס את הטעם שלו.
זה כמו שאנשים שמים בשמים המטשטשים את הריח האמיתי, ובגלל הרגלים שלנו בחברה המערבית זה כאילו מריח לנו יותר טוב- בדיוק אותו הדבר עם טעם.
הפחתת מלח וסוכר גם היא כשלעצמה תורמת המון לבריאות, בכל מובן כמעט, אבל גם במובן שמלח מונע ספיגה של חומרים חיוניים.