טיפול תרופתי

יכול להיות שאת פשוט בן אדם חזק

שהחלטת לקחת רק כמה שבועות כדורים וזהו אבל יש אנשים שמתמכרים לזה הם אומרים לעצמם, הויי איזה יופי אם הכדור הזה עשה לי כל כך טוב אולי אני המשיך לקחת. ואז הוא נכנס למן מעגל קסמים כזה שקשה לצאת ממנו תאמיני לי ענת, זה הכל פסיכולוגי להפך ברגע שאת עוברת משבר זה עושה אותך יותר חזקה
 

ענת נ

New member
לא מאמינה בזה

עברתי שנה של סיוטים עד שהסכמתי לקחת טיפול תרופתי. לפני כן חרשתי את האינטרנט בחיפוש אחרי חומר על דכאון וחרדות, שוחחתי עם הרבה אנשים בפורומים של פסיכיאטריה ופסיכולוגיה ונפגשתי עם כאלה שהתנסו בסוגים שונים של כדורים. עשיתי מחקר רציני מחאר ואני היפוכונדרית ובקושי השתמשתי באקאמול... הבנתי שללא תרופות אני אבודה פיזית ונפשית. התרופה הצילה את חיי ושיפרה אותם באופן מדהים, הבעיה היא ששמנתי ממנה ואז החלטתי להפסיק.
 

ענת נ

New member
לא מאמינה בזה

עברתי שנה של סיוטים עד שהסכמתי לקחת טיפול תרופתי. לפני כן חרשתי את האינטרנט בחיפוש אחרי חומר על דכאון וחרדות, שוחחתי עם הרבה אנשים בפורומים של פסיכיאטריה ופסיכולוגיה ונפגשתי עם כאלה שהתנסו בסוגים שונים של כדורים. עשיתי מחקר רציני מחאר ואני היפוכונדרית ובקושי השתמשתי באקאמול... הבנתי שללא תרופות אני אבודה פיזית ונפשית. התרופה הצילה את חיי ושיפרה אותם באופן מדהים, הבעיה היא ששמנתי ממנה ואז החלטתי להפסיק.
 
מתחברת לזה

לקחתי ארבע שנים סרוקסט ברציפות. לדעתי מה שהכדור הזה עשה, או בכלל תרופות פסיכיאטריות זה פשוט להרדים את הכאב. זה לא להתמודד. פתאום יש הקלה, הקלה כל כך מבורכת יחסית למצב שהיינו בו, אפשר לעבוד, לתפקד. אבל ההקלה היא על הסימפטומים לא על הבעיה. הבעיה נשארת שם וכדי לטפל בה צריך לעשות דברים אחרים, שיחות, רפואה אלטרנטיבית, עבודה עצמית - כל אחד ומה שהוא מתחבר אליו. רוצה לשתף אותכם שבחודשיים האחרונים אני בגמילה מהכדורים. בהתחלה היו ייסורים, זו היתה ממש גמילה. עשיתי את זה בהדרגתיות ולפי הוראות הרופאה, אבל ברגעים/בדקות/בימים שהרגשתי את החולשה והסחרחורות והדופק לב המהיר, הבחילות, תחושת הרדיפה לפעמים, הרגישות לרעשים וקולות - זה הפחיד אותי מאוד. הרגשתי רע. לאט לאט התחושות הפיזיות נעלמו. היום אני במינון מזערי ומי שישאל את דעתי האישית אמליץ לא לגעת לעולם בתרופות פסיכיאטריות. שיקיף את עצמו במישהו שיכול להכיל אותו, לחבק, להיות בשקט לידו, שיקח מוצרים טבעיים, כשהוא מסוגל שיקרא ספרים שפועלים על המודעות העצמית. הכל רק לא תרופות. זה סמים ויש אינטרס ברור ליצרני התרופות.
 
תגידי את זה לענת

נראה מה אז יהיה לה להגיד. תראי זה לא חוק, כל בן אדם הוא שונה אחד מהשני
ענת הצליחה יפה מאוד לצאת מהמצב הזה
ויש אנשים שלא מצליחים לצאת מזה,
את יודעת כמה קשה זה לחיות עם כדורים שאת חייבת להיות תלויה בכדור כי אם לא תקחי אותו, את תתחילי להשתגע, להזות דברים, להתחרפן, לדבר לא לעניין ליד אנשים, לאבד שליטה על עצמך, להכנס לסרטים, לחשוב שאנשים רודפים אחריך, שכל העולם רוצה שיהיה לך רע, לאבד אנשים יקרים וחשובים לך בחיים כי דיברת איתם שטויות, קיללת, השמצת.
אבל לא היית בפוקוס, פשוט זה בגלל שלא לקחת את הכדור בזמן, או בגלל שעברו כבר ה 8 שעות ואין לזה כבר השפעה.
שורה תחתונה, ענת וכל מי שקורה את זה * צריך להיות בן אדם חזק מאוד, כמו ענת
* אפשר להשתמש בחומרים טבעיים, בדיקור סיני, באלף דברים חוץ מכדור חבר'ה, אנחנו היום בשנות ה - 2000 היום לכל דבר יש תחליף
נכון כשלוקחים כדור יש הרגעה.... אבל היא ריגעית ואחרי זה אתה מתמכר וכל החיים שלך לא טובים
בבקשה, תחשבו טוב טוב. עצה מחברה טובה מאוד.
 

לירי6

New member
היי ענתי יקרה שלי

תראי יקרה, כמו כל הדברים, אין אמת גורפת אחת שמתאימה לכולם. המונים נעזרים ברפואה אלטרנטיבית, והמונים לא. יש אנשים אהובים ומחובקים שלא מצליחים לעמוד על רגליהם למרות שיש מי שמכיל ותומך בהם, ויש כאלה שגם אם לא מוכלים ע"י אחרים, מצליחים להתרומם. הוואריאציות כל כך רבות ושונות, כי אנחנו שונים ומגיעים לעולם הזה עם הטבעה גנטית שונה, בדרך אנחנו אוספים ומגבים אותה במערכת של ערכים שהם פרי חינוך של הבית והרחוב, מטמיעים לתוכנו הרגלים ויכולות וכל החיים ממשיכים להתאמן בהם. כך שמתקבלים אנשים כל כך שונים גם ביכולות לעמוד מול העולם ולהתמודד. ולכן גם אין צורך לשפוט, אלא אנחנו אמורים לקבל את כל אלו שאינם כמונו, ולכבד. ובעקר לכבד גם את הדרך שלהם. תראי יקרה, אני שמחה לשמע שאת עוברת תהליך של הרחבת המודעות ופתיחת אופציות נוספות להחלמה שלך. אבל את צריכה לקחת דבר אחד בחשבון. את עברת איזשהו תהליך עד שהגעת לכאן. יתכן שלפני 4 שנים, לא היית מצליחה לעשות את מה שאת עושה היום. יכול להיות שדווקא הטיפול שעברת אפשר לך להבשיל לתוך מה שאת עושה היום. את יודעת, לפעמים אני תופסת את עצמי שופטת את עצמי על שנים שבזבזתי על... ושלא עשיתי את... ולא ראיתי שאפשר ל... ואז אני מבינה, שלו לא הלכתי בדרך שהלכתי, לא הייתי יכולה לשפוט את עצמי היום, ואני מבינה שהשיפוט הוא מוטעה, שאין בו צורך, ושרק הדרך אותה הלכתי אפשרה לי להגיע בסופו של דבר למקום הזה בו אני נמצאת עכשיו. לו יכולתי להגיע לכאן לפני 20 שנה, הייתי מגיעה. אבל כנראה שלא יכולתי והייתי נאלצת לעבור דרך שתבשיל ותכין ותסלול עבורי את הגישה למקום הזה. ואז אני מבינה שהדרך שעשיתי לא היתה לחינם, והזמן לא בוזבז על כלום, ואני שמחה עם מה שיש ולא חושבת על מה שיכול היה להיות אם... ובקשר לדיון כאן על אנשים חלשים, אנשים חזקים, אני למדתי שהחוזק שלי הוא ביכולת שלי להכיל את המקומות החלשים שבי. אוהבת אותך. זוכרת? לירי
 

לירי6

New member
למה יופי?

האם מתוך מה שכתבתי השתמע כאילו אני לא אוהבת אותה? הולכת לאיבוד מכירה אותי לא מהיום. גם אם לא הייתי כותבת, היא יודעת כמה אני מעריכה את חכמתה ואנושיותה, וכמה אני אוהבת אותה. לירי
 
גם אני ../images/Emo23.gif אותך

מאוד מאוד מאודדדדדדדדדדדדדדדדדד !!! ואני מסכימה, אין אמת אחת שגורפת לכולם, אבל בכל זאת, בגלל הנסיון שלי, אם מישהו ישאל או יתייעץ איתי אני לא אמליץ, ואני כן אספר מה שאני חושבת שזה ממכר, ולא כמו שאומרים לנו שלא- זה הכי מרתיח אותי לירי, שאומרים שלא, מראש יכולת השיפוט שלנו מוטלת בספק. אני תמיד מכבדת כל אחד באשר הוא. ומשתדלת לא לשפוט. ובכלל מראש לא התחברתי לכל הדיון הזה של אנשים חזקים/חלשים. זה לא רלוונטי מבחינתי. הבאתי את הסיפור שלי. ומצד שני, נכון שהיום יש לי יותר מודעות ואני לא מסתכלת לאחור ומתבאסת על ארבע שנים שלקחתי. זהו, משלימה עם הפרק הזה בחיי וצועדת קדימה בלי זה. אני לוקחת שליטה על החיים שלי ולא בזכות איזה כדור. הנפילות הן הנפילות שלי, וההתרוממויות הן שלי גם. אבל רק שלי. לא של הכדור. ובטח שאני זוכרת. ומתגעגעת אפילו מאוד. שבת טובה נשמה לך ולמשפחה, ולכל הפורום.
 

לירי6

New member
מאושר לי מאד, ושמח לי לשמע

שאת מרגישה שהחיים שלך היום הם בשליטה. מה שאת כותבת הוא שלמדת לקבל את עצמך על חוזקך וחולשותייך, על הטוב והרע שמזמנים לך החיים. זה יפה ענתי. היכולת להכיל את עצמך על כל מה שקורה היא נכס אדיר. אני רוצה להעיר את תשומת לבך לדבר אחד שכתבת. את כותבת שכשהפסיכיאטרים ממליצים למטופלים שלהם על טיפול תרופתי, הם לא מספרים את האמת, לא את כל האמת. את אומרת שמראש, יכולת השיפוט של כל פגוע נפשית מוטלת בספק ע"י הממסד הרפואי. אז ראשית, אני מסכימה אתך, ואת האמירה הזו הייתי מחילה גם על תחומי בריאות אחרים. לא רק כאלו שעוסקים בנפשו של האדם. ושנית, אני מרגישה שבאמירה הזו יש הרבה מאד כעס, לא על התרופות אלא על נותניהן, על כך שמטילים ספק ביכולות האישיותיות של חוליהם, והשאלה שאני שואלת אותך היא האם אין כאן השלכה של הכעס שעל הרופאים, על התרופות? סתם נק' למחשבה. ייתכן שאני טועה. מוצא חן בעיני שכשאת נשאלת את מדברת על ההתנסות האישית שלך. אני חושבת שזה הוגן מאד. גם אני מדברת על ההתנסות האישית שלי, שאגב, שונה מאד מההתנסות שלך. ומאחר ושתינו לא חוטאות בהכללות, אנחנו כנראה באמת קרובות משפחה...
ביי יקירתי. שבת טובה לך לירי
 

ענת נ

New member
הכללה גורפת

אין "פגוע נפש" אחד דומה לשני, כפי שלא ניתן להשוות כלל בין חולים הסובלים מסכיזופרניה לבין אילו הסובלים מדכאון "בלבד". פסיכיאטרים מעצם היותם בני אדם שונים האחד מהשני. מאמינה ביכולת בחירה נכונה, כאשר אנו "נורמלים" ולא בעלי שיפוט לקוי של המציאות. אם חוקרים ובודקים ולא נוטלים תרופות ללא אבחנה ובנוסף נעזרים בפסיכוטרפיה קיימת אפשרות להרפא. במצבים של דכאוןקליני עמוק הכדורים ניתנים כדי להרים את האדם למעלה וכדי שתיווצר אפשרות לשיחות. מי ששרוי במצב אפאטי, ללא יכולת לזוז מהמיטה, עם נטיות אובדניות לא יוכל להתמקד ולהעזר בטיפול נפשי. הוא צריך קביים כדי להתרומם וזה תפקידם של הכדורים.
 

לירי6

New member
מסכימה עם כל מילה שאמרת...

אם תקראי את תגובותי למעלה יותר, תראי שכתבתי במילים אחרות את מה שכתבת כאן. וודאי שלא כל הפסיכיאטרים חוטאים בחוסר אנושיות, רק מאחר ואני מכירה את המימסד הפסיכיאטרי מהצד השני, לא מזה של הפציינטים, אני יכולה לומר לך בצער רב שיש ביניהם גם כאלו שהם אנושיים. והלוואי ויכולתי לנסח זאת אחרת. אבל אני חושבת שאנשים שזקוקים לעזרתם בהחלט יכולים להעזר. אני, אגב, לא שוללת כלל טיפול תרופתי, כי כפי שכתבתי כבר, אני נעזרתי מאד. לילה טוב לך. לירי
 
אמרו שזה לא מחומר ממכר

עדיין לעולם לא לקחתי שום כדור ואני לא במצב שאני חייבת אותם זו החלטה שלי וכל אחד מציע לי משהו אחר אני כבר לא יודעת ממש מה להחליט במידה ואצטרך שוב פעם זה לא וודאי
 

ענת נ

New member
זו בהחלט החלטה שלך

טוב שהאפשרות הזו קיימת. את צריכה להרגיש אם את מאמינה במטפלים שלך ונותנת לעצמך את היכולת להעזר בהם.
 
למעלה