טיפול בילדים

טיפול בילדים

מעניין לדעת האם הוריכם עבדו במשרה מלאה?.כיצד התמודדו עם הטיפולים?.השגחה?. מן הסתם לא ניתן לסמוך על כל אחד שידאג למזון וטיפולים כראוי.האם הוריכם נעזרו בשירותי המשפחה, בייביסיטר או שפשוט אחד ההורים עבד חצי משרה?
 

cafesito

New member
ההורים עבדו במשרה מלאה.

כילד הייתה לנו מטפלת בבית וההורים שניהם עבדו. בתקופות מסויימות הם עשו את הפיזיוטרפיה (בוקר וערב) ובתקופות אחרות הייתה פיזיוטרפיסטית מקצועית שבאה כל יום. השגחה? מה אתה מתכוון במילה השגחה? בצהריים משחקים עם הילדים בשכונה למטה ובערב משחקים ורבים אחד עם השני כמו כל ילד עם אחות או אח. אחר כך צופים וחוגי העשרה של אחר הצהריים, אליהם מגיעים באוטובוס או בתורנות הסעה עם הורים של חברים אחרים. אוכל היה במקרר וכשצריך אז היינו מחממים (אז לא היה מיקרו) ובשאר הזמן חוגים כמו כל ילד אחר. על איזה גיל אתה מדבר? ומה בדיוק מדאיג אותך? קצת קשה לענות בכלליות בלי הכוונה.
 

vikvik

New member
שני ההורים עבדו משרה מלאה

אבל לא הלכתי לגן , כי בזמנו (לפני 26 שנה) פחדו מזה אז הייתי בבית עם סבתא. ובזמן בית ספר הייתי כבר לבד , מאוד עצמאית שלא לדבר על עליה לארץ בגפי בגיל 10 ../images/Emo13.gif בכל מקרה לטוב ולרע , ההורים עבדו מלא , לפעמים היו תקופות שאבא היה עושה לי פיזיו בערב אבל אי אפשר היה איתו , כי הוא אהב אותי יותר מדי והיה מתפתה יותר מדי מהר לעשות לי מסאג' במקום נשימות. בכל מקרה אף פעם לא הרגשתי שאני צריכה את ההורים בבית יותר מאחרים , להפך הלוואי והיו נותנים לי יותר חופש ../images/Emo13.gif את הטיפולים ניתן לעשות ולהקפיד לבד אם יש השגחה נכונה וחינוך נכון. כמובן אני לא מדברת על אשפוזים וכו' ושוב זה בטח משתנה מחולה לחולה ומתקופה לתקופה. כנראה שהיום הדברים הם אחרת , הטיפולים הם שונים , הצרכים שונים. נראה לי שתשובה של הורים צעירים או חולים צעירים תהיה לך רלוונטית יותר.
 

LullaBelle

New member
ההורים עבדו

ההורים שלי עבדו במשרה מלאה. כשהייתי בת 6, סבתא שלי חלתה קשה ועזרה לגור איתנו, ואמא שלי הפסיקה לעבוד כדי לטפל זה. היא חזרה לעבוד במשרה חלקית כשעלינו לארץ [הייתי בת 10], כי הסבתא הייתה במצב טוב יותר וכי לא הייתה ברירה; חזרה לעבוד במשרה מלאה כשהייתי בת 13. כאשר יש ילד אחד עם סי אף והמצב שלו לא חלילה סופני או משהו, אז ת'כלס זה לא השקעה כזאת ענקית מבחינת זמן. לפחות ככה זה היה איתי. אמא שלי הייתה עושה לי פיזיו בערב, אינהלציה בוקר וערב, כאשר באינהלציה היא רק צריכה לשים לי את התרופה ולא היה צורך לשבת איתי, ישבתי עם האינהלציה וספר או סרט מצויר. כדורים שמו לי ולקחתי לבד כמו ילדה גדולה. השגחה? צריך את ההשגחה הרגילה שכל ילד צריך, לא חושבת שצריך משהו מיוחד בגלל הסי אף.
 

sporTV

New member
משרה מלאה

אבא משרה מלאה - תמיד דאג לעשות לי פיזיותרפיה בבוקר ולצאת בערך בשש וחצי לעבודה אחרי שטיפל בי. ובערב תמיד דאג לחזור עד 6 7 ולטפל בי. אמא גננת - דאגה תמיד לעבוד באיזור הבית - תמיד קיבלה אותנו בבית, הכינה אוכל וגידלה אותנו למופת. הורים בבית זה ממש גרוע!! הם משתגעים ומשגעים אותך.
 
ההורים עושים פיזיוטרפיה?

באמת חשבתי על כך כמה פעמים ודיברתי גם אשתי שאולי כדאי לנו ללמוד לעשות פיזיוטרפיה. כעת אני רואה שזה לא חדש, ארבעת המגיבים מעלי, הוריהם עשו להם הפיזיוטרפיה ובטח זה מחשבה שיש לכל הורה. האם מישהו יכול לפרט בקשר לזה. איך למדו לעשות, כמה זמן זה לקח להם ללמוד, האם זה מיקצועי, אתם עושים לעצמכם פיזיו', באיזה גיל מתחילים? זה מעניין. תודה.
 

sporTV

New member
בשמחה.

אבי למד מהרגע שהייתי זקוק לפיזיותרפיה... למד שיטות ודרכים מפיזיותרפיסטיים ואז יישם עלי. עם הזמן החשבתי אותו למטפל הטוב ביותר שלי - מעל כל הפיזיותרפיסטיים שטיפלו בי. הוא הכיר אותי הכי טוב - עשה לי פיזיותרפיה עד גיל 15/14 פעמיים ביום.... זה גם היה זמן איכות - שעתיים ביום רק עם אבא. משלב מסויים זה כמובן מתכון למריבות - מתחיל בעיקר בגיל ההתבגרות. המגמה בגיל ההתבגרות היא להגביר עצמאותו של הילד ולכן הפחתנו פעילותו של אבי והעלנו פעילות של פיזיותרפיסטיים. מגיל 15/16 אני עושה פיזיו בלי אבי....רק עם עצמי ועם פיזיותרפיסטיים. מה גם שבערב אני עושה ספורט ולפעמים זה פשוט מחליף לי הפיזיו.... בהצלחה!
 
תודה על התגובה. האם שעתיים זה לא הרבה?

מאיזה גיל זה שעתיים? כיום אצל הבן שלי זה לוקח 8 עד 10 דקות בלבד.
 

vikvik

New member
8 , 10 דקות עד שקורה מה?

עד שכביכול נגמר הכיח? יש חשיבות רבה לזה שזה יהיה שעה גם אם אין יותר כיח אחרי 10 דקות. מה שקורה שב10 דקות אתה מוציא רק את הכיח שהצטבר למעלה ולא מגיע לעומקים. איזה רופא פעם אמר שאם פורסים את שטח הריאה מגיעים לשטח של מגרש טניס , עכשיו תדמיין כמה זמן צריך כדי להוציא כיח ממגרש טניס. יש חשיבות רבה להמשיך את האוורור גם ללא הוצאה כיח שעה כדי להגיע למקומות עמוקים. כאשר עושים שעה בעצם לעיתים הכיח אחרי הפיזיו ממשיך להתקדם למעלה ויצא במהלך היום , פעילות גופנית או הפיזיו הבא בעצם. אני חייבת להודות שקשה לי להקפיד שעה עגולה , אבל 10 דקות זה נשמע לי בלתי מספיק בעליל לא משנה מה מצבו הבריאותי של הילד. מה גם שכדאי להרגיל כבר ליותר זמן ואולי לא לעשות נשימות קורעות את הגרון , אלא לגוון בתרגילים , תנועה , קפיצות , אפילו מסאג' אבל שזה כן יהיה ברור שיש שעה לטיפול. ואגב , למה אתה אומר שפיזיו זה כואב? מעולם לא כאב לי , לא כאשר הייתי קטנה ולא היום.
 
10 דקות מהתחלה עד הסוף

וזה גם לא כל יום. בזמן האחרון זה פעמיים בשבוע, וכשהנשימות רגילות מספיק לו פעם בשבוע. והמצב הבריאותי, ברוך השם הוא טוב מאוד. אולי גם אצלך בגיל קטן כשאת לא זוכרת, זה לקח פחות זמן? אני אומר שפיזיו' זה כואב, כי הילד שלי צורח מבכי בטיפול. אגב, הבכי עצמו מועיל כדי להוציא את הכיח. אז אולי בגלל שהוא בוכה מספיק פחות זמן?
 

vikvik

New member
לא עשיתי פיזיו

כאשר הייתי קטנה ועכשיו אני משלמת על זה. אני חושבת שהבכי הוא לא מכאב , אלא הצקה , הטרדה , זה בכלל דבר קלסטרופובי כאשר מניחים עליך את הידיים ואולי צריך לבדוק אם לא לוחצים לו יותר מדי או להניח בצורה אחרת את הידיים. בכל מקרה באמת שפיזיו זה לא כואב והבכי יכול להיות סימן לכל כך הרבה דברים. בכי אכן משעל אבל כמו כן צחוק , לא עדיף כבר לעשות שעת בדיחות ודגדוגים? זה אחלה רעיון לילדים קטנים , להפוך את זה למשחק דגדוגים כמובן לא אלים מדי. וזה שעושים יותר מאמץ בצורה מרוכזת יותר זה לעיתים רק מעייף את הריאות אבל לא עושה את העבודה. עדיף לעשות עדין יותר אבל יותר זמן , כדי לא לגרות את דרכי הנשימה סתם ללא סיבה. שוב , שאל כל פיזיוטרפיסט במרפאה והוא יסביר לך יותר טוב ממני למה יש חשיבות לשעה , אפילו אם לא יוצא כיח , אפילו אם סתם רואים סרט מצוייר במקביל ועושים נשימות קצובות.
 
כתבת: "ועכשיו אני משלמת על זה"

אז יתכן שאם כן היית עושה פיזיו בגיל קטן, היום היה מספיק פיזיו' יותר קצרה. הבכי הוא צורך חשוב מאוד בפיזיו אצל תינוקות, הבכי עושה את רוב העבודה, הוא גורם להוציא את הליחה ולהשתעל, ולכן לא נחפש דרך להפסיק את הבכי. אך לא חשבתי שהכאב הוא חלק נפרד מהלחיצות של הפיזיוטרפיה עצמה, ורק לפי דברייך אני מבין שזה לא אמור להכאיב אך כיוון שצריך שהוא יבכה עושים לו את זה כואב. הדיגדוגים, זה רעיון טוב. יוצא לנו לדגדג אותו, אנחנו רואים שזה טוב, רק שהוא לא מסכים שנפסיק לדגדג ../images/Emo8.gif בכל אופן, כנראה שהבכי פועל יותר טוב. ולא נשכח גם שיש מוטציות שונות (אצל הבן שלי, מוטציה אחת מוגדרת כקלה <אם נשפוט לפי קרוב משפחה רחוק שלנו שגם עם CF שכנראה יש לנו את אותה מוטציה, מדובר באמת במוטציה מאוד קלה, אצלו רק בגיל 18 כשהוא הלך להתגייס גילו שיש לו CF והוא במצב בריאותי טוב> והשניה היא בינונית). רק ששעתיים ביום היה נראה לי הרבה גם אם מדובר במוטציות הקשות.
 

vikvik

New member
עדיין לא הבנת שאין קשר

קצר או ארוך , בגיל קטן או לא , אין קשר לגודל הריאות הקבוע שכדי לאוורר את כולן צריך שעה. במצב טוב או לא טוב. גם אדם בריא צריך שעה כדי להעביר את הריאות תהליך אוורור נכון לצורך הדוגמא. אמרת שנראה לך הרבה שעתיים גם אם מדובר במוטציות קשות , תנסה לא לנשום מרוב ליחה ונראה אם יראה לך אחרת אז ../images/Emo13.gif אז גם שעתיים לא יספיקו. שעתיים אגב זה שעה בוקר ושעה ערב ויש כאלה שגם עושים ספורט באמצע אז זה עוד פיזיו. בכל מקרה במקום נראה לי או נראה לך , דבר עם הפיזיוטרפיסט במרפאה. וכמו שאמרתי , אין קשר בין מצב הבריאותי לאורך הפיזיו , אולי לכמות הפעמים ביום זה כן. אבל לא לאורך הטיפול.
 
מה מחייב שיש כיח בתוך הריאות וצריך לנקותם?

האם צריך לנקות את הריאה גם כשלא סביר שנכנס לתוכה ליחה\כיח? הליחה הרי תוכל להמשיך לריאות רק כשהיא נמצאית בפתח הריאות. ולכן אם פתח הריאות נשמר נקי מליחה, לא יכנס לתוכה ליחה. האם אני טועה? בכל פעם שעושים פיזיו - לפני ואחרי, בודקים (עם הבודק שמונח בדרך כלל לרופא על הצוואר שאיני יודע מה שמו) את הרעש והנשימות בריאות לבדוק שהם נקיות, ואם יש חשש שזה לא נקי, ממשיכים עוד עם הפיזיו. לעיתים רחוקות הוא מקבל אנטיביוטיקה וזה מנקה את הכל. וכן, עשינו צילום ריאות וברוך השם, לדברי הרופאים "הריאות שלו הם כמו של ילד רגיל בריא". האם את אומרת שלא יתכן שהם יהיו נקיות בלי פיזיו של שעה, או שצריך פיזיו גם כשהריאות נקיות? בכל אופן, אחרי מה שנכתב כאן, וכמו שאת אומרת, אני ידבר עם הרופא והפיזיוטרפיסט על כך. ונשמע מהי דעתם.. תודה רבה.
 

vikvik

New member
הליחה לא מגיעה מלמעלה

הליחה נוצרת בכל חלל הריאה , זה בעצם משמעות הסיסטיק פיברוזיס. אם לא מגיעים למקומות עמוקים לאט לאט המקומות האלה מתנוונים לנשימה ולהגעת החמצן ואז נוצרות ציסטות או פיברוזות חח לא זוכרת מה מהם בדיוק , שזה בעצם רקמות מתות שלא ניתן לשחזר ונפח הריאה מתחיל לקטון בצורה בלתי הפיכה. כדי שזה לא יקרה או יקרה בתהליך כמה שיותר איטי חייבים לשמור את הריאות בכושר , לגרום לחמצן להגיע למקומות האלה כל הזמן ולעשות צירקולציה נכונה. בגלל זה יש חשיבות לשעה , בגלל זה יש חשיבות להפעיל את האזורים האלה גם כאשר המצב טוב וללא כיח. מה גם שבאחד הכנסים האחרונים דיברה ד"ר בלאו על הנסיון שלה בחו"ל אוסטרליה דווקא עם תינוקות כאשר היא אמרה שלמראית העין , הבדיקות ותפקודי הריאה הכל נראה בסדר אבל בריאות יש תהליכים איטיים ובלתי נראים שלפעמים פורצים לכן גם כאשר למראית העין הכל בסדר , פיזיוטרפיה , פעילות גופנית ואף מתן עירוי תוך ורידי כאשר הכל נראה בסדר מעט את התהליכים הפנימיים האלה ודוחה את ההדרדרות , לכן יש חשיבות לעשות את הטיפולים האלה מגיל צעיר ולהתמיד. אנשים טועים שמטרת הפיזיוטרפיה היא רק להוציא ליחה , אבל זה לא מדוייק. המטרה היא גם אורור נכון , המטרה היא חיזוק השריר , המטרה היא משמעת לזמנים קשים יותר. כמון שלא צריך להשתגע , מצד שני בעיני כדאי לקבל את המידע הזה.
 

sporTV

New member
בכי בכי בכי...למה לא צחוק?

בעצמך אמרת שצחוק עושה לו טוב. אז תדאג לבדר אותו. נראה אותך בוכה עשר דקות בשביל מטרה שתעשה לך טראומה בעתיד. שעה בוקר שעה ערב פיזיו...עד גיל 14 בערך. היום זה 40-45 דקות פיזיו - וספורט. המטרה היא גם להרגיל את הילד שטיפול זה חלק מהחיים שלו - ולא ב"בום" להפיל עליו אחרי 10 שנים. ליצור מסגרת,התמדה ואיכות. לא טראומה! בהצלחה.
 
שלום דייויד

מקריאת הדברים שלך נשמע שהגישה לפיזיותרפיה במקום שבו בנך מטופל שונה מהגישה המקובלת בארץ. כ"כ, אני מסכימה עם ספורטיבי שבכי אינו אמצעי מומלץ להשגת מטרה- גם כאשר זו מטרה חשובה. במידה ואתה מעוניין, ובבידיעה שאתם מבקרים מידי פעם בארץ, אני מציעה לך ליצור עמי קשר לפני ביקורכם הבא ואשמח להפגיש אותך עם אחד הפיזיותרפיסטים או הפיזיותרפיסטיות שיוכל או תוכל להסביר לך את משמעות הטיפול, כפי שהוא מקובל בישראל. במידה ואוכל אשמח להצטרף לפגישה ולסייע ככל הניתן.
 
ריקי, תודה רבה! כנראה בחגים אנו באים לארץ

שזה בעוד 3, 4 חודשים. רק שקודם אבדוק עם הרופאים אצלינו מה דעתם על זה, האם אכן מדובר בשיטה שונה, או שהטיפול בילד שלי הוא השונה. אני מאוד מאוד מודה לך. ../images/Emo24.gif ../images/Emo13.gif בקשר לבכי, אני שואל את ההורים כאן שיש להם תינוק עם CF, האם כשעושים פיזיוטרפיה לילדכם הוא לא בוכה? זה מעניין...
 
אולי תתאר בקצרה

איך אתם עושים פיזיו ושוב בן כמה הילד? זה נשמע ממש לא משהו אין סיבה שהילד יבכה בפיזיו ובטח שהוא לא אמור לכאוב וכמובן, שאני מצדיקה את מה שכתבה ויקה. טיפול יעיל בתינוק אולי קצת פחות משעה שלמה, אבל 10 שקות פעם בשבוע או פעמיים זה לא נשמע רציני...
 
בינתיים אני אפנה לפיזיותרפיסטית

ואבדוק איתה אם היא יכולה להיכנס לפורום ולעשות קצת סדר בנושא.
 
למעלה