טיול לפני צבא

[אימם]

גיל 18 לפני צבא הוא עדיין גבולי בעיני

וכל עוד הממון אצל ההורים, הם יכולים עדיין לסרב לתתו אם הם מתנגדים למטרה.
השחרור של ההורים לטיול הזה הוא חלק מכל התהליך הזה של הצמחת כנפיים ויציאה לעולם.
גם אנו כהורים עוברים תהליך לא פחות חשוב.
תמיד אמרו לי שעצמאות לוקחים לבד. זה בדיוק מה שקרה עם ביתי שנסעה לבד לגמרי
(למרות דאגתנו ואי שביעות רצוננו) והוכיחה שהיא יודעת להסתדר (אחרי צבא)

 

[נומלה]

אכן רק שבמקרה הזה

הממון איננו אצל ההורים. הבת מממנת את הטיול מכספה שלה. והיה עדיף שהבת תקח עצמאות על ידי זה שתסע לבד ותפגוש את הבנים בחו"ל כי אמא שלה לא מסוגלת לשחרר?

 

[mykal]

למה זו דיקטטורה?

אם יש רצון ומשתפים הור וההורה מעלה תהיות,
האם זו דיקטטורה?
גם כשיש צעירים לגמרי בבית--וההורים הם סמכות קובעת,
זו לא מוכרחה לבוא בצורה של דיקטטורה.
בהחלט אפשר (ואולי צריך ואפילו חכם)לעשות זאת באוירה לא דיקטטורית.

ומה באשר לעוד 5 דקות צבא--
כן, הצבא יהיה אפוטרופס עליה, אבל, אם חלילה יקרה לה משהו,
עדין האמא תהיה שם ולא הצבא,
והיום הורים מעורבים מאוד במה שקורה בצבא.

והחלטות ויעוץ בענין אינם למשול. לפחות בעיני.

אבי נפטר בס"ה לפני שנה וחצי--הייתי כבר סבתא--
והתיעצתי איתו , והשתדלתי לעשות מה שיעץ, והיה רחוק מלהיות דיקטטור.

 

[נומלה]

הבדל בין דיקטטורה לדמוקרטיה

כי: זה שאני חוקית לא האפוטרופסית שלה לא אומר שאני כבר לא מהותית האפוטרופסית שלה. אם אני מטילה על זה ווטו, יתהפך העולם- היא לא טסה. היא לא מתייעצת איתי- היא מבקשת את רשותי., אין פירושו: "התיעצות עם ההורה והעלאת תהיות". פירושו My way or the high way

יש הבדל ברור ומוחלט בין התיעצות וחילופי דעות ואולי הבנה של הצעירה שהמבוגרת בעלת יותר נסיון וכדאי להקשיב לה, ובין "את תעשי ככה כי זה מה שאני אמרתי כי את נתונה למרותי (מילה חזקה "מרותי"). בראשון מותר לכל אחד להמשיך להחזיק בדעתו למרות שהשני אינו מקבל אותה. בשני, לא.

 

[mykal]

אני מניחה,

שהבחורה מצידה הגיעה עם הרעיון,
ודברה עליו, יתכן שגם היא בהיסוס.
ואמא אכן קובעת כאן מה מבחינתה.

זה נראה לי יותר סוג של דינמיקה שהסמכות היא של הבית.
לא כמו משטר שבו אין לנערה דיעה, או רצון למימוש.

נכון שהניסוח היה חד משמעי, זה לא מה שנקרא בעיני 'משטר'
אלא באמת סגנון.

את יודעת אפשר באוירה טובה להיות מאוד דיקטטורי--ואולי אפילו לא יורגש.
וניתן להיות באוירה מאוד דמוקרטי ובמציות חוסם מה שלא מסכימה.

 

[נומלה]

אפשר הכל

ולי יש רק מה שעיני רואות ומה שהובא פה. את יכולה לעטוף את זה בהרבה סיפורים. זו זכותך המלאה, אבל לדעתי הם אינם מעוגנים בטון שהאם הביאה לפה.

 

[mykal]

לעטוף בהרבה סיפורים?

ממש סיפורים מומצאים? לא יתכנו?
אני יכולתי לכתוב כדי לתמצת ממש כך, ואין דיקטטורה כאן.
והמזל שלי--שאחרי שביקרת בהחלטיות כזו ולא על מה שאני כתבתי רק על האיך,
היא בעצם כתבה את האופציה הזו בהמשך תגובותיה.

 

[חני בו]

לגמרי צודקת

 

[wxyz2006]

אדם בן 18 שחי בביתך אינו תחת "מרותך"

כדאי שתחליפי את הדיסקט ואת הגישה הכוחנית.

בסביבות גיל 16,17,18 צריך לדעת לצעוד צעד אחורה ולרדת מהשליטה המוחלטת בילד.
עושים את זה בהדרגה, אבל ברור לגמרה שבגיל 18 בת שלך יכולה וצריכה להחלט את ההחלטות בעצמה.
ואת יכולה רק ליעץ לה אם היא תסכים לשמוע.

 

[אורטל שקורי3]

אל תצפה מבחורה בת 18 לקחת אחריות כמו

לאישה בת 30
בת 18 היא בוגרת שצריכה לעבור שירות צבאי האומנם, אבל עדיין הראש שלה עלול לעשות שטויות

 

[wxyz2006]

נו ו-?גם בני 30 עושים טעויות,ו-40,ו-50...

מתי את רוצה שהיא תלמד איך לטעות ואיך לתקן, אם לא בגיל 18?
כולה מדובר עך טיול לחו"ל, ועוד על חשבונה.

 

[אחותו של שקספיר]

השנתון הוא מספר בלבד- המהות היא אחרת

ואולי סוטה קצת מהנושא.

אני מתקשה להתחבר לגישה הכוחנית משהו "אם אני מטילה על זה ווטו-יתהפך העולם היא לא טסה. היא לא מתייעצת איתי-היא מבקשת את רשותי"

חלק מתהליך ההתבגרות (שלהם) הוא גם ההתבגרות (שלנו) והשחרור

ההבנה שהם רק מתייעצים ולא מטילים את האחריות להחלטה עלינו

שהם יכולים לעשות שטויות ,החלטות שגויות (והם עושים)

וכל מה שאנחנו כהורים יכולים לעשות -זה להבין שזה חלק מהתהליך של הצמיחה והגדילה.

וכן הם יכולים להחליט שהם עושים רישיון על אופנוע, או טסים לחו"ל או מצטרפים לקומונה (זה היה אצלי) וכל מה שאנחנו כהורים עושים-זה לתת את מיטב נסיון חיינו לגבי הבחירה שלהם---- ולקוות לטוב.

בקיצור לעבור מהורות אקטיבית להורות פסיבית יותר-כדי לאפשר להם גם לטעות ולצמוח.

 

[wxyz2006]

 

[מוץ ותבן]

יש לי ילדים הרבה יותר צעירים שלא שואלים אותי

מה לעשות עם הזמן והכסף שלהם. הם כן מתייעצים ואני כן עוזרת להם לבדוק אופציות שונות.
לדוגמא: בת 12.5 רוצה גיטרה חשמלית. אני נגד, חושבת שהיא צריכה להתמקצע עוד בגיטרה קלאסית, אבל מאחר והיא החליטה, ויש לה סכום מסויים, שלחתי אותה "לעשות שוק" ולבדוק מה היא יכולה לעשות עם הסכום העומד לרשותה (חדש? יד שנייה? וגם אקח אותה למוכר/חנות אם צריך) וכמובן שאמשיך לשלם לשעורי גיטרה, למרות שהייתי מעדיפה שתמשיך בקלאסית. לא מטילה עליה את מרותי ולא מטילה וטו בגלל שגיטרה חשמלית לא מאימה לי.

 

[roro200]

ובכל זאת יש הבדל לא קטן בין הדוגמאות..

מעולם לא התערבתי בתחביבים שלהם או בזמנם החופשי.
שיעשו מה שהם רוצים בכל גיל כל עוד אני לא רואה שנשקפת להם או לסובבים סכנה. למשל הבן שלי החליט לצבוע קיר אחד בחדר שלו בשחור, זאת למרות שאנחנו חשבנו שזה מקטין את החדר ומשרה אווירה לא נעימה. הוא אפילו לא שאל לדעתנו (רק הודיע) כי הוא יודע שבעניין כזה רק הדעה שלו חשובה (יצא מדהים דרך אגב..) לעומת זאת
לבת שלי אין רישיון על אופנוע (הדוגמה הזו כבר נשחקה..) וכן היא *עוד מעט* בת 18, היא יכולה בכיף לצפצף על זה ולהגיד שהיא עושה ללא אישור ולא יהיה לי כלום לעשות בנידון מלבד לקבל את זה, אבל היא לא עושה את זה.

זה מאוד תלוי בבית עצמו, כמו שרשמתי למטה, לי אין בעיה עם זה שהם יודיעו לי דברים מסויימים ועל דברים אחרים הם מבקשים רשות והגיל שלהם עדיין לא משחק תפקיד בעניין, למרות שאתם חושבים שהוא כן צריך.

יש לציין שבטיול עצמו היא תהיה חודש לשמונה עשרה, שזה לגמרי טריקי מבחינת כל הדיון החוקתי שהתפתח. (אבל אני כבר קוראת לזה שמונה עשרה..)
דרך אגב, מעדכנת: מספר הבנים עלה לארבעה

 

[roro200]

אני קצת מתקשה להגיב לכולם..

אז אל תעלבו אם לא עניתי לכם- אני מבטיחה שקוראת הכול ומפנימה.

אני חייבת לציין שזה מדהים אותי איך הבת שלי יודעת לעשות לבד את ההפרדה של: דברים שהיא עושה בלי ליידע (למשל להזמין חבר), דברים שהיא מציבה עובדה בשטח אבל מיידעת (למשל פירסינג או לעשות מסיבה בבית) ובין דברים של ממש לבקש רשות (למשל רשיון על אופנוע)

יבוא יום והיא לא תשאל אותי, ואני אקבל את זה בהבנה, אבל בינתיים העובדה שהיא מיוזמתה באה ומבקשת רשות לדבר מסויים בתחום כלשהו מראה שהיא עדיין זקוקה לאישור שלי או חושבת שזה הכרחי- זה לא שהיא אמרה לי "אמא אני נוסעת לחו"ל." היא באה ושאלה אותי "אמא אפשר לנסוע לחו"ל?" ולמרות שנראלי שזו שאלה בכדי לצאת מידי חובה והיא ציפתה לתשובה אחת (שאותה אני אספק לה בסופו של דבר) היא עדיין שאלה.
אני לא מחשיבה את עצמי לאמא כוחנית, לדעתי גם היא לא.
ואני מאפשרת לה כמעט את כל מה שהיא רוצה (נכון שתגידו שהיא בכלל לא אמורה לשאול כבר על אף נושא..)
אני יודעת שאם משהו יפרע לה והיא תגיד לי לא לעשות זאת רוב הסיכויים שלא אעשה זאת, גם אם היא לא האפוטרופסית שלי, אז לכיוון השני זה כבר ברור.
*המילה 'מרות' היא באמת מילה חזקה, אני חוזרת בי לגביה. זאת למרות שאני עדיין בדעתי לגבי כל השאר.

אני שמחה שזה יתפתח לדיון רחב יותר, מעניין לשמוע דעות אחרות והתנהלויות בבתים אחרים.

 

[אגוזים1]

האמת

דווקא לגבי מסיבה בבית, לגמרי הייתי מצפה שתבקש את רשותי...

 

[roro200]

זה רק מראה איך בכל בית יש את הגבולות שלו

והחוקים שלו.
הילדים שלנו לא טיפשים, הם מתאימים את עצמם יפה מאוד ל'מסגרת' שבה הם חיים: בבית שלי היא יכולה רק ליידע אותי שהיא עושה מסיבה בלי לשאול, בבית שלך זה לא יתקבל בעין יפה, ואת תצפי לבקשת רשות.
זה לא בהכרח אומר שהחוקים שלך נוקשים יותר, או שאת כוחנית יותר, זה פשוט הנוהל המקובל ועל זה את שמה דגש.
בהחלט יכול להיות שבתחום אחר את תהיי הרבה יותר מתירנית ממני- גבולות זה ממש לא שחור ולבן ולכל משפחה יש את הקו האדום שלה, בגלל זה מצאתי את זה מעט תמוה שאני נחשבת בעייני אנשים פה לאמא כוחנית. (כמובן שמקבלת באהבה והבנה- חלק מלרשום בפורום זה לקבל דעות אחרות וביקורת עצמית, אחרת באמת שאין טעם לפרסם מלחתחילה.)

 

[אגוזים1]

נכון

 

[ו י ק י 3]

לגמרי מסכימה איתך.

עצמאות זה עניין הדרגתי ואין שום קשר למספר...מאוד תלוי בדינמיקה בבית,
כמובן באופי הנער/ה (בלי קשר למקרה הספיציפי)
יכולה להיות בת 18 בוגרת כבת 13
ויכולה להיות בת 18 בוגרת כבת 25...

זה לא שפתאום מרימים איזה מסך בגיל 18 והופה! תעשי מה שאת רוצה בכיף!
זה שיש לה את הכסף לכך זה לא שיקול שעומד לבדו וזהו.