חשוב!
- פותח הנושא פטל
- פורסם בתאריך
לא משנה חומרת העבירה?
אני רוצה שיקום אחד שנוהג על-פי הכלל הזה בכל תחומי החיים שלו. הרי מדי יום ביומו אנחנו עוברים "עבירות" על-פי מידת חומרתן. מישהו מבקש ממני לשמור סוד, אבל אני מספרת את זה לחברה הטובה שלי. מישהו קבע איתי בחמש ואני מגיעה בחמש וחמש דקות. צריך לשלם את החשבון עד החמישה בחודש, אבל אני משלמת בעשרה בחודש (כי למדתי מהניסיון שלא מקבלים על זה קנס). ועוד ועוד ועוד. בכל צעד שלנו כמעט יש עבירה פוטנציאלית. ומובן שאנחנו כל הזמן עושים חשבון איפה בדיוק עובר הגבול המדויק שלנו. אנחנו בונים מוסר פנימי, לא על-פי החוקים שכתובים באיזושהי תורה חיצונית, אלא על-פי ניסיון החיים שלנו והמגעים שאנחנו מנהלים עם החברה סביבנו. אז חבל שהחברה הבית-ספרית (והחברה בכלל) לימדה את פטל (ואותי באמצעות הבן שלי) לזלזל בה ולבוז לה עד כדי כך שנהיה מוכנות לעבור עבירות משמעותיות יותר כמו קניית עבודה. גם אני חייתי פעם בעולם שכולו טוב, ממש כמו שירה. אבל התפכחתי (והתפקחתי).
אני רוצה שיקום אחד שנוהג על-פי הכלל הזה בכל תחומי החיים שלו. הרי מדי יום ביומו אנחנו עוברים "עבירות" על-פי מידת חומרתן. מישהו מבקש ממני לשמור סוד, אבל אני מספרת את זה לחברה הטובה שלי. מישהו קבע איתי בחמש ואני מגיעה בחמש וחמש דקות. צריך לשלם את החשבון עד החמישה בחודש, אבל אני משלמת בעשרה בחודש (כי למדתי מהניסיון שלא מקבלים על זה קנס). ועוד ועוד ועוד. בכל צעד שלנו כמעט יש עבירה פוטנציאלית. ומובן שאנחנו כל הזמן עושים חשבון איפה בדיוק עובר הגבול המדויק שלנו. אנחנו בונים מוסר פנימי, לא על-פי החוקים שכתובים באיזושהי תורה חיצונית, אלא על-פי ניסיון החיים שלנו והמגעים שאנחנו מנהלים עם החברה סביבנו. אז חבל שהחברה הבית-ספרית (והחברה בכלל) לימדה את פטל (ואותי באמצעות הבן שלי) לזלזל בה ולבוז לה עד כדי כך שנהיה מוכנות לעבור עבירות משמעותיות יותר כמו קניית עבודה. גם אני חייתי פעם בעולם שכולו טוב, ממש כמו שירה. אבל התפכחתי (והתפקחתי).
קמתי...
תמיד מגיעה 5 דקות לפני הזמן (ואם לא אני טורחת להודיע קודם), שומרת סודות, משלמת כל דבר לפני הזמן (לא קונה בתשלומים גם
בחיי). ה"עבירות" היחידות שאני מרשה לעצמי זה שקרים לבנים - שקרים שנועדו כדי שמישהו אחר לא יפגע. לרמות בשביל תועלתך האישית - פסול בעיני. אז אולי אני תמימה, אבל אני לפחות חיה טוב עם עצמי.
תמיד מגיעה 5 דקות לפני הזמן (ואם לא אני טורחת להודיע קודם), שומרת סודות, משלמת כל דבר לפני הזמן (לא קונה בתשלומים גם
אז שבי בחזרה.
לא אני לא בא לתקוף, אבל כל אחד עושה עברות קטנות. כמו שיסמין אמרה כל אחד שם לעצמו את הגבולות שלו, על איזה סעיפים הוא מוכן לפסוח. רוצה דוגמאות? אז הנה בבקשה: את תמיד נוהגת במהירות המתאימה, שימי לב שאמרתי המאימה ולא המותרת כי זה מה שהחוק קובע יש לנסוע לפי תנאי הכביש והמקום גם אם זה אומר שיש לנסוע במהירות של 20 קמ"ש. האם את נוהגת גם אחרי ששתית יותר מבירה אחת/מנה אלכוהולית? כשמחזירים לך בטעות יותר מדי עודף את מסבה את תשומת לבם לכך? היית בחו"ל? האם הצהרת על כל מה שהכנסת לארץ? האם יצא לך לעשן דברים אסורים בחדרי חדרים (ואין בכך שום עידוד לבצע זאת) אני יוכל לתת עוד דוגמאות והרבה על עבירות קטנות ו"שקרים לבנים" כביכול. יכול להיות שיבינו מכך שאני מצדד בגברת פטל, אז זהו שלא! פטל יכולה לתת אלף ואחת סיבות מדוע היא מעתיקה, והיא גם זו שתצטרך לחיות עם ההחלטה הזאת (אני לא חושב שזו החלטה כזאת גורלית), אבל אני אישית לא אכין לה עבודה ולא אתווך בנושא זה, אחרים יעשו מה שיהיה נכון לגביהם
לא אני לא בא לתקוף, אבל כל אחד עושה עברות קטנות. כמו שיסמין אמרה כל אחד שם לעצמו את הגבולות שלו, על איזה סעיפים הוא מוכן לפסוח. רוצה דוגמאות? אז הנה בבקשה: את תמיד נוהגת במהירות המתאימה, שימי לב שאמרתי המאימה ולא המותרת כי זה מה שהחוק קובע יש לנסוע לפי תנאי הכביש והמקום גם אם זה אומר שיש לנסוע במהירות של 20 קמ"ש. האם את נוהגת גם אחרי ששתית יותר מבירה אחת/מנה אלכוהולית? כשמחזירים לך בטעות יותר מדי עודף את מסבה את תשומת לבם לכך? היית בחו"ל? האם הצהרת על כל מה שהכנסת לארץ? האם יצא לך לעשן דברים אסורים בחדרי חדרים (ואין בכך שום עידוד לבצע זאת) אני יוכל לתת עוד דוגמאות והרבה על עבירות קטנות ו"שקרים לבנים" כביכול. יכול להיות שיבינו מכך שאני מצדד בגברת פטל, אז זהו שלא! פטל יכולה לתת אלף ואחת סיבות מדוע היא מעתיקה, והיא גם זו שתצטרך לחיות עם ההחלטה הזאת (אני לא חושב שזו החלטה כזאת גורלית), אבל אני אישית לא אכין לה עבודה ולא אתווך בנושא זה, אחרים יעשו מה שיהיה נכון לגביהם
מצטערת נשארת לשבת...
התשובות הן: כן, תמיד נוהגת במהירות המותרת (ולראיה אין לי אף עבירת תנועה). לא נוהגת אפילו אם שתיתי בירה (ובכל לא שותה במיוחד, לא טעים לי ואני גם מניקה). בוודאי מסיבה את תשומת לב מי שהחזיר לי יותר מדיי עודף - הייתי מלצרית, אני יודעת היטב כמה זה מעצבן כשלא מסיבים את תשומת לבך. מעולם לא הכנסתי לארץ משהו שצריך להצהיר עליו. בשום אופן לא מעשנת דברים אסורים וגם לא סיגריות. להקיא ממני - לא ?
התשובות הן: כן, תמיד נוהגת במהירות המותרת (ולראיה אין לי אף עבירת תנועה). לא נוהגת אפילו אם שתיתי בירה (ובכל לא שותה במיוחד, לא טעים לי ואני גם מניקה). בוודאי מסיבה את תשומת לב מי שהחזיר לי יותר מדיי עודף - הייתי מלצרית, אני יודעת היטב כמה זה מעצבן כשלא מסיבים את תשומת לבך. מעולם לא הכנסתי לארץ משהו שצריך להצהיר עליו. בשום אופן לא מעשנת דברים אסורים וגם לא סיגריות. להקיא ממני - לא ?
אני לא ../images/Emo8.gif אם להיות ישרה (גם פה)
אז בטוח אם נחטט נמצא. מה שרציתי להדגיש זה שאם רוצים אז אפשר מאד מאד להשתדל וזה מה שאני עושה... אם אני עושה עבירות פה ושם אז זה בגלל חוסר תשומת לב, לא מתוך שיקול קר שכנראה זה בסדר לכופף את החוקים כי... לא משנה למה. אני כן מאמינה שמי שעושה שיקול כזה ומחליט שהחוק הספציפי הזה לא טוב לו ומשיקוליו שלו מכופף אותו - לעולם לא ידע איפה להפסיק...
אז בטוח אם נחטט נמצא. מה שרציתי להדגיש זה שאם רוצים אז אפשר מאד מאד להשתדל וזה מה שאני עושה... אם אני עושה עבירות פה ושם אז זה בגלל חוסר תשומת לב, לא מתוך שיקול קר שכנראה זה בסדר לכופף את החוקים כי... לא משנה למה. אני כן מאמינה שמי שעושה שיקול כזה ומחליט שהחוק הספציפי הזה לא טוב לו ומשיקוליו שלו מכופף אותו - לעולם לא ידע איפה להפסיק...
לא כל מכופף לא יידע איפה להפסיק.
אני לא רואה כל סיבה לשמור על חוקים באשר הם חוקים. חוקים הומצאו על-ידי אנשים, וככאלה צריך לבחון אותם. אז כמו כל דבר בחיים, אני בודקת את הדברים, מחליטה מה נראה לי נכון ומה נראה לי לא נכון. ואני לא אומרת - "מה נראה לי מתאים לי ומועיל לי" ומה לא. אלא "נכון" ו"לא נכון". לאחֵר לפגישות נראה לי מאוד לא נכון, גם אם זה מאוד נוח לי באותו רגע, כי זה לא בסדר כלפי האדם שמחכה לי. לעשן סמים נראה לי מאוד לא נכון בשבילי, לא משום שזה חוק. ולכן אני לא מעשנת. מאותה סיבה, אגב, אני לא שותה אלכוהול. על המהירות המותרת אני בדרך כלל שומרת, שוב, כי אני חושבת שכך אני שומרת על חיי. אבל את החשבון של העיריה אני משלמת לפי התאריך האחרון בו לא אקבל קנס. כי לתחושתי העיריה עושקת אותי גם ככה, אז לא נורא אם היא תקבל את הכסף באיחור של כמה ימים. בקיצור, אני חושבת שבאופן כללי אני אחד האנשים היותר מוסריים שאני מכירה. אבל כבר למדתי לבחון ולבדוק טוב-טוב עם מי יש לי עסק סביבי.
אני לא רואה כל סיבה לשמור על חוקים באשר הם חוקים. חוקים הומצאו על-ידי אנשים, וככאלה צריך לבחון אותם. אז כמו כל דבר בחיים, אני בודקת את הדברים, מחליטה מה נראה לי נכון ומה נראה לי לא נכון. ואני לא אומרת - "מה נראה לי מתאים לי ומועיל לי" ומה לא. אלא "נכון" ו"לא נכון". לאחֵר לפגישות נראה לי מאוד לא נכון, גם אם זה מאוד נוח לי באותו רגע, כי זה לא בסדר כלפי האדם שמחכה לי. לעשן סמים נראה לי מאוד לא נכון בשבילי, לא משום שזה חוק. ולכן אני לא מעשנת. מאותה סיבה, אגב, אני לא שותה אלכוהול. על המהירות המותרת אני בדרך כלל שומרת, שוב, כי אני חושבת שכך אני שומרת על חיי. אבל את החשבון של העיריה אני משלמת לפי התאריך האחרון בו לא אקבל קנס. כי לתחושתי העיריה עושקת אותי גם ככה, אז לא נורא אם היא תקבל את הכסף באיחור של כמה ימים. בקיצור, אני חושבת שבאופן כללי אני אחד האנשים היותר מוסריים שאני מכירה. אבל כבר למדתי לבחון ולבדוק טוב-טוב עם מי יש לי עסק סביבי.
shellyland
New member
למה אתה אומר
שאני לא מחזיקה ממך? הנה: עכשיו אני דוקא מחזיקה ממך נורא!
שאני לא מחזיקה ממך? הנה: עכשיו אני דוקא מחזיקה ממך נורא!
כי..
באופן עקרוני, אם מישהו מפרסם בפורום משהו זה צריך להיות באישור אחת המנהלות. ברגע שמפורסם פה מוצר או שרות או בקשה לשרות, ונשאר על דפי הפורום, זה כאילו אנחנו אישרנו לו את זה. בדרך כלל, אם לא תמיד, אנשים פשוט מפרסמים בלי לשאול אף אחד, ולכן הם בדרך כלל נמחקים. במקרה זה לדוגמה, האם מעצם הישארות ההודעה הזו ניתן להסיק שאני תומכת בבקשה שעלתה כאן? היה לי חשוב לציין.. שלא!
באופן עקרוני, אם מישהו מפרסם בפורום משהו זה צריך להיות באישור אחת המנהלות. ברגע שמפורסם פה מוצר או שרות או בקשה לשרות, ונשאר על דפי הפורום, זה כאילו אנחנו אישרנו לו את זה. בדרך כלל, אם לא תמיד, אנשים פשוט מפרסמים בלי לשאול אף אחד, ולכן הם בדרך כלל נמחקים. במקרה זה לדוגמה, האם מעצם הישארות ההודעה הזו ניתן להסיק שאני תומכת בבקשה שעלתה כאן? היה לי חשוב לציין.. שלא!
shellyland
New member
ולא רק זה
מדובר בשידול למעשה שאינו חוקי (לפחות באוניברסיטה הוא לא - נענשים על זה בגדול) וגם אם יש אנשים שועשים אותו, לא צריך לתת לזה פומבי מעל דפי הפורום. זה כאילו שמישהו יבקש שיטות לרמות את מס הכנסה או ישאל איפה אפשר לקנות סמים. יש דברים, שגם אם "כולם" (לא מכירה את הכולם האלה) עושים אותם, אין לתת להם פומבי. ממש כמו העברות לא חוקיות של קבצי MP3 בפורומי המוזיקה למיניהם.
מדובר בשידול למעשה שאינו חוקי (לפחות באוניברסיטה הוא לא - נענשים על זה בגדול) וגם אם יש אנשים שועשים אותו, לא צריך לתת לזה פומבי מעל דפי הפורום. זה כאילו שמישהו יבקש שיטות לרמות את מס הכנסה או ישאל איפה אפשר לקנות סמים. יש דברים, שגם אם "כולם" (לא מכירה את הכולם האלה) עושים אותם, אין לתת להם פומבי. ממש כמו העברות לא חוקיות של קבצי MP3 בפורומי המוזיקה למיניהם.
יא אללה !!!
שניה לא הייתי פה (טוב, שלושה ימים) ופספסתי את הדיון המרתק הזה !!! לא השארתם לי כלום מה להגיד !!! לקחתם הכל !!! מה אני אקריץ עכשיו?? בכל מקרה, אני מודה שנטייתי הראשונה היתה לכוון אחדמיוחד (ולא עקב פרוטקציות), אבל האמת? אני סוג של באמצע. תחמון לא צריך להיות דרך חיים, אבל בסופו של דבר אין ברירה אלא לקחת חלק לפעמים במשחק. ובסופו של דבר, תמיד תהיה רבגוניות של אמות מידה ומוסר. כל אחד בוחר באיזו דרך ללכת והאפשרויות מוצעות לפניו. בקיצור, לא הצלחתי להחליט אבל תודו שחירטטתי מה זה יפה.
שניה לא הייתי פה (טוב, שלושה ימים) ופספסתי את הדיון המרתק הזה !!! לא השארתם לי כלום מה להגיד !!! לקחתם הכל !!! מה אני אקריץ עכשיו?? בכל מקרה, אני מודה שנטייתי הראשונה היתה לכוון אחדמיוחד (ולא עקב פרוטקציות), אבל האמת? אני סוג של באמצע. תחמון לא צריך להיות דרך חיים, אבל בסופו של דבר אין ברירה אלא לקחת חלק לפעמים במשחק. ובסופו של דבר, תמיד תהיה רבגוניות של אמות מידה ומוסר. כל אחד בוחר באיזו דרך ללכת והאפשרויות מוצעות לפניו. בקיצור, לא הצלחתי להחליט אבל תודו שחירטטתי מה זה יפה.
במקרה....
עובר אליי לילה לבן, אז בין כתיבה של משהו אחד לבין מייל אחר קפצתי לביקור קטן וראיתי את הויכוח הקטן שנוצר פה. כמה דברים שעלו בויכוח: מוסר, מסגרות, מלחמה, תיחמונים, אפשרויות חילופיות. בכוונה קיבצתי את העניין, כי אין לי כוח לקרוא הכל, פאק אתם כותבים הרבה... בית ספר כפי הזכור לי זה לא המסגרת הכי תומכת בעולם (בלשון המעטה) כשיש מורה על כל 35-40 תלמידים הרבה אנשים (כמוני) נופלים בין הכיסאות. אז עם מה שיציל אותך וישאיר אותך במסגרת זה איזה תיחמון או שניים בכבוד. אבל מה שיותר מעניין אותי זה הדיון הצדדי של צימעס ויסמין, ואני המשיך אותו כאן ברשותכן... נכון חברים בארים ממסגרות, אבל זה לא כלל ברזל, במיוחד לא בחברה שאנחנו חיים בה. אני חושב על זה עכשיו ומבית הספר היסודי, נשארו לי שני חברים (שהיו שכנים שלי) מהחטיבה השניים המדוברים פלוס עוד אחד, ומהתיכון אפס גדול, מהצבא אפס גם כן, חברים לא חסרים, עבודה, חברים של חברים בילויים אינטרנט וכו' וכו'. חברים ובני שיחה אפשר למצוא בכל מקום, עכשיו צריך לעשות את החשבון, מה עדיף מסגרת לימודית מסודרת, שבתוכה יש אופציה לחיי חברה, אבל המערכת כמובן דפוקה מיסודה, יוצאים ממנה כמעט בלי כלים לחיים האמיתים, ובלי ידע אמיתי ושמיש, שלא נדבר על זה שאחרי הבגרות מפנים את כל החומר החוצה בשביל הבגרות הבאה. או מסגרת פרטית, לימודים לבד, נכון זה מזיין את חיי החברה בגיל צעיר, אבל היציאה לחיים היא הרבה יותר טובה, את מגיל צעיר לומד להתמודד עם בעיות רבות אתה לומד להתבונן בחיים במבט שונה ויחודי, ואתה לומד באמת על דברים ויודע דבריפ. ההחלטה על איזה דרך יותר טובה, היא של כל הורה אני חושב, ביום שיהיו לי ילדים (עוד המון המון המון שנים) אני גם העמוד מול ההחלטה הזאת, עד אז אני נותן לאנשיפ חכמים ממני לתקוף את השאלה הזאת. אני אישית יודע, שבכל הנוגע אליי, העזיבה של הלימודים הייתה צעד חכם, כי משם לא יצא לי כלום, ואני מסתכל על אנשים שלמדו איתי, הם לא התקדמו יותר מידי בגלל זה שהם למדו. בקיצור, תעתיקי, תקני, תגנבי, תשדדי, כל עוד את מסוגלת לקום בבוקר ולהסתכל על עצמך במראה, שיהיה לך לבריאות, בנוגע ללמכור לך עבודה, זה קצת בעיה כי כל הלימודים שלי אני לא חושב שהגשתי עבודה אחת בעצמי. וזה היה קפיצה לביקור של טאז, שעובר אליו לילה לבן, יש הרבה התפתחויות בחיי כרגע, ואני מבטיח שברגע שכמה דברים יסגרו אני אחזור והעדכן אותכם בהתפתחויות המעניינות.... טאז, השד המבקר
עובר אליי לילה לבן, אז בין כתיבה של משהו אחד לבין מייל אחר קפצתי לביקור קטן וראיתי את הויכוח הקטן שנוצר פה. כמה דברים שעלו בויכוח: מוסר, מסגרות, מלחמה, תיחמונים, אפשרויות חילופיות. בכוונה קיבצתי את העניין, כי אין לי כוח לקרוא הכל, פאק אתם כותבים הרבה... בית ספר כפי הזכור לי זה לא המסגרת הכי תומכת בעולם (בלשון המעטה) כשיש מורה על כל 35-40 תלמידים הרבה אנשים (כמוני) נופלים בין הכיסאות. אז עם מה שיציל אותך וישאיר אותך במסגרת זה איזה תיחמון או שניים בכבוד. אבל מה שיותר מעניין אותי זה הדיון הצדדי של צימעס ויסמין, ואני המשיך אותו כאן ברשותכן... נכון חברים בארים ממסגרות, אבל זה לא כלל ברזל, במיוחד לא בחברה שאנחנו חיים בה. אני חושב על זה עכשיו ומבית הספר היסודי, נשארו לי שני חברים (שהיו שכנים שלי) מהחטיבה השניים המדוברים פלוס עוד אחד, ומהתיכון אפס גדול, מהצבא אפס גם כן, חברים לא חסרים, עבודה, חברים של חברים בילויים אינטרנט וכו' וכו'. חברים ובני שיחה אפשר למצוא בכל מקום, עכשיו צריך לעשות את החשבון, מה עדיף מסגרת לימודית מסודרת, שבתוכה יש אופציה לחיי חברה, אבל המערכת כמובן דפוקה מיסודה, יוצאים ממנה כמעט בלי כלים לחיים האמיתים, ובלי ידע אמיתי ושמיש, שלא נדבר על זה שאחרי הבגרות מפנים את כל החומר החוצה בשביל הבגרות הבאה. או מסגרת פרטית, לימודים לבד, נכון זה מזיין את חיי החברה בגיל צעיר, אבל היציאה לחיים היא הרבה יותר טובה, את מגיל צעיר לומד להתמודד עם בעיות רבות אתה לומד להתבונן בחיים במבט שונה ויחודי, ואתה לומד באמת על דברים ויודע דבריפ. ההחלטה על איזה דרך יותר טובה, היא של כל הורה אני חושב, ביום שיהיו לי ילדים (עוד המון המון המון שנים) אני גם העמוד מול ההחלטה הזאת, עד אז אני נותן לאנשיפ חכמים ממני לתקוף את השאלה הזאת. אני אישית יודע, שבכל הנוגע אליי, העזיבה של הלימודים הייתה צעד חכם, כי משם לא יצא לי כלום, ואני מסתכל על אנשים שלמדו איתי, הם לא התקדמו יותר מידי בגלל זה שהם למדו. בקיצור, תעתיקי, תקני, תגנבי, תשדדי, כל עוד את מסוגלת לקום בבוקר ולהסתכל על עצמך במראה, שיהיה לך לבריאות, בנוגע ללמכור לך עבודה, זה קצת בעיה כי כל הלימודים שלי אני לא חושב שהגשתי עבודה אחת בעצמי. וזה היה קפיצה לביקור של טאז, שעובר אליו לילה לבן, יש הרבה התפתחויות בחיי כרגע, ואני מבטיח שברגע שכמה דברים יסגרו אני אחזור והעדכן אותכם בהתפתחויות המעניינות.... טאז, השד המבקר
De-Panther
New member
שוב עלה לי בראש הרעיון על בית ספר..
באינטרנט ולא דרך המקום המגעיל והדוחה הזה היום יש תנועות נוער והן אלו שדואגות לגיבוש האמיתי ואני רואה את זה כרגע מקרוב אנחנו היינו כיתה יחסית מגובשת שנה שעברה וזה היה כי כמעט כולם היו בתנועת נוער אחת מסוימת אבל הגיבוש הזה היה גם מחוץ לכיתה ובעצם כל אלו שהיו בתנועת נוער הזו היו קבוצה אחת גדולה ודיי מאוגדת לכן בית ספר בתור מקום למציאת חברים וכאלה זה לא תמיד הפתרון חוצמזה שתחשבו כמה ריבים יש בגלל שטויות שקשורות לשעורים לפני שנתיים היו בכיתה שלי 2 חברים מאוד טובים ובגלל עבודת חקר ומורה מניאקית הם נראה לי עד עכשיו רבים
ואם בכל זאת צריך ללמוד את החומר?? למה לא להכין אתר שמרכז את כל החומר ולשים בו דגש על הדברים החשובים כמובן שיהיו בו הרבה הרבה אפשרויות של תרגול למי שרוצה אבל כאן כמובן ההורים יהיו צריכים להשגיח שהילד באמת לומד צריך לפתח את הרעיון אבל אתם לא חושבים שיכול לצאת משהו טוב מכזה דבר??
באינטרנט ולא דרך המקום המגעיל והדוחה הזה היום יש תנועות נוער והן אלו שדואגות לגיבוש האמיתי ואני רואה את זה כרגע מקרוב אנחנו היינו כיתה יחסית מגובשת שנה שעברה וזה היה כי כמעט כולם היו בתנועת נוער אחת מסוימת אבל הגיבוש הזה היה גם מחוץ לכיתה ובעצם כל אלו שהיו בתנועת נוער הזו היו קבוצה אחת גדולה ודיי מאוגדת לכן בית ספר בתור מקום למציאת חברים וכאלה זה לא תמיד הפתרון חוצמזה שתחשבו כמה ריבים יש בגלל שטויות שקשורות לשעורים לפני שנתיים היו בכיתה שלי 2 חברים מאוד טובים ובגלל עבודת חקר ומורה מניאקית הם נראה לי עד עכשיו רבים
לעניין בית-ספר בבית:
אם נסתכל על מחקרים שנעשו (על שיעור התאבדויות וכולי), ואם נסתכל על המחקר הפרטי שאני עורכת על עצמי ועל הסובבים אותי (העובדים בבית), אני חושבת שמסתמן קו מסוים: שכאשר אדם נשאר בבית (למשך תקופה ארוכה מאוד) וחי בלי מסגרת חיצונית, המלחמה על השפיות היא יותר קשה. עלולה להיווצר בדידות; לא כל אדם יודע לבנות לעצמו מסגרות משלו (לקום בבוקר בשעה נורמלית, לעשות את הדברים שהוא מציב לעצמו וכולי); גוברות השאלות לגבי מי-אני-מה-אני, האם אוהבים אותי וכולי. בקיצור, לא כל אדם מסוגל להחזיק את עצמו בידיים, ומסגרות יש בהן תועלת בעצם היותן מסגרות. ונראה לי שזה נכון במיוחד בגילאים צעירים. כלומר, נער שפורש מהתיכון אחרי שנות סבל בבית-הספר, מובן שהוא חש הקלה. אבל מצד שני, כשאני מסתכלת על בתי (4) שהולכת בחדווה לגן (בינתיים יש לה גן מצוין, עירוני אגב), אין לי ספק שזה עדיף לה פי כמה מאשר להישאר כל יום בבית איתי. נכון שחבל שהאיכות הזאת של הגן לא נשמרת גם הלאה, ואני אכן נתקפת פחדים כשאני חושבת על הרגע שהיא תגיע לבית-הספר. אבל זה לא משום שבית-ספר הוא מסגרת, אלא בגלל מצבה העגום-מאוד-מאוד של המסגרת הזאת. (אגב, אחד מיתרונותיה של היציאה מהבית היא ביולוגית גרידא: עליית האדרנלין, שיוצרת תחושה של well being בלי קשר לעובדות החיים.)
אם נסתכל על מחקרים שנעשו (על שיעור התאבדויות וכולי), ואם נסתכל על המחקר הפרטי שאני עורכת על עצמי ועל הסובבים אותי (העובדים בבית), אני חושבת שמסתמן קו מסוים: שכאשר אדם נשאר בבית (למשך תקופה ארוכה מאוד) וחי בלי מסגרת חיצונית, המלחמה על השפיות היא יותר קשה. עלולה להיווצר בדידות; לא כל אדם יודע לבנות לעצמו מסגרות משלו (לקום בבוקר בשעה נורמלית, לעשות את הדברים שהוא מציב לעצמו וכולי); גוברות השאלות לגבי מי-אני-מה-אני, האם אוהבים אותי וכולי. בקיצור, לא כל אדם מסוגל להחזיק את עצמו בידיים, ומסגרות יש בהן תועלת בעצם היותן מסגרות. ונראה לי שזה נכון במיוחד בגילאים צעירים. כלומר, נער שפורש מהתיכון אחרי שנות סבל בבית-הספר, מובן שהוא חש הקלה. אבל מצד שני, כשאני מסתכלת על בתי (4) שהולכת בחדווה לגן (בינתיים יש לה גן מצוין, עירוני אגב), אין לי ספק שזה עדיף לה פי כמה מאשר להישאר כל יום בבית איתי. נכון שחבל שהאיכות הזאת של הגן לא נשמרת גם הלאה, ואני אכן נתקפת פחדים כשאני חושבת על הרגע שהיא תגיע לבית-הספר. אבל זה לא משום שבית-ספר הוא מסגרת, אלא בגלל מצבה העגום-מאוד-מאוד של המסגרת הזאת. (אגב, אחד מיתרונותיה של היציאה מהבית היא ביולוגית גרידא: עליית האדרנלין, שיוצרת תחושה של well being בלי קשר לעובדות החיים.)
צודקת!
היה לי איזה ויכוח בפורום אחר עם מישהי שניסתה לשכנע (סליחה, לא ניסתה לשכנע - המתיצה בכל פה) ללימודים מהבית Home Schooling, שיטה שבכלל הופיעה באוסטרליה וארה"ב במקומות מרוחקים ללא בית ספר. ואני - שהיו שני ילדים ששנאו בית ספר (הבכורה 'רק' שנאה עד התיכון והג'אחש שנא מכיתה א' עד המכללה...) לא הסכמתי עמה רק בשל הקטע של ההתמודדות החברתית על כל גווניה שקיימת שם. ויש עוד 2 אלמנטים חשובים. 1) לא כל אחד יודע ללמוד לבד. 2) כשהילדים עוד קטנים וההוראה באחריות ההורים - לא כל ההורים יכולים לעמוד במשימה בלי לערבב עניינים אישיים 'של הבית'.
היה לי איזה ויכוח בפורום אחר עם מישהי שניסתה לשכנע (סליחה, לא ניסתה לשכנע - המתיצה בכל פה) ללימודים מהבית Home Schooling, שיטה שבכלל הופיעה באוסטרליה וארה"ב במקומות מרוחקים ללא בית ספר. ואני - שהיו שני ילדים ששנאו בית ספר (הבכורה 'רק' שנאה עד התיכון והג'אחש שנא מכיתה א' עד המכללה...) לא הסכמתי עמה רק בשל הקטע של ההתמודדות החברתית על כל גווניה שקיימת שם. ויש עוד 2 אלמנטים חשובים. 1) לא כל אחד יודע ללמוד לבד. 2) כשהילדים עוד קטנים וההוראה באחריות ההורים - לא כל ההורים יכולים לעמוד במשימה בלי לערבב עניינים אישיים 'של הבית'.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.