טאי צ´י ועבודת קרקע?

[המטאטא]

טאי צ´י ועבודת קרקע?

שלום לכולם! במפגש קצר שהיה לי ביום שישי עם כמה חברה שעושים טאי צ´י עלתה שאלת עבודת הקרקע. האם בשיטה יש גם עבודת קרקע או לא? מה שזכור לי מניסיוני זה שאין עבודת קרקע, אבל האם יש בטאי צ´י איזושהי התייחסות לעניין?

 

[דלית - delete]

טאי צ´י מוגדר כאמנות לחימה שלימה

או מלאה, כלומר שכוללת את כל ההבטים של לחימה - זה כמובן כולל גם עבודת קרקע. בפועל, לפחות בשנים הראשונות אין התמקדות בעבודת קרקע אלא בהטמעת עקרונות בסיס. אותם עקרונות משמשים אח"כ בכל מצב - בין בעמידה, בין בשכיבה, בין מול יריב בודד או מספר יריבים.

 

[יובל נחמקין]

תראה לי מורה א ח ד לטאי צ´י ...

שמלמד האבקות של ומתוך הטאי צ´י ...

 

[דלית - delete]

ניר מלחי.

למה האגרסיביות? האם משום שלא מדובר כאן על ארניס, אתה חש מותקף?

 

[יובל נחמקין]

ארניס זה לא הכל. אני מת על טאי צ´י

אבל מצחיקים אותי חלק מהמתרגלים שמנסים לשכנע את עצמם ואת תלמידיהם כי אפשר "להיות בלי ולהרגיש אם". אני טרם פגשתי / שמעתי על אומני טאי צ´י שגוזרים האבקות הייחודית לתרגול של טאי צ´י. תפנה אותי בבקשה. ניר בא מרקע עשיר מאוד של מגע מלא ועם מטען זה הוא עושה את הטאי צ´י שלו. טאי צ´י שכגון הוא טאי צ´י שנבנה על מידע קודם, משביח אותו ושואב ממנו את עוצמתו - תוך הוספת אותם ערכים מוספים, הייחודיים לטאי צ´י. אני יודע שוואנג פו ליי אומר שאפשר להתחיל עם טאי צ´י וזה מספיק כאמנות לחימה הכוללת את כל הביטי הלחימה ... למה שנתווכח על דבריו של מלומד הגדול מאיתנו ? המצא לי איש טאי צ´י שלמד כל ימיו א ך ו ר ק טאי צ´י והוא יכל להתמודד מול מתאבק ואשמח בתגלית ! אתה חושב שאני צוחק כשאני אומר שאני מת על טאי צ´י ? לא ולא ! זאת ה"קרם דה לה קרם" של אמנויות הלחימה אך לא בכדי הגיעו אליך תמיד בסוף (חוץ מבתי ספר של העת החדשה)! שנתיים של אימונים בטאי צ´י לימדו אותי עד כמה נשגבת שיטה זו. אני רק משועשע מהחבר´ה שמימהם לא התמודדו מול לוחם מגע מלא (עמידה או קרקע) ובאמת מאמינים שהם יכולים לו (שלא לדבר על קרב רחוב). יודע מה ההבדל ביני לבינם ? כשאני אתמסר ביום מן הימים לטאי צ´י, ליבי יהיה נקי מהצורך להוכיח את יכולתו הלוחמתית של הטאי צ´י... האם היו אמני טאי צ´י שבמגע "הטיסו" את יריביהם ? אנו יודעים שכן. האם היה להם רקע קודם ? אנו יודעים שכן. האם ייתכן שמישהוא ללא רקע קודם יוכל באמצעות הטאי צ´י שלו לעשות ביריבו שפטים ? אם יש אנשים שמעקמים כפיות, קוראים מחשבות ויכולים בקלות לגרום לך לדום לב מבלי לגעת בך (!) אז למה לא כאלו היכולים להשתמש רק בטאי צ´י ?! נשאלת השאלה האם אותו אלפיון עליון עליו מתרפקים חלק מאנשי הטאי צ´י, הוא בר השוואה אל האנשים הנורמאליים ? אני סבור שלא. האם ניתן להנחיל להמונים (או אפילו רק תלתמידים מתקדמים) מתודות שכגון ? אני סבור שלא.

 

[Yin]

טאי צ´י כאומנות לחימה כוללת

בתוכה גם בריחים והטלות וגם עבודה כנגדם. אין, למיטב ידעתי, ממש אימונים של עבודת קרקע. כן נוצרות יכולות מעצם הידע הנ"ל של עבודת קרקע, אבל ממש לא כמו האבקות או ג´ודו, למשל. לוחם טאי צ´י, צריך להשתמש בכלים של השיטה ולא להתפתות להתגוששות של חיבוקים והטלות, זהו מתכון לכשלון. ישנה נטיה להרבה אנשים לא להשתמש ביתרונות היחסיים שלהם, אלא לנסות לנצח את היריב בכלים שלו. ללוחם המיומן בשיטה מסוימת לא כדאי להגיע למצב בו הוא נלחם בשיטה אחרת.

 

[יובל נחמקין]

מעניין מה שאתה כותב ...

אם זאת: לפעמים אנו נגררים מחוסר ברירה ... אם נהיה הרבה יותר טובים מהיריב, נוכל להשאיר אותו במגרש שלנו, אבל אם הוא שקול, הלא כדאי להכיר כמה דפאו"ת ? כמה "מגרשי משחק" ?

 

[Yin]

יש שתי גישות בחיים

האחת אומרת - תעבוד ותפתח את הצדדים החלשים שלך, כך תהיה אדם "שלם" יותר עם יותר יכולות. השניה - תעבוד ותפתח את הצדדים החזקים שלך, כך (אולי...) לא תגיע למצב בו יפריע לך שיש לך צדדים חלשים. כך גם תוכל להיות ממש טוב במשהו. כשאדם מגיע לרמה גבוהה באומנות א´, והוא רוצה להכיר אומנויות נוספות (דפאו"ת) אין הוא צריך להשקיע שנים רבות בכל אומנות נוספת, הכרות שטחית יחסית יכולה להספיק.

 

[יובל נחמקין]

מסכים.

 

[angeleyes]

"רקע קודם"

"האם היו אמני טאי צ´י שבמגע "הטיסו" את יריביהם ? אנו יודעים שכן. האם היה להם רקע קודם ? אנו יודעים שכן" האם שינג אי או בה גואה יחשבו בעיניך ל"שיטות אחרות" בקשר למשפט הנ"ל?

 

[יובל נחמקין]

אחרי 11 שנה של לימודי שינג אי ...

+ הסמכה להדרכה + הרבה תיבלון של בה גואה בתוך האימונים, אני יכול לומר בבטחה: ל א ! זה לא מספיק ... השיטות (הנפלאות הללו) אינן בסיס מקיף דיו להבנת הקרב במושגים של "קרב רחוב". אני חוזר לדברים שאמרתי בפורום זה יותר מאחת: לסגנונות ה"רכים" / ה"פנימיים" הגיע הלוחם א ח ר י שצבר רקע "קשה". אני לא המצאתי את ההגיון הבריא והסדר הנ"ל. הוא קיים כך בבסיסו. אני רק עוקב אחריו וממליץ לחברי הלומדים והמלמדים (בכירים ככל שיהיו) לבחון אותו - בחן היטב לפני שהופכים בו את סדר הדברים ...

 

[WhiteBear]

שאלה: למה אתה חושב שזה כך ../images/Emo35.gif

כלומר, למה נידמה לך שעדיף קודם ללמוד קשה ואז ללמוד רך. אני יכול לומר מניסיון שאני עברתי את המסלול שאתה מדבר עליו - תירגלתי קפואירה ואז נינג´יטסו. אני לא יודע אם הם קשות, אבל רכות הם בטח לא. ורק אז הגעתי לטאי צ´י. הבעיה שלי עם הגישה שלך (ולכן אני שואל את הסיבה להם), היא שהלימודים הקשים פצעו לי את הגוף. ובצורה לא מבוטלת. ובדיעבד, הייתי מעדיף, ואני ממליץ לאחרים, "לרכך את הגוף" לפני שמגבירים את מינון האימונים למשהו קשה. ושוב, זה רק התחושה שלי. מה אתה חושב?? טל.

 

[יובל נחמקין]

טל: מן הסתם אני חושב מעט אחרת

אני לא יודע לגבי קפואירה, אבל נינג´וטסו היא שיטה המהווה גג לתשע אסכולות (אם אינני טועה במספרן) של נשק ויד ריקה ... האם אתה יכל לומר בודאות מוחלטת שאין היבטים "רכים" / "פנימיים" לאף אחת מתשע האסכולות - ללא קשר לרמת השליטה בהן ? רק לשם הפרוטוקול - אינני מתרגל עם תלמידי מגע מלא: אני נוטה להאמין כי לא בריא לחבוט לאורך זמן ובמלוא העוצמה באיבר היחידי שאני חושב בו (אני מתכוון לראש, בנות). אבל לתקופת-מה, כהתנסות ועם מדריכים המתייחסים באחריות לסכנה שבפציעות, זה היה מועיל ומעשיר. שאלה: איך היית מגדיר "רך" / "פנימי" במילותיך שלך ?

 

[WhiteBear]

"לתקופת מה" - כמה זמן ובאיזה שלב

אני אתחמק בחוסר אלגנטיות מלענות על השאלה מה זה "רך/פנימי". אבל הייתי רוצה לשאול: על איזה סוג אימונים "קשים" אתה כן מדבר

מתי לדעתך תלמיד "בשל" לעבור תקופת אימונים כזו

ומה צריכה להיות אורכה של כזו תקופת אימונים

ולבסוף, למה לעבור כזו תקופה... אני מבין מכתיבתך, ומהצורה שאתה מתאר את עצמך, שיש לך ניסיון בשיטות ש"אנשים" יגדירו פנימיות ורכות. אז אני אשמח לשמוע את השקפתך לגבי המקום של אימונים יותר אגרסיביים (מה אופיים ובאיזה שלב מתאים שהם יגיעו), בתהליך צמיחתו של לוחם. בציפייה, טל.

 

[יובל נחמקין]

זו לא הייתה שאלה מכשילה, טל.

ב א מ ת רציתי לקרוא את דעתך. יש לי את התיאוריה ש ל י שאם אתה רוצה לקוראה הרי היא כדלקמן: עבודה "קשה" / "חיצונית" מתבססת (כולה או בחלקה) על האלמנטים הבאים: 1. חיזוק והגמשת מערכת השרירים והשלד. 2. פיתוח סיבולת לב ריאה. 3. טיפוח תנועות גוף המתאימות לספארינג חפשי 4. לימוד טכניקות בסיסיות (לא בהכרח פשוטות) של הגנה והתקפה. עבודה "רכה" / "פנימית" מתבססת על המיומנויות התנועה והקרב של קודמתה, אך מדגישה ערכים נוספים כגון: 1.הפקת כח גוף מלא בו העוצמה שווה ליותר מסך המסה (שימוש בצ´י - אם תרצה) 2.ניצול כח היריב - והמרתו לטובתנו 3."לא להיות שם" - קרי לא לאפשר ליריב "למצוא גוף / נוכחות" 4.טיפוח ה"אי" - עליונות מנטאלית על היריב (חזקה יותר, סלחנית יותר וכו´) זו הדרך בא אני רואה כ י ו ם את האישיו הנ"ל. זה לא מודל טהור ומעניינת אותי דעתם של אנשים שחושבים אחרת, כדי לקבל הפרייה ולא להיתקע עם דעותי בלבד. אשר לשאלותיך: מתי להתחיל, מי בשל, כמה זמן להקצות וכו´ ... אין לי מושג ... כל אחד ומה שמתאים לו: כל אחד והמקום בו הוא נמצא ברגע שהחל לחשוב על "השבחה חיצונית" שלא שייכת לבית ספרו. כל אחד והאמצעים (נגישות, זמן כסף וכד´) העומדים לרשותו.

 

[דלית - delete]

שתי שאלות

1. לא להיות שם - אתה קושר זאת עם רכות בלבד, אך זה עקרון בסיסי ופשוט ביותר ללימוד, שהבנתי כי משמש גם באמנויות "קשות". האם תוכל להרחיב? 2. אי, כפי שאני הבנתי זאת, הוא "מיקוד", או "כוונה". הדגש על תכליתיות בתנועה שנובעת ממיקוד וכוונה מלאים בעת ביצוע התנועה. האם תוכל לתת את המקור לפרשנות של עליונות מנטאלית, בייחוד במובן של "סלחנית יותר"? רק כדי להבהיר - איני יודע סינית, ומה שאמרתי נובע מהבנה שלי בלבד, שאולי הינה לקויה.

 

[יובל נחמקין]

לפי מטיב הבנתי ...

1. אין הבדל בין שיטות / אמנויות רכות לקשות ברמות הגבוהות (למעט שיטות בודדות המצויות בשני הקטבים). לפיכך - ככל שעולה רמתנו בשיטה X , כן תגדל הבנתנו לגבי ה"לא להיות שם". אפשר להגדיר את העבודה זו כחסכון באנרגייה בהתמודדות, אפשר להגדיר זאת כשאיפה להימנע מחיכוך פיזי ומנטאלי עם היריב וזו הייתה כוונתי (בגדול, פחות או יותר ...). 2. "אי" = כוונה כפי שכתבת (הבנתך אינה לקוייה כלל, מה זו ההלקאה העצמית הזאת ?). קשה לי לבודד את מרכיבי ה"אי" ולשקול את תרומתו של כל אלמנט בנפרד. כמו כן: אני מעדיף שלא להכנס ולבער את ההגדרות ששאלת לגביהן. לא כי אני מנסה לשחק אותה מסתורי: באמת שלא. פשוט, בו ונשאיר משהוא לחושים ולנסיון - מחוץ לטווח סכין הניתוחים האקדמית ... אוכל רק לומר כי כאשר ניצב לוחם מנוסה מול לוחם פחות מנוסה,יכל הלוחם הפחות מנוסה לחוש את נחיתותו גם אם טרם קרה דבר-מה. האם קרה לך שהתאמנת בסמינר עם מישהוא שלא הכרת בעבר, ועוד לפני שממש התחלתם, יכולת לחוש (בלי שסיפרו לך עליו) שיש לך עסק עם מישהוא טוב ובכיר ממך ? זה הכי קרוב שאני יכל לקחת אותך למה התכוונתי.מקווה שלא הייתי עמום מידי ...

 

[דלית - delete]

אנסה לנסח שוב

להבנתי, אי אינו קשור כלל ליריב. בזמן ביצוע קאטות טאי צ´י או שינג אי אני אמור לבצע עם אי, בלי קשר ל(אי) נוכחותו של יריב. אתה קשרת זאת עם התמודדות מול אדם נוסף. אני לא מנסה לנתח בצורה אקדמית מדי, אבל לטעמי יש הבדל מהותי בין עקרון שאתה מיישם בינך לבין עצמך, לבין עקרון הנובע מאינטראקציה בין שני אנשים. "לא להיות שם" לא ניתן לבחון כלל לבד. אי הוא בראש ובראשונה דרך אימון אישית. אני מנסה להיות כמה שיותר טכני, כאן בפורום, ולא לנסח הודעות שיתפרשו בצורה שונה ע"י מתאמן המאמין בצ´קרות ומתאמן המתכחש לקיום צ´י. לכל אחד מאיתנו עולם מושגים שונה, הנובע מהבנה, רקע תרבותי ומורה. זו הסיבה שאני מתעקש לעיתים על הגדרות אופרטיביות - כדי שלדיונים כאן תהיה משמעות כלשהי, ולא סתם בזבוז אלקטרונים.

 

[yontanbn]

מה המקבילה של אי ביפנית?

 

[יובל נחמקין]

"קוקורו"

אני חושב ... ויתקנו אותי אם אני שוגה, חברי בפורום הבקיאים ממני במונחים יפניים.