גם הגדולים שלא זוכרים פשוט לא זוכרים הבן שלי סיפר לי כמה פעמים על החלום שהיה לו ואופטימיות לדעתי היא אופי וסביבה יש לי בן אחד אופטימי ואחד שלא (גנים בחיי)
אחד שונה מהשני.. זה מוזר..את יודעת..עד גיל מסויים הילדים הולכים בתלם שהתווה הבן הגדול יותר ובאיזה שהוא שלב..הם משנים גישה באופן קיצוני מדפוסי ההתנהגות של הבן הגדול. אצלי למשל הגדול פסימי והקטן אופטימי.
לא אותו דבר כמו אצל מבוגר. לילד אין את תפיסת הזמן שיש למבוגר. וכאן שאלה, מה זה אופטימיות בשבילך? שמחר יהיה יותר טוב? או הדחקה יעילה של דברים שקשה איתם?