חפש את האקדמיה
שלום חברים. יש לי תיאוריה חדשה. התיאוריה שלי נמצאת בתחום שבין הסוציולוגיה והפילוסופיה (אני קורא לזה: "פילוסופיה מעשית"). אני אדם קטן, מגיע מבחוץ, כך שכל הדלתות סגורות בפני: השלטון, התקשורת, האקדמיה. אני רוצה להציג את התיאוריה שלי בפני מישהו שסוף סוף יבחן אותה בצורה רצינית. בהחלט יתכן שאני טועה, ולכן אני אקבל בשמחה כל הערה שתסביר לי את טעותי. אני מסתובב עם התיאוריה שלי בפורומים שונים באינטרנט כבר שנים ועדיין לא הצלחתי להשיג התייחסות אחת רצינית. אני משווה את מצבי למצבו של גלילאו: יש מצב קיים בו כולם "יודעים" מה נכון, כולם "יודעים" שתיאוריות צריך להגיש רק דרך המדע, לפי קריטריונים ידועים. אם למישהו יש גישה מהפכנית (מן הסתם הוא מגיע מחוץ למערכת), הרי שכל הדלתות סגורות בפניו... ==== על קצה המזלג: התיאוריה שלי מכונה: "מודעות לנורמות". אני טוען שהחברה המודרנית היא מפגרת ופרימיטיבית בכל הנוגע להבנתה את עצמה: לא קיים שום גוף העוסק בנושא הנורמות שלה. מה הן הנורמות של מערכת החינוך? מה הן הנורמות של מערכת המשפט? מה הן הנורמות של התקשורת? מה הן הנורמות של האליטות? מה היא תרבות השלטון בישראל? אלו הן סוג השאלות שאיש מעולם לא חשב לנסות לתת עליהן את התשובה. לא חשב אפילו לשאול אותן... האם הרשות הפלסטינית מושחתת? כן, כולם יודעים. האם השלטון בישראל מושחת (כתרבות, כשיטה, כמערכת, כנורמה)? הס... לא יעלה על הדעת לשאול שאלה כזו... מדוע? משום שזו שאלה מכלילה... ובכן חברים, הפתעה: בחברה שלנו קיימות כמה "אמונות תפלות" (קבעונות שאנו מאמינים בהן ולא מסוגלים לזוז מהן). אחת מהן היא: אסור להכליל! למה? ככה. זו כמובן טעות ממדרגה ראשונה. תרבות זו הכללה. לעם הבריטי יש את נורמות הנימוסים שלו, לעם הישראלי יש את תרבות החוצפה שלו. בוודאי שאפשר להכליל. חברה זה נורמות ונורמות זה חברה (במהות). למעשה מה שמבדיל בין צבר של פרטים ובין חברה זה בדיוק הנורמות שלהם. אין פשוט שום אפשרות להתייחס לשום דבר שקשור ל"תרבות" או ל"חברה" מבלי להכליל. כלומר: לא רק ש"מותר" להכליל, בכל הנוגע לחברה - חייבים להכליל! מה הן הנורמות שלנו? אין תשובה. לא שואלים - לא מחפשים תשובות... אין מודעות לנורמות! אני טוען ש:נורמות - יש דבר כזה! חוק ודמוקרטיה אינם כלים מספיקים לניהול חברה. אלו כלים שנוצרו כדי להשתית נורמות "טובות", אלא שהתלהבנו יותר מדי מן הכלים ושכחנו את המטרה... איך נדע אם הכלים הצליחו? איך נדע אם אכן הקמנו חברה בריאה? צריך לבדוק את הנורמות עצמן (חברה זה נורמות). במדינה בה המערכת השלטונית מושחתת (כתרבות), הרי שכל מה שהדמוקרטיה מאפשרת לאזרח הוא רק להחליף מושחת אחד במושחת אחר... לאזרח אין שום השפעה, שום גישה, אפילו שום מידע! ! בכל הנוגע ל"תרבות השלטון". למה הדבר דומה? לנאנסת בזירה של אונס קבוצתי הרשאית בכל פעם לבחור את האנס המועדף עליה, שיהיה הבא בתור לאנוס אותה (לא מומלץ לנסות בבית)... אין לה שום השפעה על זירת האירוע (האם מדובר בזירת אונס או זירת נופש) בדיוק כשם שלאזרח אין שום השפעה על תרבות השלטון (האם מדובר בתרבות של שליחות או תרבות של שחיתות). לא רק השפעה, אפילו שמץ של מושג אין לנו! איש אינו יודע מהם מאפייני השלטון. הנושא מופקר לשיחות סלון. (בסוד אגלה לכם: כולנו יודעים בינינו לבין עצמנו שהשלטון מושחת, אך לעולם איננו מעלים זאת לדיון בגלוי על השולחן). זוהי תופעת "בגדי המלך החדשים" בת זמננו: כולם יודעים שהשלטון מושחת, אך משחקים כאילו הוא תקין. ומדוע? משום ששאלת תרבות השלטון מופקרת לשיחות סלון ואין שום גוף (לא גוף מדעי, לא גוף תקשורתי, ולא גוף ממלכתי) שעוסק בה. ככה לא בונים חברה. כך גם בנושא התקשורת. יש לה בעלות על ההחלטה על מה נדבר ועל מה לא נדבר (הנושאים שיעמדו לדיון על סדר היום הציבורי). התקשורת קבעה שנושא "איכות השלטון" לעולם לא יעמוד לדיון ציבורי. למה? ככה. ואין עוררין. אני רוצה שיערך דיון ציבורי בשאלה האם כדאי לבצע הורדה דרסטית בשכר הבכירים (יותר מחצי)? אני רוצה לשמוע חוות דעת של אנשי מקצוע שונים בעניין. אין עם מי לדבר... עושה רושם שאנו חיים בחברה פרימיטיבית שמפקירה את הזרקור הציבורי לידי שיקולים עלומים מבלי להבין את הכח האדיר שיש לתקשורת בכל הנוגע לניהול חברה ולנורמות שלה... כך גם בנושאי חינוך: האם אנחנו חברה נאורה מודרנית אשר לוקה בנורמות הבאות: העדפת שיקום על הרתעה, "הבנת" אלימות, חוסר גבולות, "הגשמה עצמית"?... אין עם מי לדבר. אף אחד אינו יכול לענות "כן", אף אחד אינו יכול לענות "לא". איש מעולם לא העלה על דעתו לנסות לאפיין את הנורמות שלנו. ==== בהחלט יתכן שאני טועה, ואני גם אשמח להבין למה. ואולם כבר כשלוש שנים אני מתרוצץ עם התיאוריה שלי, והייתי מאוד רוצה לקבל ולו פעם אחת התייחסות מקצועית רצינית. אני מחפש את האקדמיה בנרות, האם מישהו יוכל לעזור לי למצוא אותה? תודה, אהרון.
שלום חברים. יש לי תיאוריה חדשה. התיאוריה שלי נמצאת בתחום שבין הסוציולוגיה והפילוסופיה (אני קורא לזה: "פילוסופיה מעשית"). אני אדם קטן, מגיע מבחוץ, כך שכל הדלתות סגורות בפני: השלטון, התקשורת, האקדמיה. אני רוצה להציג את התיאוריה שלי בפני מישהו שסוף סוף יבחן אותה בצורה רצינית. בהחלט יתכן שאני טועה, ולכן אני אקבל בשמחה כל הערה שתסביר לי את טעותי. אני מסתובב עם התיאוריה שלי בפורומים שונים באינטרנט כבר שנים ועדיין לא הצלחתי להשיג התייחסות אחת רצינית. אני משווה את מצבי למצבו של גלילאו: יש מצב קיים בו כולם "יודעים" מה נכון, כולם "יודעים" שתיאוריות צריך להגיש רק דרך המדע, לפי קריטריונים ידועים. אם למישהו יש גישה מהפכנית (מן הסתם הוא מגיע מחוץ למערכת), הרי שכל הדלתות סגורות בפניו... ==== על קצה המזלג: התיאוריה שלי מכונה: "מודעות לנורמות". אני טוען שהחברה המודרנית היא מפגרת ופרימיטיבית בכל הנוגע להבנתה את עצמה: לא קיים שום גוף העוסק בנושא הנורמות שלה. מה הן הנורמות של מערכת החינוך? מה הן הנורמות של מערכת המשפט? מה הן הנורמות של התקשורת? מה הן הנורמות של האליטות? מה היא תרבות השלטון בישראל? אלו הן סוג השאלות שאיש מעולם לא חשב לנסות לתת עליהן את התשובה. לא חשב אפילו לשאול אותן... האם הרשות הפלסטינית מושחתת? כן, כולם יודעים. האם השלטון בישראל מושחת (כתרבות, כשיטה, כמערכת, כנורמה)? הס... לא יעלה על הדעת לשאול שאלה כזו... מדוע? משום שזו שאלה מכלילה... ובכן חברים, הפתעה: בחברה שלנו קיימות כמה "אמונות תפלות" (קבעונות שאנו מאמינים בהן ולא מסוגלים לזוז מהן). אחת מהן היא: אסור להכליל! למה? ככה. זו כמובן טעות ממדרגה ראשונה. תרבות זו הכללה. לעם הבריטי יש את נורמות הנימוסים שלו, לעם הישראלי יש את תרבות החוצפה שלו. בוודאי שאפשר להכליל. חברה זה נורמות ונורמות זה חברה (במהות). למעשה מה שמבדיל בין צבר של פרטים ובין חברה זה בדיוק הנורמות שלהם. אין פשוט שום אפשרות להתייחס לשום דבר שקשור ל"תרבות" או ל"חברה" מבלי להכליל. כלומר: לא רק ש"מותר" להכליל, בכל הנוגע לחברה - חייבים להכליל! מה הן הנורמות שלנו? אין תשובה. לא שואלים - לא מחפשים תשובות... אין מודעות לנורמות! אני טוען ש:נורמות - יש דבר כזה! חוק ודמוקרטיה אינם כלים מספיקים לניהול חברה. אלו כלים שנוצרו כדי להשתית נורמות "טובות", אלא שהתלהבנו יותר מדי מן הכלים ושכחנו את המטרה... איך נדע אם הכלים הצליחו? איך נדע אם אכן הקמנו חברה בריאה? צריך לבדוק את הנורמות עצמן (חברה זה נורמות). במדינה בה המערכת השלטונית מושחתת (כתרבות), הרי שכל מה שהדמוקרטיה מאפשרת לאזרח הוא רק להחליף מושחת אחד במושחת אחר... לאזרח אין שום השפעה, שום גישה, אפילו שום מידע! ! בכל הנוגע ל"תרבות השלטון". למה הדבר דומה? לנאנסת בזירה של אונס קבוצתי הרשאית בכל פעם לבחור את האנס המועדף עליה, שיהיה הבא בתור לאנוס אותה (לא מומלץ לנסות בבית)... אין לה שום השפעה על זירת האירוע (האם מדובר בזירת אונס או זירת נופש) בדיוק כשם שלאזרח אין שום השפעה על תרבות השלטון (האם מדובר בתרבות של שליחות או תרבות של שחיתות). לא רק השפעה, אפילו שמץ של מושג אין לנו! איש אינו יודע מהם מאפייני השלטון. הנושא מופקר לשיחות סלון. (בסוד אגלה לכם: כולנו יודעים בינינו לבין עצמנו שהשלטון מושחת, אך לעולם איננו מעלים זאת לדיון בגלוי על השולחן). זוהי תופעת "בגדי המלך החדשים" בת זמננו: כולם יודעים שהשלטון מושחת, אך משחקים כאילו הוא תקין. ומדוע? משום ששאלת תרבות השלטון מופקרת לשיחות סלון ואין שום גוף (לא גוף מדעי, לא גוף תקשורתי, ולא גוף ממלכתי) שעוסק בה. ככה לא בונים חברה. כך גם בנושא התקשורת. יש לה בעלות על ההחלטה על מה נדבר ועל מה לא נדבר (הנושאים שיעמדו לדיון על סדר היום הציבורי). התקשורת קבעה שנושא "איכות השלטון" לעולם לא יעמוד לדיון ציבורי. למה? ככה. ואין עוררין. אני רוצה שיערך דיון ציבורי בשאלה האם כדאי לבצע הורדה דרסטית בשכר הבכירים (יותר מחצי)? אני רוצה לשמוע חוות דעת של אנשי מקצוע שונים בעניין. אין עם מי לדבר... עושה רושם שאנו חיים בחברה פרימיטיבית שמפקירה את הזרקור הציבורי לידי שיקולים עלומים מבלי להבין את הכח האדיר שיש לתקשורת בכל הנוגע לניהול חברה ולנורמות שלה... כך גם בנושאי חינוך: האם אנחנו חברה נאורה מודרנית אשר לוקה בנורמות הבאות: העדפת שיקום על הרתעה, "הבנת" אלימות, חוסר גבולות, "הגשמה עצמית"?... אין עם מי לדבר. אף אחד אינו יכול לענות "כן", אף אחד אינו יכול לענות "לא". איש מעולם לא העלה על דעתו לנסות לאפיין את הנורמות שלנו. ==== בהחלט יתכן שאני טועה, ואני גם אשמח להבין למה. ואולם כבר כשלוש שנים אני מתרוצץ עם התיאוריה שלי, והייתי מאוד רוצה לקבל ולו פעם אחת התייחסות מקצועית רצינית. אני מחפש את האקדמיה בנרות, האם מישהו יוכל לעזור לי למצוא אותה? תודה, אהרון.
