I C E M A N 7
New member
זה בדיוק על מה שהם מדברים, מותק
חצוי ובדילמה
- פותח הנושא BoByBiRd27
- פורסם בתאריך
מפלצת או ילדה
New member
שחיקה בעיני היא רק עוד פרמטר
ובטח שלא הגורם המכריע שעשוי להביא מישהו שדוגל בגישה כזו כמו של המגיב <שהתלבש על שרשור של מישהו אחר במקום לפתוח פוסט משלו> לבגידה.
לשחיקה יש תפקיד בעל משמעות בזוגיות שהתחילה מהיי טנס, ועברה איטראציות משטיחות/מדכאות במהלך השנים. לעומת זאת, זוגיות שמלכתחילה מתחילה במתח של 3-4 בסקלה של 10 כדי לזכות את הגבר בשקט תעשייתי במערכת באופן כללי <ובניטרול החשש לזליגה של בת זוג מינית ואטרקטיבית החוצה באופן ספציפי>, לדעתי מכתיבה מראש מסלול ישיר, בילד אין, לבגידה/בגידות מרובות מצד הבעל <במקרה שבונים על זה כ'מערכת לטווח ארוך'>, לבגידות הדדיות <אם האישה בכל זאת מינית, או תהפוך למינית במרוצת השנים> או לגירושין כשכל זה יימאס.
ולמה הפסימיות?
כי אם זו העוצמה בהתחלה, כשהשגרה תתן בראש, והגברת תהפוך לאמא, אז היא לגמרי תהפוך לקרובת משפחה, וגם אם לא יתקיים שם מסלול חשיבה מדונה-זונה, כמה שהיא 'חברה' עכשיו יותר מאישה, בשלב ההוא היא תחדל מלהתקיים כלל כ'אישה' במובן המיני התאוותני ותהפוך לאם בית בלבד.
ואז יתחיל מעגל הקסמים - מימד התשוקה החסר מלכתחילה שבינתיים צבר רעב, מתודלק בתסכול הולך וגובר על הפרת האיזון הפסיכולוגי המפצה <להלן 'החברות'> שיעבור תמורה בלתי נמנעת ויערער את המשוואה הבסיסית, יוליד מפלצת מנוכרת שתתבע לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
הנרטיב הקבוע של גבר כזה, הבשל לבגידה <אחרי סייקל של דיונים פנימיים עם המצפון, שלבסוף אומר לו "תדאג לעצמך. אם תעשה את זה בשקט, אף אחד לא ייפגע"> נשמע פה חדשות לבקרים. זה מתחיל ב"עוד מהתחלה היחסים ביננו לא היו להיט אבל עוד איכשהו הסתדרתי עם זה" וממשיך ב"ועכשיו הסקס נעלם כליל" מתוגבר בהסבר משכנע <את עצמו> "כי אישתי היא מקרר/א-מינית/היא פשוט לא זקוקה לזה".
לדעתי, אין לזוגיות כזו, לכשתישבר, תקומה במרוצת הזמן. כי אם לאלה שמתחילים זוגיות בהילוך גבוה <וטועים/תועים/מתבלבלים/נשחקים ומתגלגלים לבגידה> עוד יש במה להיזכר תוך מאמץ לתקן את השברים, ויש אינסנטיב לנסות לנער את האבק ולשחזר את האש, לזוג שמימד התשוקה מראש לא פונקציה <לכאורה> החברות היא המימד היחיד שעליו מתבססת המערכת כולה. וכשהיא תישחק או תיפגע <אנושות> מבגידה <שתחשוף שתשוקה היא כן פונקציה, אבל סודית וחד סיטרית>, היא תקריס את המערכת כולה. וכשזה יקרה - לא יישאר שם דבר להדביק את השברים.
ואם תעשה סטטיסטיקה מתוך חדר הטיפול, אני משוכנעת שתראה שאלה שצומחים ועולים שלב בתשוקה ובחיבור אחרי בגידה הם הזוגות שלתשוקה היה פעם מקום של כבוד במרכז הקשר.
לכן לדעתי השאלה מה נשחק יותר מהר היא לא השאלה הנכונה לשאול. אלא מהו התמהיל שיספק את מירב הצרכים החיוניים לאורך זמן. ואם הגבר הוא לא א-מיני, ומין הוא צורך חיוני עבורו - תהיה זו טעות מרה <עבור שני הצדדים> להדחיק את זה תחת סיפורי סבתא רציונליים, וללכת על קשר שלא עונה על צורך כל כך מרכזי <כמו במקרה של פותח שרשור>, או שעונה בצורה בינונית ומטה כבר על ההתחלה <כמו אצל המגיב המתלבש>.
ובטח שלא הגורם המכריע שעשוי להביא מישהו שדוגל בגישה כזו כמו של המגיב <שהתלבש על שרשור של מישהו אחר במקום לפתוח פוסט משלו> לבגידה.
לשחיקה יש תפקיד בעל משמעות בזוגיות שהתחילה מהיי טנס, ועברה איטראציות משטיחות/מדכאות במהלך השנים. לעומת זאת, זוגיות שמלכתחילה מתחילה במתח של 3-4 בסקלה של 10 כדי לזכות את הגבר בשקט תעשייתי במערכת באופן כללי <ובניטרול החשש לזליגה של בת זוג מינית ואטרקטיבית החוצה באופן ספציפי>, לדעתי מכתיבה מראש מסלול ישיר, בילד אין, לבגידה/בגידות מרובות מצד הבעל <במקרה שבונים על זה כ'מערכת לטווח ארוך'>, לבגידות הדדיות <אם האישה בכל זאת מינית, או תהפוך למינית במרוצת השנים> או לגירושין כשכל זה יימאס.
ולמה הפסימיות?
כי אם זו העוצמה בהתחלה, כשהשגרה תתן בראש, והגברת תהפוך לאמא, אז היא לגמרי תהפוך לקרובת משפחה, וגם אם לא יתקיים שם מסלול חשיבה מדונה-זונה, כמה שהיא 'חברה' עכשיו יותר מאישה, בשלב ההוא היא תחדל מלהתקיים כלל כ'אישה' במובן המיני התאוותני ותהפוך לאם בית בלבד.
ואז יתחיל מעגל הקסמים - מימד התשוקה החסר מלכתחילה שבינתיים צבר רעב, מתודלק בתסכול הולך וגובר על הפרת האיזון הפסיכולוגי המפצה <להלן 'החברות'> שיעבור תמורה בלתי נמנעת ויערער את המשוואה הבסיסית, יוליד מפלצת מנוכרת שתתבע לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
הנרטיב הקבוע של גבר כזה, הבשל לבגידה <אחרי סייקל של דיונים פנימיים עם המצפון, שלבסוף אומר לו "תדאג לעצמך. אם תעשה את זה בשקט, אף אחד לא ייפגע"> נשמע פה חדשות לבקרים. זה מתחיל ב"עוד מהתחלה היחסים ביננו לא היו להיט אבל עוד איכשהו הסתדרתי עם זה" וממשיך ב"ועכשיו הסקס נעלם כליל" מתוגבר בהסבר משכנע <את עצמו> "כי אישתי היא מקרר/א-מינית/היא פשוט לא זקוקה לזה".
לדעתי, אין לזוגיות כזו, לכשתישבר, תקומה במרוצת הזמן. כי אם לאלה שמתחילים זוגיות בהילוך גבוה <וטועים/תועים/מתבלבלים/נשחקים ומתגלגלים לבגידה> עוד יש במה להיזכר תוך מאמץ לתקן את השברים, ויש אינסנטיב לנסות לנער את האבק ולשחזר את האש, לזוג שמימד התשוקה מראש לא פונקציה <לכאורה> החברות היא המימד היחיד שעליו מתבססת המערכת כולה. וכשהיא תישחק או תיפגע <אנושות> מבגידה <שתחשוף שתשוקה היא כן פונקציה, אבל סודית וחד סיטרית>, היא תקריס את המערכת כולה. וכשזה יקרה - לא יישאר שם דבר להדביק את השברים.
ואם תעשה סטטיסטיקה מתוך חדר הטיפול, אני משוכנעת שתראה שאלה שצומחים ועולים שלב בתשוקה ובחיבור אחרי בגידה הם הזוגות שלתשוקה היה פעם מקום של כבוד במרכז הקשר.
לכן לדעתי השאלה מה נשחק יותר מהר היא לא השאלה הנכונה לשאול. אלא מהו התמהיל שיספק את מירב הצרכים החיוניים לאורך זמן. ואם הגבר הוא לא א-מיני, ומין הוא צורך חיוני עבורו - תהיה זו טעות מרה <עבור שני הצדדים> להדחיק את זה תחת סיפורי סבתא רציונליים, וללכת על קשר שלא עונה על צורך כל כך מרכזי <כמו במקרה של פותח שרשור>, או שעונה בצורה בינונית ומטה כבר על ההתחלה <כמו אצל המגיב המתלבש>.
טוב, לך ולי כבר יש חוזה: נסכים לא להסכים
לא שאין טעם בדברייך, אלא שהנרטיב שלי מושך לכיוון אחד ושלך לכיוון אחר.
מאחר וזה רק פורום, לא נדע איזה נרטיב הוא הנכון לשואל הנכבד (שאכן חטא באי פתיחת שירשור נפרד).
לא שאין טעם בדברייך, אלא שהנרטיב שלי מושך לכיוון אחד ושלך לכיוון אחר.
מאחר וזה רק פורום, לא נדע איזה נרטיב הוא הנכון לשואל הנכבד (שאכן חטא באי פתיחת שירשור נפרד).
מפלצת או ילדה
New member
הנרטיב שלך
מושך לאותו כיוון: אתה טוען שהתשוקה עם הזמן הולכת ויורדת. וגם "...ברור שמשיכה לא מספיקה היא מנבא מצוין לכישלון".
מה שאני טוענת הוא שאם אין לפחות 6-7 בעוצמת המשיכה בהתחלה זה לא "...אבל לא מדובר באלה, אלא באנשים שנמצאים איפה שהוא באמצע הסקלה",
אלא זה בקטגוריה של משיכה לא מספיקה לטווח ארוך. כי ל6-7 יש לאן לרדת במרוצת הזמן, וגם אם 4-5 זה לא אי אי אי, זה עדיין מצב תפעולי <שעדיין חושף את הזוג לסיכוני בגידה>.
אבל כשמצב של 3-4 התחלתי יפגוש במציאות חיים ארוכה
? הרי 1-2 זה כבר טוטאל לוס <והבחור שם לא הולך להתגרש, he's a keeper>
מושך לאותו כיוון: אתה טוען שהתשוקה עם הזמן הולכת ויורדת. וגם "...ברור שמשיכה לא מספיקה היא מנבא מצוין לכישלון".
מה שאני טוענת הוא שאם אין לפחות 6-7 בעוצמת המשיכה בהתחלה זה לא "...אבל לא מדובר באלה, אלא באנשים שנמצאים איפה שהוא באמצע הסקלה",
אלא זה בקטגוריה של משיכה לא מספיקה לטווח ארוך. כי ל6-7 יש לאן לרדת במרוצת הזמן, וגם אם 4-5 זה לא אי אי אי, זה עדיין מצב תפעולי <שעדיין חושף את הזוג לסיכוני בגידה>.
אבל כשמצב של 3-4 התחלתי יפגוש במציאות חיים ארוכה
ומי בדיוק מגדיר מה 1-2 או 4-5 או 6 או 8?
כל אחד יחליט לעצמו מה מספיק טוב בשבילו ומה לא.
תכל'ס, העמדות העקרוניות של כל גיבורי הפרשה הובנו.
מעבר לזה זה נשמע לי ויכוח לשם ויכוח.
כל אחד יחליט לעצמו מה מספיק טוב בשבילו ומה לא.
תכל'ס, העמדות העקרוניות של כל גיבורי הפרשה הובנו.
מעבר לזה זה נשמע לי ויכוח לשם ויכוח.
איפה אמרתי שאין חברות?
מתקנת, מחזקת, מוסיפה ומדגישה. תמיד להעדיף קשר עם חברות אמיצה ומשיכה מינית מאשר חברות אמיצה בלבד.
אני מאמינה שמרבית האנשים לא מתחתנים אם אין קשר של חברות בנוסף למשיכה המינית.
כאשר מגיע הרגע בו מסתכלים החוצה ומתלבטים האם לעשות את הצעד, שממנו אפשר אבל קשה מאוד לחזור, נקודת ההכרעה הגברית תהיה אם קיימת משיכה ואם יש סקס.
נקודת ההכרעה הנשית מגיעה בד"כ ממקום אחר, אבל אנחנו עוסקים כרגע בגברים ולא בנשים.
מתקנת, מחזקת, מוסיפה ומדגישה. תמיד להעדיף קשר עם חברות אמיצה ומשיכה מינית מאשר חברות אמיצה בלבד.
אני מאמינה שמרבית האנשים לא מתחתנים אם אין קשר של חברות בנוסף למשיכה המינית.
כאשר מגיע הרגע בו מסתכלים החוצה ומתלבטים האם לעשות את הצעד, שממנו אפשר אבל קשה מאוד לחזור, נקודת ההכרעה הגברית תהיה אם קיימת משיכה ואם יש סקס.
נקודת ההכרעה הנשית מגיעה בד"כ ממקום אחר, אבל אנחנו עוסקים כרגע בגברים ולא בנשים.
גוואקאמולי
New member
אוקיי, אבל
השאלה היא מה מניע אנשים לבגידה. ברור שחוסר באינטימיות גורם לזה, אבל האם המניע הוא פשוט צורך פיזי שאינו ממולא או גורמים עמוקים יותר?
אני מאמין שבגידות של גברים נובעות מהצורך לאשש את הגבריות שלהם, שנפגמת על ידי חוסר הצלחה מקצועית או בזוגיות מסרסת ולא תומכת (שכוללת בד"כ חסך במין). השאלה היא אם חסך במין אוטומטית יוצר את החסך הזה באגו? האם זוגיות תומכת שכן כוללת רמה כלשהי של הנאה משותפת ממין ובטח שהרבה מגע לא מיני (חיבוקים וכיוצב) גם יווצר החסך הזה בהכרח.
למישהו יש קישור למחקרים על בגידות?
השאלה היא מה מניע אנשים לבגידה. ברור שחוסר באינטימיות גורם לזה, אבל האם המניע הוא פשוט צורך פיזי שאינו ממולא או גורמים עמוקים יותר?
אני מאמין שבגידות של גברים נובעות מהצורך לאשש את הגבריות שלהם, שנפגמת על ידי חוסר הצלחה מקצועית או בזוגיות מסרסת ולא תומכת (שכוללת בד"כ חסך במין). השאלה היא אם חסך במין אוטומטית יוצר את החסך הזה באגו? האם זוגיות תומכת שכן כוללת רמה כלשהי של הנאה משותפת ממין ובטח שהרבה מגע לא מיני (חיבוקים וכיוצב) גם יווצר החסך הזה בהכרח.
למישהו יש קישור למחקרים על בגידות?
מפלצת או ילדה
New member
סלחתי
אני כאן בעיקר כדי לעזור. למי שנראה לי מעוניין שיעזרו לו, וגם שיש סיכוי שבאמת ייעזר מזה.
ומי שמזמין עזרה שתבוא לחדר 7 לא בא לעבוד, וגם לא להבין
אני כאן בעיקר כדי לעזור. למי שנראה לי מעוניין שיעזרו לו, וגם שיש סיכוי שבאמת ייעזר מזה.
ומי שמזמין עזרה שתבוא לחדר 7 לא בא לעבוד, וגם לא להבין
בפורום הזה למדתי
שגם לגברים יש שעון ביולוגי. אולי לא קולני כמו הקוקיה, אבל לגמרי מתקתק.
אתה בן 35 (לפי הכרטיס), השעון שלך מצפצף. וכנראה הוא מצפצף יותר חזק ממה שהזין עומד.
פותח הפוסט בן 27. יש לו כמה סיבובים על הבלוק.
(ואגב, גם בגיל שלך, זוגיות בלי תשוקה זה מוות איטי וארוך. אבל זה מחיר שאתה כנראה כבר מוכן לשלם).
שגם לגברים יש שעון ביולוגי. אולי לא קולני כמו הקוקיה, אבל לגמרי מתקתק.
אתה בן 35 (לפי הכרטיס), השעון שלך מצפצף. וכנראה הוא מצפצף יותר חזק ממה שהזין עומד.
פותח הפוסט בן 27. יש לו כמה סיבובים על הבלוק.
(ואגב, גם בגיל שלך, זוגיות בלי תשוקה זה מוות איטי וארוך. אבל זה מחיר שאתה כנראה כבר מוכן לשלם).
גוואקאמולי
New member
צודקת
אז מה? אז במקום אשכים יש לי ביצי קוקיה. מה זה אומר?
מלבד נסיון לסירוס וירטואלי, מה המסר שהשעון הביולוגי מוסיף לדיון?
כל תזוזה נובעת מדחפים ואילוצים. עדיף לפחות שהם יהיו פנימיים ולא חיצוניים.
אז מה? אז במקום אשכים יש לי ביצי קוקיה. מה זה אומר?
מלבד נסיון לסירוס וירטואלי, מה המסר שהשעון הביולוגי מוסיף לדיון?
כל תזוזה נובעת מדחפים ואילוצים. עדיף לפחות שהם יהיו פנימיים ולא חיצוניים.
זה אומר שני דברים
אחד, שאתה בהחלט לא במצב דומה לזה של פותח הפוסט. אבל עזוב את זה.
והשני, היותר חשוב. זה לא עובד ככה. זו אחלה אשליה של שליטה לקבל באמצעים לוגים, החלטה רציונלית, על עניינים רגשיים לגמרי. אבל מה שמגניב (ואכזרי) בחיים, שהם מורכבים מדברים שאנחנו לא מבינים ולא מסוגלים לעבד לוגית ולכן זקוקים למימד הרגשי, והפיסי כדי לקבל החלטה שהיא מלאה. החלטה על סמך המניפסט הרציונלי (שכתבת פה) היא החלטה חסרה ולכן אין לה תוחלת לאורך זמן.
אתה מראש מתחיל את הקשר שלך בחוסר. ומה שידוע בקשר לחוסר, שהנוכחות של החוסר רק הולכת וגדלה (בטור הנדסי).
מעבר לזה, אני חושבת שאתה טועה לחשוב שבטווח הארוך החברות יותר חשובה מהתשוקה. אני מבינה שבגיל 35 (אחרי ים הקוקיות של תל אביב) נישואין בגיל 45 לאישה אחת נראים כמו משהו נעדר תשוקה. יש גם נישואין כאלו. אבל לא כולם. וזה ממש לא חייב להיות כך.
בקיצור, לתשוקה יש תפקיד קריטי בהתהוות הקשר, בהתבשלות שלו, בהתבגרות שלו. השכל שלך, חזק ככל שיהיה, לא יכול להחליף את הכלי הזה.
אחד, שאתה בהחלט לא במצב דומה לזה של פותח הפוסט. אבל עזוב את זה.
והשני, היותר חשוב. זה לא עובד ככה. זו אחלה אשליה של שליטה לקבל באמצעים לוגים, החלטה רציונלית, על עניינים רגשיים לגמרי. אבל מה שמגניב (ואכזרי) בחיים, שהם מורכבים מדברים שאנחנו לא מבינים ולא מסוגלים לעבד לוגית ולכן זקוקים למימד הרגשי, והפיסי כדי לקבל החלטה שהיא מלאה. החלטה על סמך המניפסט הרציונלי (שכתבת פה) היא החלטה חסרה ולכן אין לה תוחלת לאורך זמן.
אתה מראש מתחיל את הקשר שלך בחוסר. ומה שידוע בקשר לחוסר, שהנוכחות של החוסר רק הולכת וגדלה (בטור הנדסי).
מעבר לזה, אני חושבת שאתה טועה לחשוב שבטווח הארוך החברות יותר חשובה מהתשוקה. אני מבינה שבגיל 35 (אחרי ים הקוקיות של תל אביב) נישואין בגיל 45 לאישה אחת נראים כמו משהו נעדר תשוקה. יש גם נישואין כאלו. אבל לא כולם. וזה ממש לא חייב להיות כך.
בקיצור, לתשוקה יש תפקיד קריטי בהתהוות הקשר, בהתבשלות שלו, בהתבגרות שלו. השכל שלך, חזק ככל שיהיה, לא יכול להחליף את הכלי הזה.
גוואקאמולי
New member
אני מבין
תודה על התגובה.
הצגתי את הקשר שלנו בצורה קיצונית מדי. הוא לא שכלתני בלבד. יש בו רגש ויש בו מגע ויש בו הנאה משותפת.
אבל גם אם נתייחס תיאורטית להחלטה שהיא רציונלית בלבד, האם היא מגבילה את הרגש?
התעמולה החרדית טוענת שניתן קודם להתחתן ואחר כך להתאהב, וזה אפילו הכלל. אינני יודע אם זה נכון, אבל אני גם לא יודע שזה שגוי. יש נתונים שמוכיחים לכאן או לכאן?
מעולם לא היו לי ילדים. אמרו לי שגידול ילדים משותף מהווה שינוי מהותי בקשר ויכול להעמיק אותו מאוד, גם מבחינה רגשית.
אז מדובר בכל מקרה בקשר שישתנה מאוד מבחינה רגשית. אני יכול כרגע להעריך שכלתנית מהם סיכוייו לשרוד את השינוי ולהצליח בפאזה השונה ופשוט לחכות ולראות למה הוא יתפתח. נראה לי שזה מסוג הקשרים שמשתפרים אבל מה אני מבין.
תודה על התגובה.
הצגתי את הקשר שלנו בצורה קיצונית מדי. הוא לא שכלתני בלבד. יש בו רגש ויש בו מגע ויש בו הנאה משותפת.
אבל גם אם נתייחס תיאורטית להחלטה שהיא רציונלית בלבד, האם היא מגבילה את הרגש?
התעמולה החרדית טוענת שניתן קודם להתחתן ואחר כך להתאהב, וזה אפילו הכלל. אינני יודע אם זה נכון, אבל אני גם לא יודע שזה שגוי. יש נתונים שמוכיחים לכאן או לכאן?
מעולם לא היו לי ילדים. אמרו לי שגידול ילדים משותף מהווה שינוי מהותי בקשר ויכול להעמיק אותו מאוד, גם מבחינה רגשית.
אז מדובר בכל מקרה בקשר שישתנה מאוד מבחינה רגשית. אני יכול כרגע להעריך שכלתנית מהם סיכוייו לשרוד את השינוי ולהצליח בפאזה השונה ופשוט לחכות ולראות למה הוא יתפתח. נראה לי שזה מסוג הקשרים שמשתפרים אבל מה אני מבין.
בחברה החרדית
ישנם המון מנגנונים אחרים שנועדו לשמר זוגיות לאורך זמן. מנגנונים שקשורים במחוייבות שבין אדם לאדם, בין אדם לקהילה, ובן אדם לאלוהים.
אתה לא יכול לשלוף מתוך החברה החרדית רעיון אחד, ולהכיל אותו על עולם אחר לגמרי. כי הרעיון הזה לא מתקיים בזכות עצמו בתוך ואקום.
בנוגע לעניין הילדים,כל דבר שעוברים בחיים יכול להעמיק קשר, או לפרק אותו. זה תלוי בקשר, לא באירוע. יש זוגיות שהילדים מעמיקים את הקשר בינהם ויש כאלו שלא. יש כאלו שמוות של הורה מקרב אותם, ויש כאלו שלא. יש כאלו שהגירה לארץ אחרת מחזקת אותם ,ויש כאלו שהיא מפרקת אותם.
כמובן שאני לא יודעת איך הקשר שלכם. ואיך הוא ישתפר. אבל אני יכולה להגיד לך, שמאיך שאתה כותב פה אתה נזקק לכל כך הרבה תהליכי חשיבה מודעת כדי להיות מושקע בו, שאני לא יודעת כמה זמן יקח עד שתתעייף ותפסיק להתאמץ לשכנע את עצמך, ואז זה יהיה הסוף שלו.
ישנם המון מנגנונים אחרים שנועדו לשמר זוגיות לאורך זמן. מנגנונים שקשורים במחוייבות שבין אדם לאדם, בין אדם לקהילה, ובן אדם לאלוהים.
אתה לא יכול לשלוף מתוך החברה החרדית רעיון אחד, ולהכיל אותו על עולם אחר לגמרי. כי הרעיון הזה לא מתקיים בזכות עצמו בתוך ואקום.
בנוגע לעניין הילדים,כל דבר שעוברים בחיים יכול להעמיק קשר, או לפרק אותו. זה תלוי בקשר, לא באירוע. יש זוגיות שהילדים מעמיקים את הקשר בינהם ויש כאלו שלא. יש כאלו שמוות של הורה מקרב אותם, ויש כאלו שלא. יש כאלו שהגירה לארץ אחרת מחזקת אותם ,ויש כאלו שהיא מפרקת אותם.
כמובן שאני לא יודעת איך הקשר שלכם. ואיך הוא ישתפר. אבל אני יכולה להגיד לך, שמאיך שאתה כותב פה אתה נזקק לכל כך הרבה תהליכי חשיבה מודעת כדי להיות מושקע בו, שאני לא יודעת כמה זמן יקח עד שתתעייף ותפסיק להתאמץ לשכנע את עצמך, ואז זה יהיה הסוף שלו.
אמאלא
חמוד, אין לי מושג מי משווק לך את הסיפורים הללו.
אבל רק שתדע, גידול ילדים זה צער יגון ורגעי אושר קטנים
זה עומס בלתי פוסק, משקולת על הזוגיות ועל החיים.
או כמאמר סיקי
ילדים הם אילו שמחרבנים עליך ודורכים לך על החלומות.
אל תתטעה להאמין שזה יעמיק את האהבה
[זה רק יוביל אותך לרגעים בהם תרצה שהיא תמות כבר]
חמוד, אין לי מושג מי משווק לך את הסיפורים הללו.
אבל רק שתדע, גידול ילדים זה צער יגון ורגעי אושר קטנים
זה עומס בלתי פוסק, משקולת על הזוגיות ועל החיים.
או כמאמר סיקי
ילדים הם אילו שמחרבנים עליך ודורכים לך על החלומות.
אל תתטעה להאמין שזה יעמיק את האהבה
[זה רק יוביל אותך לרגעים בהם תרצה שהיא תמות כבר]
אני דווקא מסכימה איתה,
הדבר הראשון שחשבתי כשקראתי את מה שכתבת הוא שלא דין בן 35 כדין בן 27, לא מבחינת ניסיון לפני בת הזוג הנוכחית, לא מבחינת בשלות נפשית\רגשית\תודעתית וכו', ולא מבחינת שעון ביולוגי להקמת משפחה - אצלכם הוא אמנם לא פיזי במובהק כמו אצלנו, אבל גם אני מאמינה שהוא קיים באופן מסוים.
אני גם לוקחת ממה שאייסמן אמר - הטיעונים שפרשת בפנינו יכולים לשנות את משמעותם כתלות במי שאומר אותם. אם פותח השרשור למשל, עם כל מה שאנחנו יודעים עליו, היה בא אלינו עם טיעונים כאלה, היינו משערים שהוא מתרץ לעצמו תירוצים כדי לא לראות את האמת (כלומר, מה שהוא עושה בכל מקרה). אבל אותן קלישאות של "צריך להתפשר בחיים" וכו' לא הפכו לקלישאות סתם - יש מצבים שהן מדויקות והולמות. הכל תלוי מי מדבר - אותן מלים לגבי סיטואציה דומה יכולות להיות שקר אצל אחד ואמת אצל אחר.
ודעתי באופן אישי? אם מרגישים קשר חזק בין לבבות ונשמות, המין מספק ומהנה וכל שאר חלקי הקשר מתפקדים בהרמוניה, אז העובדה שהיו לך בעבר פרטנריות חזקות יותר למין נבלעת בסך הכולל של הדברים. בהערת שוליים אפשר לציין שככל שמתבגרים ומבשילים ההסתכלות על מיניות וגם על בלעדיות יכולה להתפתח אף היא - אם זה נעשה מתוך חיפוש משותף של שני בני הזוג (טנטרה למשל) זה יכול אפילו לחזק את הקשר.
הדבר הראשון שחשבתי כשקראתי את מה שכתבת הוא שלא דין בן 35 כדין בן 27, לא מבחינת ניסיון לפני בת הזוג הנוכחית, לא מבחינת בשלות נפשית\רגשית\תודעתית וכו', ולא מבחינת שעון ביולוגי להקמת משפחה - אצלכם הוא אמנם לא פיזי במובהק כמו אצלנו, אבל גם אני מאמינה שהוא קיים באופן מסוים.
אני גם לוקחת ממה שאייסמן אמר - הטיעונים שפרשת בפנינו יכולים לשנות את משמעותם כתלות במי שאומר אותם. אם פותח השרשור למשל, עם כל מה שאנחנו יודעים עליו, היה בא אלינו עם טיעונים כאלה, היינו משערים שהוא מתרץ לעצמו תירוצים כדי לא לראות את האמת (כלומר, מה שהוא עושה בכל מקרה). אבל אותן קלישאות של "צריך להתפשר בחיים" וכו' לא הפכו לקלישאות סתם - יש מצבים שהן מדויקות והולמות. הכל תלוי מי מדבר - אותן מלים לגבי סיטואציה דומה יכולות להיות שקר אצל אחד ואמת אצל אחר.
ודעתי באופן אישי? אם מרגישים קשר חזק בין לבבות ונשמות, המין מספק ומהנה וכל שאר חלקי הקשר מתפקדים בהרמוניה, אז העובדה שהיו לך בעבר פרטנריות חזקות יותר למין נבלעת בסך הכולל של הדברים. בהערת שוליים אפשר לציין שככל שמתבגרים ומבשילים ההסתכלות על מיניות וגם על בלעדיות יכולה להתפתח אף היא - אם זה נעשה מתוך חיפוש משותף של שני בני הזוג (טנטרה למשל) זה יכול אפילו לחזק את הקשר.
גוואקאמולי
New member
זה יגמר בבכי
בכדי לרוץ מרתון, צריך רצון אימון וקצת כישרון.
אבל מה שבאמת באמת צריך, זה לאהוב את זה
כי החיים הם גם החלטה רציונלית להלן לרוץ מרתון
וגם מאמץ להלן אימונים
אבל אם אין שם את הטוויסט של האהבה לריצה.
אחרי שבועיים \ חודש
פשוט מתחילים התרוצים (כואב לי ברגל, יש דיון חשוב בעבודה)
בכדי לרוץ מרתון, צריך רצון אימון וקצת כישרון.
אבל מה שבאמת באמת צריך, זה לאהוב את זה
כי החיים הם גם החלטה רציונלית להלן לרוץ מרתון
וגם מאמץ להלן אימונים
אבל אם אין שם את הטוויסט של האהבה לריצה.
אחרי שבועיים \ חודש
פשוט מתחילים התרוצים (כואב לי ברגל, יש דיון חשוב בעבודה)
גוואקאמולי
New member
אנלוגיה טובה
אני לא חושב שהיא מדוייקת לגבי יחסים בין בני אדם ובטח לא בתוך משפחה.
אני ספציפית נהנה מהריצה הזו ועברתי מזמן את מבחן החודש והשבועיים (כלומר, האנלוגיה שלו). אני תוהה אם אעבור את מבחן חילופי העונות או הפציעה בברך (וגם אם הצד השני יצלח את אותם המבחנים).
אני לא חושב שהיא מדוייקת לגבי יחסים בין בני אדם ובטח לא בתוך משפחה.
אני ספציפית נהנה מהריצה הזו ועברתי מזמן את מבחן החודש והשבועיים (כלומר, האנלוגיה שלו). אני תוהה אם אעבור את מבחן חילופי העונות או הפציעה בברך (וגם אם הצד השני יצלח את אותם המבחנים).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.