הערות:
איך עיקור מקצר את חיי החתולה ב-30%? במיקרים שבהם אני נתקלתי (ונתקלתי במאות מיקרים בעיקר של חתולים אבל גם של כלבים) עיקור דווקא מאד עזר לחתולות/לכלבות, הן נראו אח"כ הרבה יותר טוב ומבלי לשנות שום דבר אחר באורח חייהן. דווקא כלבות לא מעוקרות היו בסכנת חיים וחלקן אפילו נפטרו כתוצאה מדלקות רחם (שאנו כבני אדם יכולים למנוע - ע"י הוצאת הרחם). אמנם אם החתולה בייתית, ניתן לטפל בה כאשר מופיעה דלקת רחם (אבל זה לא מבטיח הצלחה, היכרתי אישית כלבת פודל גיזעית שלא עוקרה ונפטרה כתוצאה מדלקת רחם - הטיפול הוטרינרי לא הצליח להציל אותה, גם כלבתי הפקינזית כמעט נפטרה מדלקת רחם אך למזלנו אצלה כן הוטרינר הצילח להציל, אך היה חייב לעקר אותה). וכאשר מדובר בחתולות רחוב שבאיזורים מסויימים שבהם אין מאכילים ומטפלים, אף אחד לא שם זין עליהן, וסליחה על הבוטות, וכאשר חתולה חולה בדלקת רחם אין מי שידאג לחתולה כזו כשהיא חולה, והיא מתה בסבל ובייסורים, שאפשר לחסוך ע"י עיקורה. מלבד זה, שישנם מיקרים שבהם חתולות נדרסות למוות כאשר בתקופת הייחום הן נאלצות לברוח מזכרים. כמו כן, רוב החתולים הדרוסים הינם זכרים לא מסורסים עד גיל שנתיים, שנדרסו במהלך חיפושיהם אחר נקבות מיוחמות. אמנם עיקור וסירוס לא מבטיח דריסות ומוות מדריסות, אך הוא בהחלט מפחית את מס' הדריסות. אם היינו חיים בעולם אידיאלי, בלי כבישים, בלי מחלות, עם שפע אוכל (ורצוי איכותי) לכל חתולי הרחוב, אולי הייתי מסכימה איתך שאין צורך לעקר, אך אנו לא בעולם אידיאלי, והסבל היומיומי של חתולי הרחוב (ואני מדברת איתך אפילו על הדברים הפשוטים והבסיסיים ביותר ועל כך שישנם הרבה חתולי רחוב שאין להם אפילו אספקת מזון סדירה והם נאלצים לנבור בפחי זבל כדי למצוא פה ושם כמה שאריות כדי להעביר עוד יום) הוא מאד גדול. רוב חתולי הרחוב לא מצליחים לחצות את גיל השנה, וזו לא קלישאה - זו המציאות. חתול רחוב בן 4-5 נחשב קשיש. ואלו לא דברים שוטירנרים מנסים למכור לי כדי לעשות קופה מחתולות שאביא לעיקור, אלא זו המציאות היומיומית שאני אישית (ורבים כמוני) נתקלתי בה. עוד לפני שהתחלתי לדאוג לחתולי רחוב בסביבתי, היו עשרות אם לא מאות חתולים שעברו (חיו) במהלך השנים ברחוב שלי, רובם כבר אינם איתנו (והם לא מתו מוות טיבעי, אלא מיתות שונות וקשות כתוצאה ממחלות, התעללויות של אנשים רעים, דריסות, הרעלות, ועוד דברים). וגם אם לא היו קיימות כל המיתות האלה, עצם ריבוי החתולים אינו מאפשר לנו כבני אדם לספק להם את כל המזון לו הם נזקקים. נניח לרגע שלא היינו מעקרים ולא היו כאלה כמויות של מקרי מוות, היינו זקוקים להמון אוכל כדי להאכיל את כל גדודי החתולים האלה, ואין כאלה כמויות לצורך האכלת כמויות של חתולים, וגם אם כן - ככל שעולה מס' החתולים שיש להאכיל כך מן הסתם יורדת האיכות של המזון שניתן לספק להם ובמקום להאכיל כמות קטנה של חתולים באוכל איכותי ובריא צריך להאכיל מאות חתולים באוכל זבל וזול. ולגבי "הפתרון הסופי" שאת מדברת עליו. גם אם יהיו מבצעי עיקור מסיביים,אף פעם לא יצליחו לעקר את כל אוכלוסיית חתולי הרחוב, אלא לא יותר מ-80% מהם במקרה הטוב. ואפילו אם נניח באופן תיאורטי שהיו מצליחים לעקר/לסרס את כל חתולי הרחוב, ונותנים להם לחיות בשקט את השנים שנותרו להם, ועוד 20 שנה היה מצב של אין חתולים - אני מעדיפה מצב כזה של אין חתולים על מצב שבו חתולים מתים יום יום בסבל בל יתואר. החתולים הפרטיים שלך אולי חיים מעולה וכמו מלכים ואני כמעט משוכנעת שזה כך אפילו בלי להכיר אותך אישית, אבל מעבר לבועה הפרטית שאת והם חיים בה טוב מאד ואפילו מצויין, יש בחוץ עולם אחר לגמרי. ואם שתי האופציות הן לעקר את חתולי הרחוב כולם עד שבעוד 20 שנה לא יהיו חתולים או להמשיך לראות חתולים סובלים (ומאד) אני עדיפה את האופציה הראשונה.
