חתונה חרדית
השבוע הייתי בחתונה חרדית למהדרין, כלה, חתן, רבע עוף והורים מאושרים. לא יודעת למה אבל זה הביא לי פלאשבקים לחתונה שלי שבאמת הייתה יפה ומכובדת, וכל מי שידע פשוט שתק. זה עובד בצורה מאוד פשוטה, הכל מבחוץ נראה בסדר, משפחה מיוחסת למשפחה דומה או עם כסף (מה שבא ברוך הבא), אבל כמה באמת יודעים על המיועד/ת? ואני לא מדברת על "עמידה בסדרים". השיקולים הם בדרך כלל של ההורים (מעמד, כסף, עדות, חשייבס וכאלה) וברוב המקרים מי ש(באמת) בוחר את המיועד/ת הם בכלל ההורים אבל מי שיצטרך לחיות איתם זה הבן/הבת, קצת כמו חתול בשק, אבא אומר הוא גדול הדור הבא, אמא אומרת יש לו מידות טובות (אז בעצם שיתחתנו איתו הם...) ויאללה חתונה. מה גם שבציבור החרדי מסתירים מחלות ונטיות מיניות, טובת הזולת לא ממש עומדת לנגד עיני מישהו, הרבה יותר חשוב "לעשות" שידוך. גם הברורים עליהם מתגאה הציבור החרדי לא ממש עוזרים כי המשפחה והרבנים מסתירים את הפגמים טוב טוב ומשום מה להרוס שידוך נחשב חמור הרבה יותר מאשר להרוס לבחור/ה תמימ/ה את החיים. בהרבה מקרים הצד השני ישלים עם הפגם וישתוק, מה שאומר שנגזרו עליו חיי זוגיות (אם אפשר בכלל לקרוא לזה ככה) אומללים. ישבתי בחתונה וניסיתי לא לחשוב על כך שמי יכול לדעת אם החברים שרוקדים עכשיו או אולי ראש הישיבה המכובד יודעים משהו שכדאי היה לדעת רגע לפני החופה....
השבוע הייתי בחתונה חרדית למהדרין, כלה, חתן, רבע עוף והורים מאושרים. לא יודעת למה אבל זה הביא לי פלאשבקים לחתונה שלי שבאמת הייתה יפה ומכובדת, וכל מי שידע פשוט שתק. זה עובד בצורה מאוד פשוטה, הכל מבחוץ נראה בסדר, משפחה מיוחסת למשפחה דומה או עם כסף (מה שבא ברוך הבא), אבל כמה באמת יודעים על המיועד/ת? ואני לא מדברת על "עמידה בסדרים". השיקולים הם בדרך כלל של ההורים (מעמד, כסף, עדות, חשייבס וכאלה) וברוב המקרים מי ש(באמת) בוחר את המיועד/ת הם בכלל ההורים אבל מי שיצטרך לחיות איתם זה הבן/הבת, קצת כמו חתול בשק, אבא אומר הוא גדול הדור הבא, אמא אומרת יש לו מידות טובות (אז בעצם שיתחתנו איתו הם...) ויאללה חתונה. מה גם שבציבור החרדי מסתירים מחלות ונטיות מיניות, טובת הזולת לא ממש עומדת לנגד עיני מישהו, הרבה יותר חשוב "לעשות" שידוך. גם הברורים עליהם מתגאה הציבור החרדי לא ממש עוזרים כי המשפחה והרבנים מסתירים את הפגמים טוב טוב ומשום מה להרוס שידוך נחשב חמור הרבה יותר מאשר להרוס לבחור/ה תמימ/ה את החיים. בהרבה מקרים הצד השני ישלים עם הפגם וישתוק, מה שאומר שנגזרו עליו חיי זוגיות (אם אפשר בכלל לקרוא לזה ככה) אומללים. ישבתי בחתונה וניסיתי לא לחשוב על כך שמי יכול לדעת אם החברים שרוקדים עכשיו או אולי ראש הישיבה המכובד יודעים משהו שכדאי היה לדעת רגע לפני החופה....