טיפול בילדים

[דייויד007]

בהמשך אגיב לשאר הנושאים

אין לי כעת מספיק זמן, נכנסתי לראות את התגובות. תודה רבה לכל המגיבים, זה עזר מאוד ועוזר. בדקתי את הנושא היום והתברר שאנחנו אמורים לעבור לטיפול פיזו' של 20 דק' ביום . (בחצי שנה האחרונה היה 3 פעמים חילופי רופאים במרפאה שלנו, ואולי לא עקבו אחרינו מספיק בנושא הזה... ), אני מבין מיזה ש(אצלינו לפחות) לא מחייבים שעה שלימה בגיל קטן מאוד, ולאט לאט מוסיפים זמן. ../images/Emo51.gif לחברים כאן שבזכותכם הטיפול מעתה יהיה יותר יעיל ../images/Emo127.gif.

 

[vikvik]

הפיזיו אצלי

ההורים עברו הדרכה אצל פיזיוטרפיסטית במרפאה שבה טופלתי ובהמשך טיפלו בי מדי פעם. אישית אני לא ממליצה על המתכון הזה. לא בתור בוגרת. היום במרוץ השנים אני רואה כמה פיזיו זה דבר משמעותי , אחד המשמעותיים ביותר לטיפול בסיאף ואני חושבת שהבסיס חייב להיות מקצועי כמה שיותר. גם אם יש סטודנטים לפיזיוטרפיה חייבים להביא אותם למרפאה להדרכה ולא רק פעם אחת אלא כל כמה זמן לשמוע חידושים. הורים זה רעיון טוב כאשר הם התוספת למקרה הצורך , לדוגמא נסיעה לחו"ל או כאשר צריך לתגבר , או כאשר יש חור עם הפיזיוטרפיסטים. במקרה של ספורטי זה אכן מקרה קיצוני של אבא מסור ומקצועי , אבל לא מכירה הרבה כאלה , תמיד מקצצים קצת זמן , תמיד מוותרים ושוב לא משנה כמה מקצועי ההורה יהיה חייבים השגחה וליווי מקצועי מהצד , אולי רק כמה פעמים בשבוע. אני התחלתי לעשות פיזיו לעצמי רק בתקופה האחרונה , כל הזמן ניסיתי וניסיתי ולא הצלחתי להתמיד , גם היום יש נפילות אבל אין לי יותר מדי ברירה , הן מבחינה כספית והן זה שמאוד קשה לחלק ככה את היממה. אני עושה 3 פעמים בשבוע אצל פיזיוטרפיסטית מקצועיתואת שאר הטיפולים משלימה בעצמי.

 

[LullaBelle]

אמא שלי מעולם לא וויתרה =)

כשהייתי קטנה והפיזיו היה עולה לי על העצבים [לא שעכשיו אני כל כך נהנית...], אפילו היינו מגיעות למצבים שאני בכיתי כי לא רציתי להמשיך. אמא שלי מעולם לא וויתרה. היה צריך לעשות כמות מסוימת של תרגילים, והייתי עושה, לא משנה מה. אמא שלי פשוט לא הסכימה לוותר לי. אבל זה קשה, אני מאמינה, להיות כל כך קשוח. בסך הכל כשהילדה ממררת בבכי שנמאס לה והיא שונאת את כולם, בטח נשבר לה הלב שוב להפוך אותי ושוב לטפוח על הגב.

 

[vikvik]

אני פשוט חושבת

שזה לא נכון לערב את ההורה בזה מבחינה נפשית. שוב זו רק דעתי. פיזיו זה דבר שנוא וכפי שאת אומרת בכית אפילו מרוב שלא רצית , ואז ההורה הופך להיות האויב שמולו צריך להלחם וזו מערכת יחסים בעיני לא הכי בריאה. זה כמו שאוכל במקרה של הקשר שלי ושל אמא שלי הפך לאויב , התערבב עם מרד נעורים יחד עם הטיפולים ויצא סלט ענק. בעיני צריך להפריד בין הדברים. הורים זה הורים , מטפלים זה מטפלים. ושוב כמובן שזה מעולה שידעו לתוספת אבל שזה לא יהיה העיקר.

 

[דייויד007]

אז זה גורם לילד לא לאהוב את ההורים?

מה בעיקר גורם לברוח מהפיזיו', שזה מעצבן או שזה כואב? האם כשגדלים זה עדיין כואב, הבנתי שמלמדים אותכם דרך שזה לא יכאב... ממה שאני מבין פה מהתגובות, הטיפול הביתי ע" ההורים או שהחולה עושה לעצמו הוא לא מספיק מועיל. אם כן, כשאנו נלמד את זה, זה לא יהיה כתחליף למקצוענים אלא רק למקרה הצורך (ואני לא חושב שאצליח להתמיד כמו אבא של "ספורטיבי", זה באמת יהיה יותר מידי עבורינו). אגב, הפיזיוטרפיסטית שלנו סיפרה שלה עצמה רגשית, זה קשה לעשות פיזיו לילדים שלה. תודה רבה על תגובתך.

 

[LullaBelle]

פיזיו לא אמור לכאוב

אם באמת כואב, סימן שמשהו לא נעשה בצורה הנכונה. למה בכיתי? כי לא רציתי לעשות פיזיו, לא כי זה כאב. ברור שלא מתחשק לבזבז שעה ביום על תרגילים, מה גם שאז גם לא הבנתי למה אני צריכה את זה ולא הרגשתי יותר טוב אחרי הטיפול. מבחינתי זה היה משהו שאמא שלי הציקה לי איתו, כשאני רציתי לקרוא, לראות טלויזיה או לשחק. ולכן בכיתי.

 

[LullaBelle]

הפיזיו אצלי נעשה ע"י אמא, פשוט כי...

גדלתי עד גיל 10 באוקראינה ולא היה כזה דבר, שתבוא פיזיוטרפיסטית, או שאני אלך לאחת. או שאמא תעשה, או שלא יהיה פיזיו. כשהגענו לארץ והתחילה לבוא אליי סטודנטית, אמא שלי הופתעה מזה שכזה דבר קיים וגם שהקופה משלמת על זה. מה שכן - אמא שלי עדיין זוכרת איך לעשות לי, בנזוגי יודע את הדברים הבסיסיים [קלאפינג], ובמידת הצורך אני תמיד יכולה לבקש שיעשו לי. לדעתי גם אם יש לכם פיזיוטרפיסטית, טוב שההורים, או אחד ההורים, ידעו איך לעשות טיפול, למקרי חירום וכאלה. מה אם הפיזיוטרפיסטית פתאום לא מגיעה? מה אם הילד לא מרגיש טוב בסופ"ש? או בלילה? במקרה כזה האב או האם יוכלו לעשות טיפול. מנסיוני, באשפוז לא מקבלים מספיק פיזיו, כי קשה לגרום לכך שתהיה באמת שעה עגולה. מוקצה להם חצי שעה לכל חולה, וזה גם כולל עיכובים ולהגיע ממחלקה למחלקה, ולשטוף ידיים, ולשאול מה עושים. אתה מקבל במקרה הטוב 20 דקות. ואז טוב שיש הורה שיודע ליד, כי הוא יכול להשלים.

 

[דייויד007]

לויס, תודה על תגובתך.

הקטע של האשפוז מעניין. אני מקווה לפחות שלא בכל העולם זה כך. (או, שבצרפת זה לא כך...../images/Emo8.gif) דרך אגב, רופאים בצרפת ששומעים שאני מישראל, מציינים לשבח את המחקרים הגנטיים בישראל, הם אומרים שזה מהטובים בעולם. האם יתכן שמתמקדים יותר במחקרים ולא תכל'ס בשטח בטיפול האישי ../images/Emo12.gif?

 

[סיאפניקית אחת]

אין שום מצב שבעולם!!!!!

 

[vikvik]

מהנסיון כאן ...

אחד המקומות היותר מתקדמים מבחינת המחקר הם ארה"ב כי איגוד הסיאף שם משקיע את רוב הכספים ורוב התרומות למחקר. לעומת זאת בארץ זה אחרת , מירב ההשקעה היא עבור רווחת החולה , בריאותית וסוציאלית. בגלל האיגוד המטריף שלנו (ואני לא משוחדת , רק חווה את זה כחברת ועד באיגוד ../images/Emo13.gif) ואולי בגלל הכמות היחסית קטנה של החולים , כי בכל זאת אנחנו מדינה קטנה , המרפאות הרבות (לא אחת ברדיוס של מאות קילומטרים) וגם ריכוז של האוכלוסיה , הטיפול האישי בחולה ,עזרה במימון המרפאות על ידי האיגוד הוא מהטובים בעולם. העזרה והטיפול כאן מגיע עד לידיים של החולה תרתי משמע בצורה מעשית ונראית לעין. מקום המחקרים מונח בכבודו , ואני שמחה שזו הדעה של הרופאים שם , לי האמת אין מספיק ידע בתחום , מה שכן יש לי גם ידע וגם נסיון בעניין הטיפול האישי. והוא פשוט מעולה ורק משתפר. אתה יכול להתרשם מכך מהמידע שמספקים לך החולים כאן בפורום שהוא רב , רציני , נכון ויעיל , כל זה מגיע מתוך הטיפול שאנחנו מקבלים במרפאות וגם באיגוד. . לגבי המחקרים יש כמה וכמה מחקרים שהם ממש אונליין בישראל ובחלק הזה אני פחות חזקה , יודעת שיש כאלה כאן שיודעים יותר. שלא לדבר על מחלקת ההשתלות של בלינסון שעושים עבודה מהמעולות בעולם. וואי אני ממש מסיונרית אבל זה כל כך לא ריק מתוכן אלא פשוט אמיתי ונכון. וטוב שכך.

 

[סיאפניקית אחת]

ואני בטוחה שויקויק תסכים איתי

שהרופאים שלנו מסורים ב- 100% לטיפול בחולים ומעורבים מעל ומעבר בחיי החולים על כל ההביטים שלהם הדבר האחרון שיהיה נכון להגיד עליהם זה שהן מעוןניינים יותר במחקר

 

[itamarc8]

אני מצדיק

את ויקויק וסיאפניקית אחת שאני הולך לביקורת לרופא מוד חשוב שהמצב שלי השתפר התיפקודים או משקל אם יש בעייה הוא מנסה לפתור או לעשות משהו למנוע התדרדרות המצב.

 

[סיאפניקית אחת]

כל כך משעשע שזה מפתיע!

פעם רק ההורים היו עושים פיזיו לא היתה פיזיוטרפיה מקצועית בכלל לרוב אבא שלי טיפל בי הוא עשה את זה עד שהייתי בת 16 מאוחר יותר אחרי מלחמה ארוכה בניצוחה של דליה אור השיגו מימון לטיפולים מקצועיים זה נתן דחיפה רצינית לטיפול המקצועי בכל מרפאה בארץ יש פיזיוטרפיסט שנותן הדרכות להורים או למטפלים אחרים כיצד לעשות פיזיוטרפיה לילדים אני חושבת שזה באמת חיוני שההורים ידעו. אומנם אני חושבת שעדיף טיפול מקצועי, ולו רק בגלל העומס על ההורים, אבל שמקרים של החמרה שרוצים לתגבר את הטיפול או להיפך, אם יוצאים לטיול או לנופש בחו"ל, ההורים יכולים לטופל במקום הפיזיוטרפיסט.

 

[דייויד007]

כל אחד מופתע לצד אחר... ../images/Emo9.gif

הרבה פעמים אני שם לב שפשוט זה חיים אחרים להכיר את ה-CF היום מאשר פעם. ולו רק נדבר על הההבדל שפעם לא היה לכם את הפורום הזה ../images/Emo45.gif כבר התרגלנו להיות מופתעים. ומקווים שההפתעות יהיו רק טובות.

 

[shira g]

פיזיוטרפיה על ידי ההורים

דייויד 007 שלוםרב, אין כל מניעה להורים לבצע טיפולי פיזיוטרפיה .בגילאים הצעירים מאוד אנו אף ממליצים זאת כדי לחבר בין הילד להורים ולהדק את הקשר. עם שנים,כשהילדים גדלים הם מתחילים "לשלוט" בהורים ע"י ניגון על המיתרים הרגישים ובכך לקצר או לדלג על טיפולים. זה השלב לעבור למטפל חיצוני שבדר"כ אינו רגיש למניפולציות הללו. את הקטע הטכני לא קשה במיוחד ללמוד ועם הזמן , הנסיון משפר את הבצוע. את הקטע המקצועי של תפקוד הריאה על כל המשתמע מכך קשה יותר ללמוד ולכן מעקב פיזיו מקצועי פעם בתקופה בנוסף לביקור במרפאה רצוי ביותר.בכל ביקור יש להתעדכן בתפקודי הריאה,בתוצאות האזנה וכו' וכך לקבל פידבק אם הטיפול שלכם אכן יעיל. מקווה שעזרתי במעט יעל פיזיוטרפיסטית,בי"ח רמב"ם חיפה

 

[סיאפניקית אחת]

שני ההורים עבדו משרה מלאה

אני חושבת שאמא שלי נשארה איתי בבית עד גיל 3 או או משהו כזה

 

[דייויד007]

כמה זמן בערך לוקח ללמוד לעשות פיזיו?

האם יש כאן הורים שיכולים לכתוב על זה מנסיונם?

 

[mayain]

שלום לכל כותבי השירשור יש לי שאלה../images/Emo12.gif

האם כולכם השתעלתם ממש מהתחלה -כתינוקות ולכן התחילו פזיו או שחלק אף על פי שלא השתעלו קיבלו פזיו כחלק מהגישה שטוענת שגם אם תינוק אינו משתעל ואין לו ליחה צריך לעשות לו פזיו. אצלנו כמו שכבר אורי ציין יונתן טפו טפו אינו משתעל ולא נוצרו אצלו בעיות עם הנשימה ולכן כמעט ואינו מקבל פזיו.וכמובן אין לו טיפול אנטיביוטי.

 

[דייויד007]

כשהוא לא מצונן ולא משתעל, עושים פעם בשבוע

יצא לנו גם שבטעות (כל המסז'ג'יסטים באיזור היו בחופש) חוודש שלם הוא לא עשה פיזיו', ואחרי חודש התברר שברוך השם הכל אצלו פרפקט. כמו ש "thecarrier " אומר, גם אצלנו הרופאים אומרים לעשות פיזיו גם שהוא לא משתעל ולא מצונן.

 

[vikvik]

משהו שהגבתי למעלה ומעתיקה לכאן

הליחה נוצרת בכל חלל הריאה , זה בעצם משמעות הסיסטיק פיברוזיס. אם לא מגיעים למקומות עמוקים לאט לאט המקומות האלה מתנוונים לנשימה ולהגעת החמצן ואז נוצרות ציסטות או פיברוזות חח לא זוכרת מה מהם בדיוק , שזה בעצם רקמות מתות שלא ניתן לשחזר ונפח הריאה מתחיל לקטון בצורה בלתי הפיכה. כדי שזה לא יקרה או יקרה בתהליך כמה שיותר איטי חייבים לשמור את הריאות בכושר , לגרום לחמצן להגיע למקומות האלה כל הזמן ולעשות צירקולציה נכונה. בגלל זה יש חשיבות לשעה , בגלל זה יש חשיבות להפעיל את האזורים האלה גם כאשר המצב טוב וללא כיח. מה גם שבאחד הכנסים האחרונים דיברה ד"ר בלאו על הנסיון שלה בחו"ל אוסטרליה דווקא עם תינוקות כאשר היא אמרה שלמראית העין , הבדיקות ותפקודי הריאה הכל נראה בסדר אבל בריאות יש תהליכים איטיים ובלתי נראים שלפעמים פורצים לכן גם כאשר למראית העין הכל בסדר , פיזיוטרפיה , פעילות גופנית ואף מתן עירוי תוך ורידי כאשר הכל נראה בסדר מעט את התהליכים הפנימיים האלה ודוחה את ההדרדרות , לכן יש חשיבות לעשות את הטיפולים האלה מגיל צעיר ולהתמיד. אנשים טועים שמטרת הפיזיוטרפיה היא רק להוציא ליחה , אבל זה לא מדוייק. המטרה היא גם אורור נכון , המטרה היא חיזוק השריר , המטרה היא משמעת לזמנים קשים יותר. כמון שלא צריך להשתגע , מצד שני בעיני כדאי לקבל את המידע הזה. בעיני אסור לתת ל"שקט" לבלבל אותנו. חלק נכבד מאוד מהטיפולבסיאף הוא טיפול מניעתי. כי לצערי כאשר הבעיות מתחילות אז מצטערים בדיעבד שלא טיפלנו מספיק כאשר היה עוד אפשר. שוב , חייבים לשמור על שפיות הילד וההורים , אבל סיאף זו בפירוש לא מחלה שמטפלים בה רק כאשר יש בעיה למרות שזה מאוד מתבקש , סיאף זו מחלה עם טיפול מהרגע שבו נולדת. טיפול קבוע ועקבי ומניעתי. כדאי לתת לילד את תחושת המסגרת גם כאשר הוא במצב טוב , שיבין שזו נקודת האפס שלו. שטיפול לא מסמל לו שהוא מחמיר במצבו הבריאותי כי אז זה גם מפחיד לטפל ואתה דוחה את הקץ , אלא שטיפול הוא חלק מהחיים ופשוט כאשר המצב טיפה מחמיר או יש דלקת אז מטפלים יותר מהרגיל , אבל הטיפול הבסיסי הוא תמיד שם.