חלומות פז

[אגו ז פקאן]

לא לייחס לדברים שקורים בחיים

פחד מכשלון טוטאלי. אובדן.. לדעתי ילד רואה בעיה בצורה כזו..מקסימום..מה יכול להיות? והוא אפילו לא נכנס למחשבות מה יכול להיות..כי הטעות כבר נעשתה..נראה כבר איך זה יסתדר..וכדו'

 

[טלה צפוני]

רגע רגע

ומי שלא זוכר חלומות??? זוכר השבוע חלמתי על חתול שחור

 

[ילדה עם אופי]

בטח הטמבל שהיה לי מתחת לגלגל אתמול

 

[אגו ז פקאן]

חחחח

 

[אגו ז פקאן]

לא שוכחת את החתול..הא?

נהיה לך סיוט מהקטע הזה..

 

[ילדה עם אופי]

(זאת לא אני עם ההודעה על החתול)

 

[טלה צפוני]

../images/Emo2.gif אני מקווה שלא דרסת....

 

[ילדה עם אופי]

למזלו אתמול לא אני נהגתי ../images/Emo9.gif

 

[יעלילה1]

מי שלא זוכר חלומות הוא דיסוציאטיבי

סליחה סתם. הוא בעצם מני-דפרסיבי (נו, סתם. אל תבהל)

 

[יעלילה1]

כן. הם לא מרשים לעצמם דברים

"מעבר". לפנטז, לחלום, זה חלק חשוב ובריא מתפקוד של אישיות. קראתי באיזה מקום, על ציר של דיסוציאציה (תופעה שיש לכולנו, למשל כשנוהגים למרחק, ולא ממש רואים את הדרך, ובינתיים יש זרם של פנטזיה מודע למחצה). בקצה אחד של הציר יש את הדיסוציאטיביים רוב הזמן (אלה שחלק גדול מזמנם הוא במישור הפנטזיות) ובקצה השני יש גם מופרעות אחרת, שכחתי את השם, אנשים שהם בכיוון של קונקרטיות יתר. גם זה לא בריא

 

[טלה צפוני]

יעלילה

מה זה דיסוציאציה??? זה מדבק?

 

[יעלילה1]

כן, מאוד. תיזהר, אל תנשק אותי

 

[אגו ז פקאן]

חחחח

 

[R a c h e li]

לי כך זה ניראה

אם יש עוד חלום שבו נוכל לגעת לצחוק על הכל לחבק ולבכות. אם פעם נחלום את עצמנו לדעת האם נגשים את הכל ונחלום לא פחות. יהודה פוליקר

 

[אקויולנט]

אומרים הרבה דברים....

למרביתם אין רגלים ידים או אברים אחרים...אומרים חשוב פחות,כי זה בכלל לא חשוב...זה ההקשבה העיורת לדברי האיוולת שבעיתי קצת יותר.

 

[יעלילה1]

אנשים אוהבים ל"קשקש"

זה לא חייב תמיד להיות דברי איוולת

 

[אקויולנט]

אמת...

בחירה לא משהו של מילה...אנסה להשתפר.

 

[אגו ז פקאן]

אקווי

אתה בחרת "מילה לא משהו" ומישהו אחר בחר"משפט לא משהו" והשלישי בחר"3 משפטים "לא משהו" וכולם מנסים להשתפר.. ככה זה בחיים כל הזמן משתפרים..וכשיודעים כבר הכל..מתים.

 

[אקויולנט]

חלומות של יום חמישי...

היה מצחיק יותר.

 

[תימניה]

חלומות של אתמול

הם שלהבות נרעדות לא יכול כל החושך לכבות. (רחל שפירא)