טוב, יש לי קצת פנאי

[פודינג תות]

קראתי את בלה ואוזה בנימה לא שיפוטית

ועם הקריצה באמת ובתמים הותירה בי רושם של שאלות תם.

 

[shiron number 1]

גם אני.

שאלות שגם אני רציתי לשאול ופה היא הרגישה נוח לשאול אותם. לגמרי לא קראתי בנימה שיפוטית ולא ראיתי קביעות אלא תמיהות שגם לי יש (לא הייתי פה בזמן אמת).

 

[imasarit]

מסכימה

 

[אמאגירפה]

-----המשך-----

מאחר והחבר'ה שלי די צעירים, ומאחר ואני לא מאמינה שלשבת מול חוברות החשבון שקניתי לפני שנה זה הדבר הכי חשוב, אני נותנת להם את הזמן שלהם במשחקים.

שבוע שעבר הם התעסקו שלוש שעות בליצור מהפליימוביל שלהם את דמויות הספר "הסיפור המושלם" ואח"כ שיחקו איתם, תו"כ שהם מוודאים פרטים ומדקדקים בקטנות מול הספר.

בימים האחרונים הגדול החליט שהוא רוצה להכין המון דמויות פלסטלינה, והמדף כבר עמוס לעייפה.

הצעיר, אחרי תקופה ארוכה שבה ניסה לצייר ולא הצליח, צמצם את הפער ועכשיו הוא פתאום מצייר ציורים עמוסי פרטים: פרחים ודשא, שמש ובתים. הוא גם התחיל לכתוב את המספרים והתחביב החדש שלו הוא להוכיח לכולם שהוא יודע לספור לבד עד 100.

הייתה תקופה שהגדול החל בחקר החלל, כולל איזה כוכב נמצא איפה, ומי יותר גדול וממה כל אחד מורכב

בשבוע שעבר הוא פירק (עוד) מכשיר חשמלי עם אבא שלי, והם התחילו לפרק את הקבלים עם מלחם. הוא שומר את כל החלקים כדי שיוכל לבנות מכונה שמכבה לבד את האור

הגדול התחיל לקרא די שוטף, עם ניקוד וגם בלעדיו. הוא כותב מאוד יפה, חצי בדפוס חצי בכתב יד.

כל זה מתוך השגרה היומיומית שלהם, ואני בטוחה שיש עוד מליון דברים שפשוט שכחתי, כי הכל פשוט קורה באופן טבעי וזורם, מבלי שאצטרך לשים את האצבע על יעד כלשהו ולהגיד "עכשיו לומדים את זה"

 

[פרת וחידקל]

השאלות שלי נוגעות באמת לגיל יותר מבוגר

אם יהיו תחומים שאת יודעת שלומדים בבי"ס ולא מגיעים אליהם "באופן טבעי" או שהם לא רוצים ללמוד - מה תעשי? תוותרי עליהם? תזמי לימוד מסודר שלהם?
אני חושבת שהדברים שאת מתארת מאוד מתאימים לגילאים שלהם (רק שילדים שהולכים לגן עושים אותם בחלקם בגן, ובחלקם בבית בפחות זמן שיש להם), ולכן השאלה היא מה קורה בגיל 9-10 נניח.

 

[ישנונית כתומה]

מצטרפת לפרת. גם אותי מאוד מעניין מה יקרה

או מה את מתכננת לגילאים מאוחרים יותר.

אגב,
אני לגמרי מעריצה שלך!

 

[בריצה קלה]

נהנתי מאד לקרוא אותך ואת נעמה

ומאד אוהבת לקרוא גם את הבלוג של נעמה, שחושף בפני טיפה מעולמם וחייהם אי שם..

אני לגמרי לגמרי מעריצה את שתיכן!

נכון לעכשיו, לחיים האלה ולאיש שאיתו אני חיה, האופציה הזו לא קיימת מבחינתי
אבל אני מאד מאד בעד והלוואי ויכולתי גם

אל תקראי בדברים שנכתבו פה ביקורת אישית עליך. לדעתי יש פה בעיקר התעניינות וסקרנות

 

[טולי145]

אפשר לקבל לינק לבלוג?

או שזה זה רק למקורבות

 

[טייני לאב]

גם אני בנהנות. קוראת ולומדת.

 

[פודינג תות]

אמא ג'ירפה אני מלאת הערכה כלפיך

איני יודעת אם את זוכרת את הלבטים שלי לגבי מעבר לישוב קהילתי בצפון בארץ,
אחד הקטליזטורים המשמעותיים היה *חינוך ביתי לפודינגית*.
בינתיים החלטנו שלא לעבור בשל כמה וכמה שיקולי היתכנות והנושא בוער בי.
את מגשימה אות הפנטזציה הלא ממומשת שלי עם ילדייך.

אין לי אפשרות לממש חינוך ביתי בסביבה עירונית שאינה מחוייבת, הקהילתיות לטעמי
מאפשרת איזון וגם היזון הדדי ברמה חברתית- דידקטית.
אני יכולה להפרות באמנות, ספרות וגם תנ"ך וקצרה ידי מלהושיע בתחומים ריאליים לדוגמא.


אני תוהה אם ייתכן פתרון ביניים בו אוכל לחלק את זמנה של הילדה בין מסגרת ביתית
למסגרת לימודית חיצונית? קיים דבר כזה?
קרי, אני אבחר שבאילו שיעורים היא תשתתף ואילו אני אלמד אותה?

 

[Koketka11]

יש לך בתי ספר פתוחים שמאפשרים לילדים

לבחור את המקצעות שהם ילמדו
כולל כאלה שלא מחייבים את הילד לבחור בשום דבר, מבחינתם שיחשק בכדורגל כל היום
גם בבתי ספר רגילים, את יכולה להחליט שאת מלמדת אותה ומרחיבה את העולם שלה, בזה שתחשפי אותה לספרות, אומנות או כל דבר
לפעמים, מהדיונים פה על בית הספר, עולה מין קביעה משונה כזאת, כאילו אם שלחתי את הילד לבית הספר, זה שווה ערך לפנימיה בשוויץ ומעכשיו רואים את הילד רק פעמים בשנה בחגים.
ילד מסיים את הלימודים ב13. יש המון זמן ופנאי לעשות איתו מה שאת רוצה. אז הוא לא תמיד ילמד תכנים הכי מעניינים, אז?
זה לא שילמדו אותו נושאים המנוגדים להשקפת עולמך. סה"כ ילמד קצת לשון, קצת חשבון, וקצת מקצעות הומנים.
מה כזה נורא בזה? יש מצב שגם יתמזל מזלו ויקבל מורים נפלאים ופתאום יתאהב במקצוע שאפילו לא היית מצפה ממנו לאהוב.

 

[פודינג תות]

זה אחד השיקולים

אני חושפת אותה כל הזמן, היא נמצאת במסגרת גן עירוני והחל מהשעה 14:00
נתונה לגמרי בתוך עולם התכנים שלנו.

זו לא קביעה משונה, מערכת החינוך רחוקה מזכרונות הילדות שלי וכן, אני רוצה שליטה גבוהה יותר
בתוכן הלימודי שלה.

כעת, אני בהחלט חושבת ששילוב בין חינוך ביתי למסגרת הוא אופטימלי כי כל אדם מוכשר ככל שיהיה
מוגבל מעצם טבעו, כך שאיני פוסלת את האפשרות שלמרות מה שאמה חושבת היא עשויה לגלות
עניין ואפילו התלהבות במערכת. החלטות ממילא ניתנות לשינוי.

 

[טולי145]

אני דווקא תמיד חשבתי על חנ"ב

מכיוון הפוך לגמרי.
באופן היפוטתי לגמרי אפשר ללמוד הרבה יותר אינטנסיבי וטוב גם לשון חשבון וספרות בבית מאפשר בבית ספר
בכיתה יש 40 ילדים שמן הסתם קצב הלימוד הוא לא תואם לילד שלך ספיציפי
(כמו שאת סיפרת שילדה שלך משועממת ברוב השיעורים)
שלא לדבר עם מורים שחלקם או שלא בקיאים במקצוע או שכבר אין להם כח ללמד...

כמובן שביה"ס גם מלמד ילד להתמודד עם סיטואציות חברתיות ולהשתלב בחברה שזה יכולת לא פחות חשובה לעתיד

 

[Koketka11]

ילדה שלי הולכת לבית הספר

בעיקר בגלל הצורך שלי ושלה להיות חלק מהחברה.
אין ספק שאילו היתה בבית, היתה לומדת יותר מהר ויותר לעומק.
אבל עם מורים פרטיים.
גם עכשיו היא לומדת נושאים שמרתקים אותה.
לבת שלי יש גם פתרון של כיתת מחוננים שכרגע אנחנו בגלל הקטע החברתי בוחרים לא לשלוח אותה לשם.
יש בבית הספר עוד דברים שאני לא יכולה לתת לה.
אגב, כמה שזה ישמע מוזר, אני לא מאמינה בעודף אינדיוידואליזם. יש חשיבות בעיני גם ליכולת של בן אדם להיות חלק מהמסגרת.

 

[טולי145]

זה בדיוק מה שהתכוונתי

שביה"ס מאפשר לילד להיות חלק מחברה הומוגרנית (פחות או יותר)
ומלמד להתמודד עם מצבים חברתיים שונים שזה לא פחות חשוב מספרות או תנ"ך...

וכמובן שלא דיברתי ספציפית על בת שלך או שלי
כי כאמור מבחינתי אין מצב לחנ"ב
וכל הדיון הוא תיאורטי לגמרי

 

[יפעתי ש]

חינוך ביתי?

http://skilledmother.blogspot.com/2011/11/blog-post_29.html

 

[אם הבנים3]

לדעתי, עיקר הקושי עם העניין הזה

הוא שהוא מצריך חשיבה מחודשת. מה לא שולח ילד לגן? לבית ספר? זה הכי אוטומטי, כמו להלביש חיתול... למרוח משחה על הטוסיק... לתת בקבוק... במבה... מוצץ...
צריך לעצור, להטיל בספק את כל מה שמכירים ולעשות חשיבה מחדש - האם מה שנראה לנו טבעי הוא באמת טבעי? נכון? כדאי?
רק אחרי שמעלים על הדעת להטיל את זה בספק, אז מתחיל תהליך מחקר והבנה שיכול להיות שיש עוד דרך לעשות את הדברים.
אם חנ"ב היה אופנתי כמו שהנקה הפכה להיות (אחרי שהטילו ספק ביתרונות התמ"ל), יכול להיות שהייתה נהירה לכיוונו. כמו שיש במקומות מסוימים, בארץ ובעיקר בעולם.

 

[Koketka11]

אני ממש לא הולכת עם כולם

ילדות שלי היו בגני מעורבות הורים והייתי מאוד מעורבת ופעילה.
אני גם הייתי בוועד כיתה ואני יושבת כמו מפגרת צופה בהם בשיעורי ספורט.
גם דאגתי לצאת וללוות אותן בטיולים של המסגרות השונות.
אני אולי לא מתה על מערכת החינוך במתכונתה הנוכחית, אבל עוד יותר אני פחות מתחברת לחינוך ביתי.
גם כי זה מקבע את אחד ההורים לבית וזה גם לא נכון בעיני, פוגע בשוויון ופמיניזם.

 

[אם הבנים3]

א. לא אמרתי שאת הולכת עם כולם

ב. זה שאת לא משלימה עם המסגרות הקיימות לא אומר שאת מטילה ספק בנחיצות מסגרת בכלל. אני טוענת שצריך לפעמים ללכת עוד צעד אחד אחורה.
את אומרת: אני ביקורתית, המסגרת שהייתה לא מצאה חן בעיניי, הקמתי מסגרת משלי. (וכל הכבוד! זאת חתיכת יוזמה) אני אימא מעורבת ומודעת לכל מה שקורה עם הילדים שלי, ולא יושבת בצד ומעבירה אחריות.
אני אומרת: חשוב להטיל ספק באיכות המסגרת, אבל לפעמים אפשר להטיל ספק בעצם הצורך בכל מסגרת שהיא. לזה הכוונה בחשיבה מחודשת. שבירת קונבנציות.

 

[Koketka11]

אבל חשבתי על זה והחלטתי שאני בעד מסגרות

אתמול דיברתי עם בת השש שלי על חינוך ביתי.
היא אמרה לי, אבל אימא, אם את תלמדי אתי, את תלמדי אותי מה שאת יודעת. ובבית ספר כל אחד מלמד ומחנך אחרת וככה אדע יותר.
אני נמצאת כל הזמן עם יד על הדופק ואם אחשוב שלבנות שלי יהיה יותר טוב בבית, לא אהסס לשלוף אותן משם.
הם גם אמרו לי, שתיהן שמי שנמצא בחינוך ביתי מגיל אפס יותר קל להם כי הם לא מכירים דרך אחרת ואין להם בעיה להיות בבית. אבל הם היו במסגרות ויודעות שזה טוב להן ולכן הבחירה שלהם היא במסגרת.