חתונות וצרות אחרות

Kettercat

New member
חתונות וצרות אחרות

תהיה קטנה, בעקבות הדיונים בנושא לאחרונה - אשמח לשמוע את דעתכן.
החברה הכי-הכי טובה שלי מתחתנת אוטוטו - אני הכי אוהבת אותה בעולם ומיותר לציין, מאוד מאושרת לקראת האירוע.
רוב שמלות הערב בארון שלי הן שחורות - תמיד הייתה לי נטייה ללכת "על בטוח"
- לכן הפעם החלטתי שאני רוצה לרכוש שמלה במיוחד לאירוע ושתהיה עם צבע קצת יותר משמח. מכיוון שאני המלווה שלה לאורך כל היום היה לי חשוב שהשמלה תהיה מושלמת אך כמובן, שלא תמשוך יותר מדי תשומת לב - שמלה אדומה, לדוגמא, שיכולה לעבוד רק על מוזמנות שמגיעות לאירוע לכמה שעות - והחלטתי ללכת על צבעים קלאסיים ועדינים, ורוד או תכלת.

long story short, אחרי חודשים (!) של חיפושים, גם אונליין וגם אוף ליין - מצאתי את ה-שמלה, בדיוק כמו שדמיינתי אותה לעצמי בראש - קלאסית ויפייפיה, מקסי משיפון בורוד בייבי/אפרסקי עם גזרה מהממת. לא "טו מאץ'" אבל בהחלט מרשימה. המחיר היה אומנם מעל התקציב שלי (בואו נאמר שהיא יותר יקרה מכל שמלה אחרת בארון שלי... ויש לי עשרות שמלות בארון, לדעתי מעל ל-100) אבל בגלל שהיא התיישבה לי בול במשבצת, החתונה מתקרבת אוטוטו וחודשים לא מצאתי שום דבר שדמה לה - החלטתי ללכת על זה. אפילו צילמתי את עצמי במראה שם לפני שקניתי ושלחתי לאותה החברה, ושאלתי אותה אם היא "מאשרת"
היא ענתה שהיא מהממת ולכן קניתי, מאושרת עד הגג.
יצאתי מהחנות ושלחתי לה הודעה שאיזה כיף שסוף כל סוף אני יכולה לסמן "וי" על שמלה לחתונה שלה... דקה אחר כך אני מקבלת טלפון זועם על שהיא לא הבינה שזה מיועד לחתונה שלה בכלל (מיותר לציין שזו שמלת ערב וקל מאוד לראות זאת בתמונה) ואיך אני, החברה הכי טובה שלה, מעיזה לקנות לחתונה שמלה בצבע בהיר שיכול להיראות לבן בחלק מהתמונות או בתיאורה! ושבגלל שיש היום כלות שמתחתנות בשמלות ורודות יכולים להתבלבל (כאילו שמישהו שמוזמן לחתונה יכול אי פעם להתבלבל מי בדיוק הכלה ומי לא, אבל נניח...)

כמובן שההסברים שלי שזו שמלה ורודה לגמרי, בשום תאורה היא לעולם לא תראה לבנה, וחוץ מזה - למה שאני אקנה שמלה אם הייתי חושבת לרגע שהיא יכולה להתפרש כלבנה, ועוד בחתונה שלה? (למרות שאני לא מבינה בכלל את ה"איסור" ללבוש לבן לחתונה אבל מילא, מיישמת זאת בכל זאת) - שום דבר לא עזר והיא ממש התעצבנה עליי. מכיוון שלא הייתי רחוקה מהחנות חזרתי לשם כדי למדוד את השמלה בצבע אחר מכיוון שהגיזרה ממש מצאה חן בעיניי - בסופו של דבר החלפתי אותה לצבע אחר, שמבחינתה "אושר" (ורוד קוראלי כהה בכמה טונים) ומבחינתי היה גם כן מהמם, למרות שאני תוהה איך צבע בולט שבהחלט מושך הרבה יותר תשומת לב מאשר צבע מתון ובהיר יכול להיות "בסדר"... להיפך, המטרה שלי היא לא להתבלט ושמלת מקסי בצבע כזה בהחלט מושכת את העין.
איך אמרתי למוכרת בחנות? - הלוואי וכ-ו-ל-ן יגיעו לחתונה שלי לבושות בצבע ורוד בייבי!

אני מאוד אוהבת אותה וכמובן שאין לי שום מטרה לעשות לה "נאחס", אני לא כועסת עליה אבל כן מאוכזבת, בעיקר מעצמי. אני תוהה האם אני "נחמדה מדי"?
סיפרתי למישהי והיא אמרה לי שאני מטומטמת שבכלל שלחתי לה את התמונה מלכתחילה ושלא הייתי צריכה את אישורה מה ללבוש. סתם היה לי חשוב, בתור החברה הכי טובה שלי, לשמוע את דעתה. לכל אחת אחרת הייתי אומרת שתגיד תודה שאני בכלל מגיעה לאירוע...
אני עכשיו די בבאסה כי זו אומנם שמלה מהממת שאני אהנה ממנה, גם בצבע שלקחתי בסופו של דבר, אבל זה צבע שאני שלמה איתו ב-90-95% ולא 200% כמו שהייתי שלמה עם השמלה השנייה. נכון שיכולתי לקנות את ההיא לאירועים אחרים אם רציתי ולהמשיך לחפש, אבל יש לי מגבלת תקציב רצינית והחלטתי ללכת רק על אחת.

אומנם מיותר לתהות בעניין כי לא ניתן להחליף את השמלה (מצויין שם בבירור לגבי שמלות ערב, המוכרת עשתה לי טובה כי חזרתי אחרי פחות מ-5 דקות), אבל מה אתן חושבות? עשיתי בשכל או שלא?
 
ווואו , לפעמים אני שמחה שהתחתנתי במאה הקודמת.

אני קצת בשוק מתעשיית החתונות הזו, מהבריידזילות שהיא מייצרת.
אני לא זוכרת שבכלל העזתי לחשוב על מתן הוראות ללבוש של האורחים והאמת שלגמרי לא היה לי אכפת מה הם ילבשו.

היגיע אלי היום במייל מכתב שתכף אצרף וגם הוא מראה כמה התעשיה הזו הפכה למפלצתית איבדה את הרעיון של לבוא לשמוח ביחד וכשכל מה שחשוב הוא השואו והכסף.

ברור שזה לא אצל כולם ויש כאן כמובן כאלו שמה שכתבתי לא קשור אליהן וגם אני מוזמנת באוגוסט לחתונה שבטוח לא תהיה פלצנית אבל עדיין את המגמה שתיארתי אני מאד לא אוהבת ( וכאמא אני יכולה לספר שם "בת מצווש מפוארת" זה דבר שעורר בי בחילה ולא הסכמתי לשתף איתו פעולה.

ולגבייך...
את כותבת שזו חברה טובה מאד שלך ולכן לא הייתי שופטת אותה בעת ריתחה ולחץ שלפני החתונה.
אני מבינה שזה מאד מעליב הדרך שבה היא התנהגה אלייך אבל כבר עשית החלטה והחלפת את השמלה אז תזרמי עם זה ותהני ותדעי בלב שעשית מצווה להנמיך מעט את להבת הלחץ של חברתך.
אני מניחה שאם מדובר בחברות אמת היא תבין בבו הזמן שהיא נהגה בך שלא כשורה ואולי גם תצחק על עצמה ועל הלחץ שתקף אותה בחתונה.

עכשיו לא נראה לי הזמן המתאים להוכיח אותה ..
 
המכתב שהעבירו לי במייל

לכל חבריי וידידי,
אנא קראו את המכתב ששלח לי ידיד. זה אמיתי! פשוט - לא להאמין!!!

שלום
היינו בשבוע שעבר בחתונה. מצורף בזה מכתב "תודה" של בעלה הטרי על מתנתנו.
מה דעתך? אני מרשה לך להפיץ אותו בין מכותביך.


‏"מבקשים להודות לכם מקרב לב על השתתפותכם בחתונתנו ועל השי הנדיב שהענקתם לנו. רציתי שתדעו שמנת הגורמה שאכלתם עלתה לנו 350 ₪ למנה (700 לשניכם), כך שלמעשה שילמנו על השתתפותכם באירוע 400 ₪.
הצעה אישית וכנה שלי..... וזאת מבלי שרותם תדע מן המייל שלי... בפעם הבאה שאתם מרגישים דחף כה עז להיות פילנתרופים כל כך גדולים לזוג צעיר המממן את חתונתו מן הכסף שאין לו, אלא מן המתנות של החתונה.... שלחו להם מתנה בדואר. האמינו לי שתשמחו אותם הרבה יותר.

לא יעלה על הדעת שאורח באירוע לא יישא לפחות בעלות מנתו ויצפה שהזוג הצעיר והמסכן יממן את ארוחת הגורמה שהוא אכל !!! זו פשוט שערוריה.
בתודה על השתתפותכם באירוע שהיה לנו מדהים למרות המתנה שקיבלנו מכם."

--------------------------------

תעשיית-החתונות הפכה להיות מחויבות של האורחים לממן אירוע ריקני, פלצני, ראוותני וחלול, כי ההורים של החתן-כלה או הם עצמם חושבים, שמותר להם להפגין עושר וראוותנות על-חשבון האורחים שהוזמנו.
להזכירכם, המקור למנהג הפסול הנ"ל הוא החתונות הצנועות של לפני מאות-שנים, בה כל משתתף מהקהילה היה בא ותורם משהו קטן לפי נדבת-לבו ויכולתו, כדי לעזור לזוג הצעיר להתחיל את הדרך. אח"כ התחילו הגבירים והפריצים להפוך את האירוע להפגנת-עושר ולבסוף נדבק במנהג החלול הזה גם המעמד הבינוני. אנשים לוקחים הלוואות לממן מסיבה רעשנית וחסרת-משמעות שאורכת רק 4 שעות, ומצפים מהאורחים, שיממנו אירוע, שלא היו שותפים לתכנונו ולא נתנו הסכמתם לו.

אני אישית לא מביא צ'קים ומתנות לאף אירוע (קחו זאת בחשבון). מי שרוצה להזמין אותי, יזמין אותי כי הוא רוצה לראות אותי ולשתפני בשמחתו. כשאני מזמין את חברי לביתי איני מגיש להם חשבון ואם החלטתי להשקיע במפגש/אירוע, זו החלטתי ואשא בה לטוב או לרע.

מי שלא רוצה לראות אותי בשמחתו, שלא ישלח לי הזמנה, או שיציין מראש בהזמנה מהי העלות הנדרשת, כדי שאוכל להחליט קודם. אני בא לאירוע, כדי "לשמח חתן עם הכלה" ולא כדי להחזיר את החובות להוריהם. ואוכל טוב יש לי גם בבית וגם מוזיקה לפי טעמי !

-----------------------------------------

יקיריי המוזמנים לחתונות,

אני מעבירה אליכם את האימייל הזה. היה לי קשה להאמין שזהו אימייל אמיתי, אבל הבוקר ראיתי בטלוויזיה את חנן כהן, מהאתר הבודק מכתבים לא רלוונטיים, והוא אישר שמכתב זה אכן אמיתי.

מחוויה אישית שלי אני יכולה להוסיף, שזכיתי לקבלת הזמנה לחתונה ובה צוין להביא אך ורק צ'קים.

אם החתונות היום הן עסק כלכלי, האורחים מיותרים לגמרי. אני מציעה לזוג שישקיעו במנייה מבטיחה.

אם הזוג אכן נזקק, שיעשה חתונה בחיק המשפחה עם כיבוד צנוע והרבה שמחה. אין צורך בארוחות גורמה שהן לעתים קרובות לא משהו ויש להם טעם פלצני.

מה שקורה היום שחתונות הופכות למטרד קשה, הן מבחינת הכיס והן בחינת הרעש הבלתי נסבל (ברוב החתונות אין אפשרות להחליף מלים עם קרובים ועם חברים ותיקים) וגם ארוחות "הגורמה לעיתים גורמות כאבי בטן.
ממליצה לכם ללכת רק לחתונות של הקרובים לכם ביותר.

הגיע הזמן שהחתונות ישנו את אופיין ויהפכו להיות אמיתיות יותר ומכל הלב.

ועוד דבר - לזוג הצעיר יש להזכיר שכדאי לומר תודה על כל מתנה שהיא ולא חשוב גודלה וערכה.
 

@יעל@

New member
יא אני מכירה את זה.

איזו חוצפה.

מי שאין לו כסף לחתונה פלצנית, שלא יעשה אחת כזו, ואם הוא עושה, שלא יצפה שהאורחים יממנו לו את האירוע.
 

efroch99

New member


החתונות האלה זה התגלמות של כל כך הרבה דברים פסולים ודוחים בחברה שלנו.
 


מי צריך כל-כך הרבה אוכל בערב אחד? בחתונה האחרונה שהייתי בה התפוצצתי מהאוכל בקבלת הפנים ובקושי טעמתי מהארוחה עצמה... מיותר.
 
אויש, זה כ"כ ישן


אני מכירה את זה עוד מהימים שתכננתי את החתונה שלי, וזה היה בשנת 2007...
 
אני חושבת שב-2007 הסתובב מייל אחר ששלח אבא

של החתן או הכלה לאחד האורחים, גם משהו מבייש...
 

einat162

New member
מגיעה מהראשי :

אני מכירה מישהי שעשתה לעצמה הרגל לא להשתתף ברוב האירועים, להודיע, ולשלוח מתנה עם מישהו שהולך/בדואר כדי לצמצם עלויות.
 

Donna4f

New member
חוצפה.

אני לא רק שלא מביאה צ'ק. אני או שמביאה מתנה שמרגישה לי נכון או שאני משלמת דרך הארנק הסלולרי שלי, וזה יורד לי במועד האשראי, כשנוח לי.
וברור שבהתאם לקירבה שלי עם אותו אדם!

אני הזמנתי 60 אנשים לחתונה שלי ולא ציפיתי למתנות יקרות

יום מקסים.
 

efroch99

New member
תקשיבי, זה לא להאמין

בהתחלה לא היה אפשר לבן, עכשיו גם ורוד או כל צבע בהיר אי אפשר, עוד מעט הכלה תבקש שהנשים לא יעשו תסרוקת מיוחדת, ובכלל יסתפקו בשמלות קצרות, או בעצם יותר טוב - עדיף שכולן ילבשו בלויים וימרחו עפר על הפנים כדי שהכלה תוכל להנות מסטטוס מלכת הערב הבלתי מעורערת. "מראה מראה שעל הקיר....".

די
יש גבול. באופן אישי לא מוכנה שאנשים יעשו לי טרור בחים, בטח לא על קשקוש כמו חתונה. שכחו כבר לגמרי מה המטרה המקורית של חתונה והפכו את זה לתירוץ לכל התנהגות אגואיסטית וגחמתית בעולם.
אמנם החברה שלך היא תוצר של החברה שמעודדת את זה, אבל מבחינתי מה שהיא עשתה זה לא חברי ודי מגעיל.
 
החתונה או הבת/ר מצווש - סוג של אירוע בכפיה

להטריד את המוח במה ללבוש ואיך להיראות ולא להרגיז אף אחד.
לשבת עם אנשים שאתה לא מכיר
לאכול בשעות שאתה ממש לא רגיל לאכול
לשמוע מוזיקה שאתה לא תמיד מחבב בווליום מוגזם
לתת מתנה שלא תמיד מתחשק לך לתת.
לשמח את החתן והכלה ,גם אם אתה מאוד מבואס באותו יום..
לעשות חשבון האם הם היו אצלי וכמה נתנו (ומה אם אתה רווק מזדקן עם קשיי קיום שלעולם לא יתחתן? אתה נדון לשלם ולשלם ולעולם לא לקבל!!)

לסיכום אפרוך , אם את הולכת לחתונות באופן סדרתי , את ממילא סוג של קורבן טירור

אני חושבת שחתונות כמו בר מצוות כמו בריתות צריכות לחזור להיות אירועים משפחתיים מצומצמים וקטנים .
אולי אני לא נורמלית ,אולם האירוע המשפחתי המורחב האחרון שנכפה עלי כאשר בני (בן ה-22) נולד. אני זוכרת שהייתי כל כך נבוכה מזה שאנשים מסרו מעטפות בכניסה לאולם ,והסתגרתי בחדר בתירוץ של "חייבת להניק את התינוק"
 
אני ניתקתי קשר עם כלה שהשתגעה

היא היתה אחת החברות הכי טובות שלי באותה תקופה. אני וחברה נוספת ארגנו לה את מסיבת הרווקות (אצלי בבית. אחרי שאני מתאוששת מתחילתו של הריון ראשון שכמעט ונפל. חמסה. ההריון הזה קודח לי פה בראש
). התאמצנו עד בלי די. השקענו כל אחת כ-300 שח במסיבת הרווקות (לא כולל האוכל). נסענו מרחק של שעתיים נסיעה לכל כיוון לחתונה עצמה, רקדנו כמו משוגעות (למרות ההריון שהתיש אותי).

אחרי כל זה, יומיים אחרי החתונה קיבלתי טלפון ממנה שהיא מאד מאוכזבת. שלא עשיתי כלום בשבילה, שבחתונה בכלל לא השתתפתי בשמחתה ושתכל׳ס, 650 שח לזוג לחתונה מהחברה הכי קרובה זה ממש לא מה שהיא ציפתה. היא אמרה בסוף כדרכן של ילדות בנות 12 ״אנחנו צריכות הפסקה״.

סבבה. הפסקה לכל החיים


עצתי לך - היא אכן במצב משוגע ולא הייתי שופטת אותה עכשיו. הישראלי עם מה שלקחת אבל אחרי החתונה, אם היא חשובה לך, תקיימי איתה שיחה מלב אל לב. זו ממש לא התנהגות שהייתי מצפה מחברה.
בחתונה שלי לא עניין אותי מה החברות שלי לבשו, חלקן בכלל לא הביאו לי מתנה או שהביאו מתנה סמלית - כל ענייני היה שהן שמחות איתי.
 

Cafe Latte

New member
חברה מאוד טובה שלי, לאחרונה,

מעבירה לי ב FWD כל מיני מיילים, של חברה אחרת שמארגנת מסיבת רווקות לחברה שלהן (כל מיני מיילים = המון מיילים שמתדיינים בפרוטרוט במסיבה העתידית, שתתרחש בעוד כחודש .. ההתכתבות החלה כבר לפני כחודשיים. בחיי).
משהו הזוי מאין כמותו. התקציב הוא "צנוע", 250 ש"ח, לא כולל אוכל ... ה-ז-ו-י, ה-ז-ו-י, ה-ז-ו-י ... ברצינות, יש משהו פחות מתחשב מזה? חברה שלי, למשל, נשואה+1, אמורה להביא 250 ש"ח, לטרוח על הכנת פשטידות/מאפים, ועוד בחתונה להביא צ'ק על סך 700 ש"ח? סיריאסלי?
1000 ש"ח מהתקציב החודשי שלה, אמור ללכת לחברה הזאת?
רק בעיני זה סוריאליסטי ומנותק מהמציאות?
 
לא רק לך.

לאחותי יש כמה חברות מאד טובות (גדלו ביחד) וזו ההוצאה החתונתית. והן 8 חברות. כולן מתחתנות בטווח של השנתיים האלו. תעשי בעצמך את החשבון. מזעזע ומטופש לדעתי, בטח ובטח כשמדובר בחברות טובות.

מצד שני אני יודעת שאני חריגה בנוף. אירועים לא מעניינים לי את הקצה וחתונה עשינו כי ״צריך״ וזה היה לפני עשור וחצי כמעט. אם זה היה היום בכלל לא הייתי טורחת להתחתן.
אירועי לידה (ברית וזבד הבת) לא טרחנו לעשות ובר/בת מצווה לא יקרה במחוזותינו. בקושי ימי הולדת נחגגים פה (רק במשפחה האינטימית). אנחנו פשוט לא סובלים אירועים המוניים שדורשים מאחרים הוצאות מיותרות.
 

Cafe Latte

New member
זה ממש מטופש, הרי

בסוף כל אחד מביא מתנה לאחר, והחשבונות "מתקזזים", אבל יוצא שבחודש אחד, פתאום, יש לך איזה הוצאה מטורפת .. ולמשפחה ממוצעת, 1,000 ש"ח נוספים, זה מלא כסף (מה זה, זה קניות של אוכל בסופר של חודש שלם...).
למזלי הרב, יש לי מעט חברות טובות, ואני לא הולכת לארועים כאלה, למעט דברים שזה ממש מאסט (נניח עבודה וכו'
). אני לא סובלת את הארועים האלה. לא כי זה קנס (גם קצת בגלל זה...), סתם, כי זה פשוט לא כיף לי ...

ואני התחתנתי בצורה מאוד מצומצמת, 30 אנשים, וזהו. אם הייתי יכולה לשנות משהו, אולי הייתי מזמינה עוד 2-3 אנשים
וזהו. הדיבורים האלה של "מה, לא תתני להורים שלך להזמין חברים מהעבודה?" פשוט עברו לי ליד האוזן ...
 
אני אמרתי מראש לבנות שארגנו לי את המסיבה

שאני רוצה מסיבה כיפית בבית ולא משהו גרנדיוזי ושאני לא רוצה שמשתתפת תוציא יותר מ-100 ש"ח על המסיבה כולל האוכל.
שאלתי אם אני צריכה להכין משהו ובסוף, למרות שאמרו לי לא להביא כלום, קניתי עוגה בקונדיטוריה לקינוח...
 
למעלה