חפש את האקדמיה

[אהרן5]

הערה לכולם

אנא אל תתפתו להיעלב מכך שאני מביך אותכם בקלות. זה לא בגלל שאני אדם רע ואכזר, זה סתם בגלל שאני צודק...

 

[tnoy]

לאהרן5

תצטרך לסלוח לי שלא עברתי על כל התגובות שהיו מאז ההודעה הראשית שלך, תצטרך גם לסלוח לי גם שמהאמצע של מה שכתבת כבר קראתי די חפיף. אני גם חושב שאפשר להכליל, השאלה היא מה עושים אחרי שמכללים... אתה כתבת בטון בוטה (צעקה כמעט), האנשים שצועקים כמעט תמיד טועים. אני לא מסכים עם האנשים הטועים ולכן אני גם לא מסכים איתך (לא רק כתוצאה מהמהלך הלוגי אלא כתוצאה מקריאת ההודעה) ושוב, תצטרך לסלוח לי שלא התייחסתי לכל מה שכתבת אבל אני חושב שזה מספיק.

 

[אהרן5]

מחלתי

קח את זה בקלות. אתה לא היחיד שמתעלם ממני. גם אני מתנצל כלפיך על כך שכתבתי בטון בוטה וצעקני (מקווה שהצטיידת באטמי אזניים). אני מתנצל גם על כך שאני בטוח בדעותי, שיש לי בסיס מוצק, שיש לי בטחון עצמי, שיש לי תשובה לכל שאלה, שיש לי את השאלות שאיש לא ידע לשאול אותן, שיש לי את כל הפילוסופיה, את כל התיאוריה, את כל השאלות, את כל התשובות, את כל הפתרונות. הכל. מתנצל גם על כך שלמרות שכמעט תמיד כל האנשים שצועקים טועים, אני בניגוד אליהם דווקא לא טועה. סליחה. מקווה שגם אתה תמחל לי, כפי שאני מחלתי לך.

 

[Henryf]

אהרן - אתה צודק

אהרן - בוא ננסה להתנתק מביסוס התאוריה שלך, כיון שמבחינה עיונית היא מבולבלת. בא נתרכז בתאוריה עצמה, לא בביסוס ולא בדוגמאות. מהיא התאוריה ? בתודה, הנרי

 

[אהרן5]

התיאוריה

שם: "מודעות לנורמות". הכלים חוק ודמוקרטיה, אינם כלים מספיקים לניהול חברה. הכלים הללו נועדו להשתית נורמות "טובות", ולכן החברה המודרנית צריכה גם לדעת מה הן הנורמות עצמן (כדי לדעת האם הכלים הצליחו). לצערנו, החברה המודרנית איננה מודעת לנורמות שלה, ועל כן אין לה שמץ של מושג מי היא ומה היא. איש אינו יודע מה הן הנורמות של האליטות, מה היא איכות השלטון, מה הם מאפייני השלטון. הנושא מופקר ל"שיחות סלון" ואין שום גוף רשמי העוסק בכך. כולנו "יודעים" (או חושבים שאנחנו יודעים) שהשלטון מושחת. כולנו "יודעים" שמאפייני השלטון הם: רהבתנות, ראוותנות, נהנתנות, יהירות, פזרנות, בזבוז, זלזול, אטימות, אדישות, חוסר איכפתיות, רדיפת בצע, רדיפת כבוד, חפיפיות, חוסר אחריות, חוסר נשיאה באחריות (סמכות ללא אחריות), עושק חלשים ודאגה לעשירים, כיבוי שריפות, פתיחת פרצות לאקונות ושטחים אפורים, וכדומה. שורה תחתונה: הפקרות ושחיתות. (תרבות של שחיתות). השלטון הפלסטיני מושחת, גם השלטון שלנו מושחת (רק עושה זאת הרבה יותר בתחכום). כולנו "יודעים" זאת לחוד (או חושבים שיודעים זאת) אבל החברה כחברה (ביחד) איננה יודעת! זאת פשוט משום שהנושא לעולם אינו מגיע לשום עיסוק ציבורי. לא במישור הממלכתי (אין שום גוף ממלכתי העוסק ב"תרבות השלטון" במישור המערכתי), לא במישור האקדמי (מרוב עצים הם לא רואים את היער), לא במישור התקשורתי (לעולם לא נערך שום דיון רציני בנושא המזכיר את איכות השלטון - למשל: שכר הבכירים. תמיד מדובר אך ורק באייטמים, ולעולם הנושא איננו מושם על שולחן השיח הציבורי). === כך גם בנושאי חינוך, משפט ותקשורת. איש אינו יודע מה הן הנורמות של מערכת החינוך, המשפט, ועל פי אילו שיקולים עלומים קובעת התקשורת על מה נדבר ועל מה לא. איש גם עדיין לא הכיר בתקשורת כ"רשות הנורמטיבית" כלומר הגוף שלו היכולת והכח לקבוע את התפיסות של הציבור על ידי בחירת הנושאים עליהם הציבור ידבר, ובעיקר על ידי בחירת הנושאים עליהם הציבור לא ידבר ועל כן לא יפתח אליהם שום מודעות. זה על קצה המזלג. אם ישנן שאלות נוספות, בשמחה. כמו כן תוכל למצוא דברים רבים נוספים באתר הנורמות:

 

[Henryf]

אהרן - אינני מבין?

קראתי, וחזרתי וקראתי את כל הבנליות של הרוע והמודעות. מהיא התיאוריה? אם איזה דבר חדש עלינו להתמודד? הנרי

 

[אהרן5]

אז אני אסביר

החברה המודרנית איננה יודעת מה הן הנורמות שלה, ואף איננה מנסה לדעת. היא כלל איננה מודעת לקיומו של הנושא. (כל תחום "תרבות השלטון" למשל הוא תחום המופקר ל"שיחות סלון"...) עם הדבר החדש הזה (מודעות לנורמות) עלינו להתמודד. תמשיך לשאול שוב ושוב, עד שתבין. על כל שאלה (טובה) תשובה (מצויינת). ראה הובטחת!

 

[אהרן5]

נוסח המכתב לאנשי האקדמיה

שלום רב. הנדון: נסיון לקבל התייחסות של האקדמיה. ברצוני לקבל התייחסות רצינית ולו אחת ויחידה מאיש אקדמיה בתחום הסוציולוגיה - פילוסופיה, שיבחן את התיאוריה שלי, ויתן את תגובתו. אני חש שכל הדלתות בפני סגורות: הממלכתית, התקשורתית, ואפילו האקדמית. רבות מטיפים לחשיבה יוצרת, פתיחות לרעיונות חדשים, חשיבה מעבר למובן מאליו וכו´, אבל ברגע שמגיע רגע האמת כולם חוזרים ומצטנפים בפינות אליהן הורגלו. המדע מחייב שכל התיאוריות יגיעו מתוך החשיבה המדעית. הוא מגביל את עצמו ל"רוח הזמן" שלו, כך יוצא שהוא פשוט אטום לחלוטין לכל רעיון המגיע מבחוץ. זה לא מדע אמיתי... לפי צורת ההתייחסות הזו, אפילו לו היה מגיע היום גלילאו וטוען: "העולם עגול", הוא היה זוכה בדיוק לאותה התייסות מזלזלת ומלגלגת (בדיוק כפי שזכה לה בזמנו), והיה נדחה על הסף. האם השתנה משהו מאז?... כל שאני מבקש הוא את הזכות האלמנטרית להקשבה. תקשיבו, תקראו, תבחנו, תגיבו (או תבחרו שלא להגיב, כרצונכם). אבל לא יתכן שאני מסתובב עם התיאוריה שלי שנים, וכל הדלתות לא רק סגורות - אטומות. אם אתם אנשי מדע אמיתיים, אבקשכם לא לפסול אותי על הסף, תודה. ==== אנסה להיות מאוד תמציתי ותכליתי. כותרת התיאוריה: "מודעות לנורמות". הטענה: החברה הנאורה המודרנית איננה מודעת לנורמות שלה, איננה יודעת מי היא ומה היא. לכן היא סובלת מבעיות חברתיות אדירות, שלמרות כל החכמה הנצברת הן כל הזמן במגמת החרפה. הבעיה מתחילה כבר "בהתחלה": התפיסה של המושג עצמו היא שגויה. נהוג לכנות בשם "נורמה" קודים אתיים שבינם ובין נורמה אין ולא כלום. "והדרת פני זקן", למשל, הוא קוד אתי (רצוי), אבל האם הוא אכן "תפס" במציאות? לדאבוננו הנורמה (המצוי) היא דווקא ההפך: עם ישראל הוא חוצפן (דוקרני כצבר). "והדרת פני זקן" זה אתיקה, לא נורמה! כך גם בנוגע לאתיקה שלטונית: אנחנו אמנם מצפים ל"נורמות ראויות" מצד מנהיגי ציבור (הרצוי), ואולם כלל לא בטוח שאכן הקודים האתיים הללו תפסו, הופנמו, נקלטו, הושתתו והפכו לנורמות (המצוי). מה שאנו מצפים ורוצים איננו נורמה, זהו קוד אתי. נורמות זה המצוי! התפיסה של המושג שגויה מבסיסה. הבעיה היא, שהנורמות (המצוי) אינן ידועות. אנחנו יודעים מהו הקוד האתי, לעומת זאת אין לנו מושג האם אכן הוא הצליח לתפוס בציבור והפך לנורמה. אין מודעות לנורמות! === הכלים חוק ודמוקרטיה אינם מספיקים לניהול חברה. כל התחום המכונה "תרבות השלטון" נמצא לחלוטין מחוץ ליכולת השפעתם. לדוגמה: אם נניח שברשות הפלסטינית קיימת תרבות של שחיתות שלטונית, אזי האזרח הפלסטיני יכול לבחור בין מושחתים. הוא יכול להחליף מושחת אחד במושחת אחר, אבל על תרבות השלטון אין לו שום השפעה. למה הדבר דומה? לנאנסת בזירה של אונס קבוצתי שנותנים לה באדיבות את זכות הבחירה לבחור מי הבא בתור שיאנוס אותה (לא מומלץ לנסות בבית). על הזירה: זירת האונס, אין לה שום השפעה. כך גם האזרח הפלסטיני: על הזירה (תרבות השלטון) אין לו שום השפעה. האם המצב בחברה הישראלית שונה?... מהי תרבות השלטון בישראל?... האם השלטון בישראל איננו מושחת (כתרבות, כשיטה, כמערכת, כנורמה)?... איש אינו יודע... כולנו יודעים (או חושבים שאנחנו יודעים) לחוד, שהשלטון שלנו מושחת. מהי התשובה המוסמכת? מה אנחנו יודעים ביחד?... כלפי חוץ הכל תקין. איש אינו שואל - איש אינו עונה. אילו רק נעלה לדיון את השאלה, מיד תגיע התשובה הבלתי נמנעת (שלמעשה כולנו כבר יודעים אותה): השלטון בישראל אכן מושחת. אבל, כולנו משחקים את משחק בגדי המלך החדשים, פשוט משום שלעולם לא שמים את השאלה רשמית "על השולחן". מה היא תרבות השלטון? מה הם מאפייני השלטון? מה הן הנורמות הקלוקלות של השלטון? לא יודעים. ==== מה הן הנורמות של מערכת החינוך? מערכת המשפט? האם מערכת החינוך והמשפט לוקות בנורמות (התפיסות הקולקטיביות) הבאות: 1) העדפת שיקום על הרתעה. 2) "הבנת" אלימות. 3) חוסר גבולות. 4) הגשמה עצמית (לגיטימציה לאגואיזם טהור על חשבון הכלל). אין תשובה. איש אינו שואל - איש אינו עונה. האם אין אנחנו בעצמנו במו גישתנו מעודדים אלימות? האם איננו "מבינים" את נפשו של הנער האלים, ואת "הצורך הטבעי" שלו "להשתובב" ולהביע את עצמו באלימות? (והוא לא ידע שהוא כל כך "מובן", הוא בסה"כ רצה גבולות...) האם איננו משדרים לו מסר של "הבנה", של "שיקום", של חוסר גבולות ברורים, מסר שנעשה שמיניות באוויר ובלבד שלא נפגע בסיכוייו להיות כאחד האדם? (במקום לתת לו פטיש 5 קילו על הראש עוד כשהוא קטן) ואחר כך אנחנו מתפלאים שהוא רוצח נהג מונית... האם איננו משדרים מסר של "הבנה" לקפריזות, "הבנה" להתנהגות קיצונית, מנסים להרגיע, לקבל, ובכך אנו רק גורמים לאדם לחוש ש"מותר" לו לבטא את זעמו? ואחר כך מתפלאים שהוא רוצח את אישתו... האם השופטים "מצליחים" לעמוד מול זעם ההמון ולשפוט על פי צו ליבם, אלא שהם אינם קולטים שצו ליבם מושפע מן הנורמה הנאורה של "העדפת שיקום על הרתעה"?... נורמה אשר איננה משדרת מסר נחרץ ומרתיע דיו. מה אנחנו יודעים על הנורמות של מערכת החינוך והמשפט? כלום... אין מודעות לנורמות! ==== מה אנחנו יודעים על הנורמות של התקשורת? האם התקשורת היא "הרשות הרביעית"? האם היא "הרשות הנורמטיבית"? האם יש בידה להשפיע על תפיסות ואורחות חשיבה (נורמות) של הציבור הרחב?... מהו כוחה של התקשורת? האם היא אכן "סתם" מראה אובייקטיבית מהאו"ם? האם היא באמת "לא אשמה", כפי שנהוג להאמין? האם אין לה כח? האם אין לה השפעה?... מהו כוחו של "הזרקור התקשורתי" - הכלי המכונה "סדר היום הציבורי"? האם בידי התקשורת הכח לשלוט ב"תודעת הציבור"? (הרי היא קובעת לציבור על מה הוא ידבר, ובעיקר - על מה לא...) מה הן הנורמות של התקשורת? על פי מה היא קובעת מה מעניין את הציבור?... שיקולים עלומים. איש אינו יודע, איש אינו שומע.... על פי היחס של החברה המודרנית לתקשורת אפשר לחשוב שאנחנו חברה פרימיטיבית ומפגרת המפקירה את הכלי החשוב ביותר לניהול חברה בידי שיקולים עלומים, כאילו מדובר באיזה כלי תרבותי להנאה בלבד... ==== האם התקשורת "מחרימה" נושאים מסויימים?... מתי לאחרונה נערך דיון ציבורי רציני (טוק שואו, פופוליטיקה) בנושא שכר הבכירים? בנושא הפנסיות שלהם? בנושא ההון השחור? בנושא השחיתות? בנושא אפקטיביות ההרתעה של מנגנוני הבקרה עליהם? ובכלל באשר לתמונה הכללית של איכות השלטון?... מתי לאחרונה הועלה נושא כלשהו הקשור לאיכות השלטון, לדיון ציבורי?... לעולם. התקשורת עוסקת בכל הנוגע לאיכות השלטון אך ורק כאייטמים, ולעולם איננה מציבה אותו על "סדר היום הציבורי". דומה שאיש איננו מבין את ההבדל המכריע והמשמעותי בין "אייטם" ובין נושא העומד על סדר היום. בתכניתו של העיתונאי מיקי רוזנטל "פרות קדושות" בערוץ 8, שעסקה בשאלה: האם התקשורת היא אכן "כלב שמירה של הדמוקרטיה" או "כלבלב של האליטות" טבעה שלי יחימוביץ´ את המונח: "קשר האליטות"... למה בדיוק היא התכוונה?... מדוע כל פניותי אל התקשורת לערוך דיון ציבורי בנושא שכר הבכירים או בכלל בנושא איכות השלטון נענות בהתעלמות טוטאלית?... האם הציבור הוא חסר אונים וחסר יכולת ערעור על החלטות "האח הגדול" (התקשורת)? מדוע כמעט ואין שום תודעה ציבורית בכל הנוגע לאיכות השלטון? האם יש קשר להתעלמות התקשורתית?.... ==== סיכום עד כאן: החברה המודרנית הינה פרימיטיבית ומפגרת בכל הנוגע להבנתה את עצמה. כל תחום הנורמות נמצא לחלוטין מחוץ לתודעתנו. החל בהבנת המושג, ועד הבנת עצמנו כחברה: מי אנחנו, מה אנחנו, מה הן הנורמות שלנו. איש אינו יודע מה הן הנורמות שלנו. אף אחד מכם לא יוכל לתת לי ולו נורמה אחת (חשובה) המאפיינת את החברה שלנו. לא מה הן הנורמות של האליטות (תרבות השלטון), לא מה הן הנורמות של מערכת החינוך והמשפט, לא מה הן הנורמות של התקשורת. כלום. פשוט משום שאיש אינו יודע. אין מודעות לנורמות! === אם טעיתי - אנא הראו לי היכן, ואשמח להיווכח בטעותי. תודה מראש על נכונותכם להקשיב ולא לפסול על הסף.

 

[Henryf]

"נורמה" - קודים אתיים

אין בין נורמה ובין "קודים אתיים" שום דבר. בא נתחיל עם המושג הבסיסי, הסטטיסטי, של נורמה. נורמטיבי הינה כל תופעה הנמצאת בטווח סטיית התקן מהחציון. אם אומר למשל שהעם הישראלי הינו קולני, פרוש הדבר שאם אקח קבוצה סטטיסטית מייצגת של הישראלים ואשווה את עוצמת דיבורם בתנאים דומים עם עמים אחרים, הרי הממוצע הישראלי יהיה גבוה יותר (אולי), במסגרת הטעות הסטטיסטית, וכל פרט שעוצמת דיבורו נימצא במרחק סטיית תקן (או חלק קבוע ממנה, תלוי בהגדרה) מהחציון, הריהו מתנהג בצורה נורמטיבית, וכל עוצמת דיבור בין שני הקצוות המוגדרות לעיל הינה הנורמה של עוצמת הדיבור. מה בין הגדרה בסיסית זו ובין "קוד אתי"? אתיקה של מי? כיון שאתה מכנה "נורמה" משהוא שאינו נורמה, אנה הגדר למה אתה מתכוון, ואם זה שונה מ"נורמה", אנה מצא שם אחר להגדרתך. בלבול המושגים מקשה על ההבנה. הנרי

 

[Henryf]

ערכים

ערך הינו דרגת החשיבות של משהוא לאדם. לכל אדם יש מידרג של חשיבות, או מידרג של ערכים. הערכים תלויים ברצון האדם, והרצון לא תלוי בכלום, אפילו לא במציאות. הרצון והערכים יכולים להיות של דבר בלתי ניתן להשגה כמו הרצון לעוף, והערך של "חופש". הדבר אותו רוצה האדם ביותר, ועבורו הוא מוכן לוותר על רצונות אחרים הינו הערך העליון שלו, שכמובן גם הוא אינו מוגבל בהיגיון, במוסר, בצדק או במציאות. לאנשים שונים יש ערכים שונים, למשל עבור הדמוקרט הערך הינו זכות בחירה לכל, עבור ההומניסט הערך העליון הינו האדם, וההפך מזה, עבור הדתי הערך העליון הינה עבודת ד´. ערכים הם בלתי ניתנים להשוואה או כימות. לא ניתן להראות מדוע עבודת ד´ אצל הדתי הינה ערך נמוך או גבוה מערך המדינה אצל הפשיסט. ערך הינו מה שהחברה בפועל רוצה ופועלת לפיה, וזה נימדד במעשה ולא במה שחרוט באיזשהוא מקום. לא משנה עד כמה חרטו הדמוקרטיות העממיות את ה"דמוקרטיה" על דיגלן, למעשה הן ניהלו מדינה שערכיה הם דיקטטוריים, כפי שהיטלר י"ש ניהל מדינה שאחד מערכיה היה השמדת היהודים (בפועל). אולי לאט לאט נצליח להביא סדר, אולי תנסה לארגן מחדש את מחשבותיך עם הגדרות נכונות, בד"כ יחד עם מחשבה מאורגנת ומנוסחת בא גם שלב גיבוש טוב יותר של הרעיונות, ואז אולי תוכל להציג את התאוריה שלך כמגובשת כך שאולי אוכל סוף סוף להבין מה התאוריה בכלל? הנרי

 

[אהרן5]

נורמות וערכים

הנרי, אתה מתפרץ לדלת פתוחה: אכן, אין שום קשר בין נורמות ובין אתיקה. הדוגמה הסטטיסטית שנתת (בהודעה הקודמת) נכונה ביותר. אין ויכוח בינינו. נכון: קוד אתי הוא הרצוי! נורמה היא המצוי! כל קשר ביניהם הוא אכן מקרי בהחלט. הבעיה היא בדיוק זו: שאנשים מבלבלים ביניהם. לצערנו כל קשר בין הקודים האתיים ובין הנורמות (המציאות, המצוי) מקרי בהחלט: הקודים ראויים - הנורמות זוועה... המושג "נורמות ראויות" (למשל) משתמש במילה "נורמה" בעוד שכוונתו האמיתית היא לדבר על קודים אתיים ראויים ורצויים. כל קשר בין "נורמות ראויות" ובין הנורמות (האמתיות) מקרי בהחלט... אני מסכים איתך לחלוטין: אתיקה ונורמות אלו דברים שונים לגמרי. עד כאן באשר להודעתך הקודמת תחת הכותרת "נורמה" - קודים אתיים. ==== ערכים. אני מסכם: ערך הוא דרגת החשיבות של משהו לאדם. הוא לא תלוי בכלום, אפילו לא במציאות, בוודאי לא בחברה. "חופש" הוא דוגמה לערך שלא תלוי בחברה. או קיי הבנתי, תודה. ערך חברתי הינו מה שהחברה בפועל רוצה ופועלת לפיה. או קיי, אז אני כנראה התכוונתי לדבר על ערכים חברתיים. תודה על הבהרת הנקודה. לא, ממש לא, זה ממש לא נמדד במעשה. הנרי, לפני רגע היית בסדר, וכעת שוב אתה נופל בפח? נונונו... ערך לא נמדד במעשה! רק לפני דקה דיברנו על ההבדל בין אתיקה ונורמות. אתיקה זה הרצוי (ערכים רצויים), נורמות זה המצוי (ערכים מצויים). עצוב שדקה אחרי, אתה כבר מבלבל ביניהם... אנחנו יכולים לרצות דמוקרטיה, אבל בפועל תהיה השמדת יהודים. הדוגמה הזו מבהירה היטב את ההבדל בין האתיקה והנורמה. הגרמנים היו משוכנעים שהם עם דמוקרטי (כי זו היתה האתיקה שלהם, והם התבלבלו וחשבו שזו גם הנורמה), אבל הם היו עם דיקטטורי שעסק בהשמדת יהודים - וזו היתה הנורמה (האמת, המציאות). הנרי, עם כל הכבוד והערכה לך: יש הבדל בין הרצוי למצוי! צר לי. יש ערכים רצויים, יש ערכים מצויים, ולרוב יש הבדל ביניהם. התיאוריה שלי אומרת שאנחנו מבלבלים בין הרצוי למצוי. אנחנו מבלבלים בין נורמות לאתיקה, חושבים שאנחנו יודעים מה זה נורמות, בעוד למעשה אנחנו מדברים על אתיקה בלבד, ובאשר לנורמות אין לנו קצה קצהו של שמץ של מושג... מקווה שאט אט התיאוריה שלי הופכת להיות ברורה ומובנת יותר ויותר. תודה על התעניינותך.

 

[Henryf]

ההבדל בין המצוי לרצוי.

אהרן, בוא נישכח לרגע את ההגדרות, וניבדוק האם יש הבדל בין המצוי (נורמה) לרצוי. מה זה רצוי? רצוי למי? אחרן, האם אי פעם בחייך עשית משהוא בניגוד לרצונך ? האם אתה מכיר מישהוא בעולם שהכריע הכרעה כלשהיא בניגוד לרצונו ? האם אתה יכוך לתת איזושהיא דוגמא המשנה רצונו של אדם ? ההכרעה היא היא הרצון! הרצון הוא המקור לכל דבר, והוא לא תלוי בדבר. אני די בטוח שלא תקבל דברים אלה בקלות, ואני מציע לדסקס את הנקודה הזו כיון שהיא כניראה במרכז כל בעייתך. אם אני צודק בענין הרצון (ואני מקווה במשך הזמן לשכנעך) הרי שאין שום הבדל בין המצוי לרצון, או בין המצוי לנורמה. כניראה מה שמפריעה לך שהנורמה, הערך, הרצון של כל פרט הינו יותר להתעשר ופחות להיות אדם הגון. אבל מה לעשות? אם זאת רוצים רוב הפרטים, משמע זו הנורמה וזה הערך שלהם. אם אתה רוצה לשנות את הערכים, יש לכך 2 דרכים בדוקות, דרך קצרה ודרך ארוכה: הדרך הארוכה - חינוך, לוקח המון זמן והרוב צריך לרצות לחנך לערך השונה מהערך שלו היום. הדרך הקצרה - להילחם. וכבר אמרו חכמים שעל ערכים אפשר רק לצאת למלחמה. הנרי

 

[Henryf]

הרצון

אהרן, אם תמצא ענין בליבון ענין הרצון, אני מציע לפתוח שירשור חדש כדי להקפיצו למעלה. הנרי

 

[אהרן5]

שעשוע אינטלקטואלי

מה היה קורה לו היה מוכר רשמית ופומבית שהשלטון בישראל מושחת? ==== אני לא רוצה לתת שום הנחיה, רק מבקש התייחסות רצינית ובניית תרחיש כאילו המקרה הזה אכן באמת קורה. הנה דוגמה: מה היה קורה לו היו מכירים רשמית ופומבית שהרשות הפלסטינית מושחתת? אתם כבר יודעים: ארה"ב והעולם היו לוחצים לעריכת רפורמות, וכך הלאה... אבל, הרשות הפלסטינית היא ממש לא מדינה, בוודאי לא דמוקרטית, אין לה רשויות ראויות להערכה של שלטון חוק, ולכן למסקנה שהיא מושחתת אין השלכות מרחיקות לכת יתר על המידה. מעניין מה היה קורה אילו במדינת ישראל היה מוכר רשמית שהשלטון מושחת, שהמערכת השלטונית מבסיסה מושחתת כתרבות, כשיטה, כנורמה. מה היה קורה? נסו לדמיין את התרחיש. האם זה ישבור כל מיני קונספציות? האם... בקיצור: מה יקרה? (אולי לא יקרה כלום?...) כל אחד יכול לכתוב את התרחיש שלו בנפרד, וכן אפשר להתייחס לתרחישים של אחרים: לבקר, להסכים, להוסיף, להעיר, וכך הלאה. אחר כך ננסה גם לחשוב על שאלות נוספות, כמו: מה הסיכוי שזה יקרה, האם יש לכך בכלל בסיס, איך אפשר לפעול כדי שזה יקרה? האם כדאי? וכך הלאה. אבל, פרה פרה. בואו נתחיל קודם מן התרחיש הדמיוני הזה. (אגב, לדבר הזה קוראים "מודעות". בד"כ אף אחד לא גורם לכם לחשוב בכיוון, טוב שיש מישהו שכן...) בהצלחה.