חוץ מהקטע של הפריפריה
אני דווקא די מסכים איתו. אגב, אם לא שמת לב אני ואתה מאותה העיר, וההפגנות שאני הייתי הם באותה העיר ולא ברוטשילד. גם אותי מעצבן ואפילו מאוד איך שהם מתייחסים לפריפריה, למה מתי ביקרתם שם לאחרונה? אני גם מסכים איתך שהרבה הגיעו למחאה ולהפגנות בשביל התחת של עצמם, אבל היו ניסיונות לאחד וכולם ידעו לאיזה מאבק הם נכנסו, אבל מה שחשוב זה עיקרי המאבק שלדעתי מוצדק. כמה דברים לגבי תקופת הצנע, גם המשפחה שלי גרו בדירה קטנה אולי 2 חדרים איזה 2-3 משפחות, מי היה מאמין שאפשר לעשות דבר כזה היום? לא היה קל באותו זמן ואנשים כן בכו אמנם היה להם תקווה והיה גג של מדינה שדואגת לאזרחים, ואנשים לא בהכרח הסתדרו עם המשפחות האחרות באותה הדירה. המדינה אז הייתה בפיתוח ונבנתה הרבה בזכות פיצויים מגרמניה, לא בהכרח אנשים מצאו עבודה אבל אם מצאו והיה אז הרבה חברות ממשלתיות, היה להם יותר ביטחון כלכלי, קביעות ופנסיה, ובחלק מהתקופות שלא היה משבר בענף הבניה גם הדירות לא היו יותר מדי יקרות. עד 67' קצת אחרי משבר בענף הבניה ועם כיבוש השטחים, התחילו להעסיק עובדים פלסטינאים בבניה כי הם יותר זולים, הרבה אנשים שנפלטו מענף הבניה במשבר או אחרי שהעדיפו עובדים פלסטינאים, נכנסו במקומות עבודה אחרים, שוב עם ביטחון כלכלי תחת מדינה סוציאליסטית, ולא כעובדי קבלן. היה אז גם תנופה בענף הבניין אז גם יכלו לקנות דירות יותר בזול. בקיצור, גם אז לא היה קל למצוא עבודה, אבל לא היו מפטרים אנשים אחרי 9 חודשים או 5 שנים כדי לא לשלם פיצויים. אה וגם בקשר לדיור, גם אם לא בהכרח היה כסף לקנות דירה היה דיור ציבורי ומי שנהנה ממנו, בד"כ עולים חדשים, יכל לקבל אותה בדמי מפתח ולהרוויח ממנה עד היום. גם באירופה יש דיור ציבורי (גם פה אבל מאוד מסויימות ורק למי שזכאי והרבה בהמתנה) בד"כ לאוכלוסיות חלשות ונזקקות. מה שיש לנו היום זה מדינה שלא לוקחת אחריות וקבלנים שבונים לעשירים בלבד.