חשוב!

[zimes]

אני לא אתווכח.

קחי חומר קריאה, ונדבר. רק הערה לפני: כשמדברים על home schooling מדברים על - הילדים לא הולכים לבית הספר, אלא לומדים בבית. יש גוונים וסגנונות רבים שונים. בקישור, מדובר ב unschooling (תורגם לעברית: חינוך לאין-שעור, עם דו המשמעות).

 

[resputin]

אתה! אתה!!!! תרים לי צלצול.

 

[dana2909]

אבל

אם מגיל צעיר נמנעת חברת בני הגיל של הילד, איך הוא ידע אחר כך לרכוש לו מיומנות חברתית. אני מניחה שאם עזבת את הלימודים, זה היה כבר בשלב שידעת להחליט בשביל עצמך מה יותר טוב לך, אני לא בטוחה בזה, אבל נראה לי שסוף שנות התיכון אינן חובה (הם לא במסגרת חוק חינוך חובה או משהו כזה).

 

[zimes]

למה דווקא בני גילך?

מה עם קצת יותר גדולים, קצת יותר קטנים, זקנים תינוקות - כל המיומנויות החברתיות האלה דרושות בחיים, ואל קיימות כלל בבית הספר. ראי, למשל, את הפורום הזה, על רב הגילאיות שלו!

 

[יסמין43]

בוודאי שנחוץ עם כל הגילאים,

אבל - א - נחוץ במיוחד בטווח גילאים מסוים (קצת מעליך וקצת מתחתיך) כדי להסתדר אחר-כך במקומות עבודה, באוניברסיטה וכולי; ב - גם אם נחוץ המגוון כולו, בפועל, מי שיושב בבית, לא מתחכך כמעט עם אף אחד מכל המגוון הזה. כלומר, לדעתי, ילד שיושב בבית, יש סכנה שכמעט לא יבוא במגע (של ממש) עם אנשים. קצת בסופרמרקט? איפה? פה ושם עם מכרים? אבל לא באופן יומיומי ואינטנסיבי. וגם (דומני) זה תמיד יהיה איכשהו בנוכחות הוריו ובתיווכם. ומהניסיון שלי עם הילדים שלי - טוב מאוד שהם מפתחים מערכות יחסים בהעדרי.

 

[zimes]

לכן

אני רוצה לגור במקום בו יש עוד כמה "משפחות ביתיות" בסביבה. את צודקת: חינוך ביתי שנעשה רק בבית, בין ארבעה קירות, רק אמא-ילדים עלול להיות רע מאוד (נפשית - לאמא ולילדים). ואת גם צודקת - אילו היה לי ילד אחד, ולא תאומים, הייתי נדרשת למאמץ הרבה יותר גדול, בשלב הרבה יותר מוקדם. לגבי תיווך ההורים - כמו שילד לומד ללכת, בהתחלה עם שתי ידים, יד, יד רק במדרגות, לבד, ובכל שלב - יש רגרסיות: למשל, כשהוא כבר הולך לבד, הוא יבקש יד כי הוא עייף, או בא לו להרגיש את אמא. כך גם ביכולות חברתיות: בהתחלה, צריכים את אמא, אבל אני בטוחה שכשהם ידעו ללכת לבד, הם לא יהיו תלויים ביד שלי (שתהיה שם למקרה שהם בכ"ז יצטרכו אותה). נצטרך לדבר על זה שוב בעוד כמה שנים, כשאראה איך זה עובד אצלי בבית. הילדים שלי עוד בשלב ה"הולכים מסביב לרהיטים" (כלומר: בהחלט לומדים, מנסים, מתענינים, אבל זקוקים לי באופן די אינטנסיבי).

 

[יסמין43]

חוץ מזה, צימס,

אצלך הם שניים בבית, כך שהם משמשים חברה זה לזה. כשילד נמצא לבד בבית, זה הרבה יותר קשה, גם לו וגם להורה. ומצד שני, הימצאותם של תאומים זה עם זה בצורה אינטנסיבית מאוד (ללא קבוצת בני גילם) עלולה להדק את הקשר ביניהם לממדים שאולי עלולים להזיק להם לאחר מכן. אבל אני מניחה שחשבת על הדברים האלה.

 

[nutmeg]

צימעס - יש לי חדשות בשבילך

את יכולה לקרוא אין ספור ספרים ולאמץ תאוריות על גידול ילדים מפה ועד הודעה חדשה - אין מנוס מטעויות. תמיד יהיה ילד שמשהו לא מתאים לו ודברים שעשית שממש ממש פגעו בציפור נפשם. אין תעודות ביטוח. מי שבחר להיות הורה שלפחות ידע שהוא הולך לעשות כמה טעויות בגדול. ומכיוון שכך - לפחות תהיי שלמה עם עצמך ותעשי מה שאת מבינה. בין כה וכה זה לא ימצא חן בעיניהם... גם לא ללכת לבית הספר וגם לא להשאר בבית עם אמא ללמוד. Trust me.

 

[יסמין43]

הבן שלי לא אוהב את ביה"ס, אבל...

כשאני אומרת לו שמבחינתי הוא יכול ללמוד בבית, הוא בפירוש אומר שהוא לא רוצה להישאר בבית. הוא רוצה להיות במסגרת חיצונית, הוא רק רוצה שהמסגרת הזאת תהיה יותר נעימה מבחינת יחסי אנוש. (אגב, הוא בן 12.) גם כשהוא מדמיין לעצמו עבודה עתידית, הוא אומר שהוא לא רוצה לעבוד בבית (כמוני). כך שאני חושבת שיכולה תיאורטית להיות מסגרת שהילד ירצה בה, כפי שהבת שלי אוהבת את המסגרת של הגן. זו רק צריכה להיות מסגרת סימפטית.