ליובל נחמקין:
"שנתיים של אימונים בטאי צ´י לימדו אותי עד כמה נשגבת שיטה זו." כלומר, אם הבנתי נכון(?), בשנתים האלה הבנת מה זה טאי-צ´י? אם הייתי אומר דבר כזה על ארניס, לא היית עושה ממני צחוק? ובצדק? אני לומד אצל ניר 13 שנים, ומרגיש שרק גירדתי את הקצה. בטאי-צ´י יש קטה שמלמדת עקרונות, ויש עבודה בזוגות שבאה לאפשר לתרגל את העקרונות האלה במצבים שונים. אין שום בעיה להפעיל את העקרונות האלה על הקרקע, אבל יותר קשה ללמוד אותם על הקרקע - כמו שאין שום בעיה לקרוא ולכתוב בהליכה, אבל בגיל 6, בכיתה א´, הרבה יותר נוח ללמוד קריאה וכתיבה בישיבה. מכיוון שהטאי-צ´י היום בפירוש לא מיועד להגנה עצמית פרופר, יש דברים שלוקח הרבה זמן להגיע אליהם. לא כל תלמיד בכיתה א´ שלומד לכתוב, לומד קליגרפיה - ודאי שלא ילמד קליגרפיה בהליכה (אם בכלל יש דבר כזה) - אבל מי שכן משקיע את הזמן בלימוד כתיבה תמה, יכתוב יפה בכל מצב - גם בהליכה, אפילו בעמידה על הראש. כך גם בטאי-צ´י - קודם לומדים שחרור ורגיעה, אח"כ מנסים להיות רגועים גם בזמן שבן-זוג מעיף לנו אגרוף לפרצוף וצריך להגיב, וכך, לאט-לאט, מגיעים למצבים יותר ויותר מסובכים. במשך הזמן, גם לעבודת-קרקע - אבל כאמור, מכיוון שאין עלינו לחץ של זמן, זה יכול לקחת 10 שנים או יותר. לגבי איש הטאי-צ´י שלא למד אף שיטה אחרת - וונג פו-לאי למד רק אצל ואנג שו-צ´ין. נכון, הוא למד גם שינג-אי ופה-קואה, אבל זה מה שניר מלמד - טאי-צ´י, שינג-אי ופה-קואה. היכולת הכללית משתכללת ככל שמתקדמים, אבל היא בנויה תמיד על עקרונות הטאי-צ´י. לגבי השאלה איך להתמודד עם מתאבק - בדיוק ההיפך מהצורה בה אתמודד עם איש טאיקוואנדו: אל איש הטאיקואנדו כדי לנטרל את הבעיטות שלו, ואנסה להטילו אל הקרקע; מהמתאבק אתרחק ואפגע בו מרחוק במכות ובעיטות. אני לא אומר שאצליח - בפעם הראשונה שעבדתי מול איש טאיקואנדו חטפתי בעיטה בראש
- אבל זה לא אומר שאין בשיטה שלי כלים להתמודדות כזאת, זה רק אומר שאני לו טוב מספיק לכך. סיבה טובה ללכת להתאמן. אני זז.
"שנתיים של אימונים בטאי צ´י לימדו אותי עד כמה נשגבת שיטה זו." כלומר, אם הבנתי נכון(?), בשנתים האלה הבנת מה זה טאי-צ´י? אם הייתי אומר דבר כזה על ארניס, לא היית עושה ממני צחוק? ובצדק? אני לומד אצל ניר 13 שנים, ומרגיש שרק גירדתי את הקצה. בטאי-צ´י יש קטה שמלמדת עקרונות, ויש עבודה בזוגות שבאה לאפשר לתרגל את העקרונות האלה במצבים שונים. אין שום בעיה להפעיל את העקרונות האלה על הקרקע, אבל יותר קשה ללמוד אותם על הקרקע - כמו שאין שום בעיה לקרוא ולכתוב בהליכה, אבל בגיל 6, בכיתה א´, הרבה יותר נוח ללמוד קריאה וכתיבה בישיבה. מכיוון שהטאי-צ´י היום בפירוש לא מיועד להגנה עצמית פרופר, יש דברים שלוקח הרבה זמן להגיע אליהם. לא כל תלמיד בכיתה א´ שלומד לכתוב, לומד קליגרפיה - ודאי שלא ילמד קליגרפיה בהליכה (אם בכלל יש דבר כזה) - אבל מי שכן משקיע את הזמן בלימוד כתיבה תמה, יכתוב יפה בכל מצב - גם בהליכה, אפילו בעמידה על הראש. כך גם בטאי-צ´י - קודם לומדים שחרור ורגיעה, אח"כ מנסים להיות רגועים גם בזמן שבן-זוג מעיף לנו אגרוף לפרצוף וצריך להגיב, וכך, לאט-לאט, מגיעים למצבים יותר ויותר מסובכים. במשך הזמן, גם לעבודת-קרקע - אבל כאמור, מכיוון שאין עלינו לחץ של זמן, זה יכול לקחת 10 שנים או יותר. לגבי איש הטאי-צ´י שלא למד אף שיטה אחרת - וונג פו-לאי למד רק אצל ואנג שו-צ´ין. נכון, הוא למד גם שינג-אי ופה-קואה, אבל זה מה שניר מלמד - טאי-צ´י, שינג-אי ופה-קואה. היכולת הכללית משתכללת ככל שמתקדמים, אבל היא בנויה תמיד על עקרונות הטאי-צ´י. לגבי השאלה איך להתמודד עם מתאבק - בדיוק ההיפך מהצורה בה אתמודד עם איש טאיקוואנדו: אל איש הטאיקואנדו כדי לנטרל את הבעיטות שלו, ואנסה להטילו אל הקרקע; מהמתאבק אתרחק ואפגע בו מרחוק במכות ובעיטות. אני לא אומר שאצליח - בפעם הראשונה שעבדתי מול איש טאיקואנדו חטפתי בעיטה בראש
